בירול טופאלולו

זמר, נגן ומלחין טורקי ממוצא לאזי

בירול טופאלולוטורקית: Birol Topaloğlu; נולד ב-1965 באפסו, מחוז ריזה בטורקיה) הוא זמר, נגן ומלחין טורקי ממוצא לאזי, נגן קמנצ'ה, בגלמה, חמת חלילים וכלים עממיים אחרים, פעיל למען שמירת התרבות הלאזית. טופאלולו ליקט והפיץ הרבה מיצירות המוזיקה העממית הלאזית ובנוסף כלל ברפרטואר שלו שירי עם טורקיים ומנגרליים ויצר מוזיקת ג'אז בהשראה אתנית.

בירול טופאלולו
Birol Topaloğlu
בילור טופאלולו מנגן בטולום (חמת חלילים)
בילור טופאלולו מנגן בטולום (חמת חלילים)
לידה 1965 (בן 59 בערך)
יאפסו בכפר סוצ'אטי, נפת פאזאר (בלאזית - אטינה) במחוז ריזה, בחבל לזיסטן בטורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר ונגן
שפה מועדפת טורקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול, קמנצ'ה, בגלמה, חמת חלילים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

ילדות וצעירות עריכה

טופאלולו נולד בשנת 1965 במשפחה לאזית ביישוב אפסו בכפר סוצ'אטי שבנפת פאזאר (בלאזית - אטינה) במחוז ריזה, בחלק המזרחי של החוף האנטולי של הים השחור, קרוב לגבול עם גאורגיה. אביו היה מנהל עבודה ואימו איכרה.[1] מילדותו שר בשתי השפות - לאזית (לאזורי) וטורקית. את השפה הטורקית, השפה הרשמית של המדינה, למד רק בבית הספר היסודי. אמו הייתה זמרת עממית ששרה בכל חגיגות הכפר ושהרפרטאור שלה כלל את השירים האפיים הלאזיים המסורתיים, שירי ערש ובלדות על הטבע, הים, האהבה ועל הגעגועים בגלות אל המולדת.[1] תחילה ליקט טופאלולו את השירים ששרה אמו. הוא למד הנדסת חשמל בעיר גזיאנטפ ועבד במקצוע זה בטורקיה ובחו"ל. באותה תקופה ניגן בסאז ושר מוזיקת פולק טורקית (türkü). אחיו שנול טופאלולו פעל בפאזאר כנגן קמנצ'ה וכזמר בלדות אך לא פרסם מוזיקה תחת שמו. בשלב מסוים החליט בירול טופאלולו להקדיש את זמנו למוזיקה בלבד.

המשך פעילותו האמנותית עריכה

ב-1993 ניגן טופאלולו בלהקת מוזיקה עממית בשם Kardeş Türküler. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הכיר טופאלולו את המלחין ונגן הגיטרה והקופוז ארקן אואור ששילב את המוזיקה הקלאסית המסורתית הטורקית עם יסודות של מוזיקה עממית. בהשפעת אואוז, בשנת 1997 ליקט ואחר כך הקליט טופאלולו מוזיקת הלאזים מהרי ארצו. אחר כך למד כאוטודידקט כלי נגינה עממיים נוספים. הוא נסע לגאורגיה שבינתיים הפכה לעצמאית, ולמד בה שירים פוליפוניים של הלאזים הנוצרים ושל המגרליים (או מינגרליים). בטורקיה ברוח האסלאם הפכו שירי הלאזים למונודיים בלבד. טופאלולו התכוון להחיות את המסורת הפוליפונית ולבצע יחד עם אמנים אחרים גרסאות פוליפוניות של השירים הלאזים הידועים בטורקיה.[1] בנוסף לקמנצ'ה, כלי ממשפחת הכינור האהוב ביותר על תושבי חוף הים השחור, השתמש טופאלולו לראשונה בקרב הלאזים בטורקיה, בכלי נגינה ייחודיים - צ'ונגורי , (באזרית - צ'וגור) כלי מיתר גאורגי ממשפחת העוד בעל צוואר ארוך וארבעה מיתרים, ו"פילילי", כלי נשיפה נדיר הידוע באג'אריה, בעל קנה אחד עם 5–7 חורי אצבע כמו כן הוא פיתח כלי הקשה מקורי המכונה "גוני". חלק מהכלים שהוא מנגן בהם בנה בעצמו. בעיבודיו המודרניים נעזר טופאלולו גם בכלים מערביים כמו גיטרה בס, גיטרה אקוסטית, אקורדיון, כינור (בטורקית:keman), כלי הקשה מערביים. כמו כן השתמש גם בכלי המיתר הגאורגי צ'ונירי ממשפחת הקמנצ'ה בעל שלושה מיתרים וגוף עגול, בחליל מעץ סלמורי ממזרח גאורגיה, בלאוטה הגאורגית בעלת צוואר ארוך פנדורי, בחליל הרועים קאוואל ובאבוב הקצר הארמני דודוק או הכלי המקורב לו מטורקיה - "מיי".

יחד עם מוזיקאי מטורקיה ועם שלוש זמרות מגאורגיה הקים טופאלולו להקה עממית שהפיצה לראשונה מוזיקה לאזית מטורקיה ומגאורגיה בחו"ל. חברי הלהקה ניגנו בקמנצ'ה, בטולום (בשפה לאזורי "גוּדה"), כלי ממשפחת חמת החלילים שאת שימושו הוא החיה אחרי כעשרים וחמש שנים שבהן אסרו האימאמים את הריקודים לצליליו,[1], בתופים שונים ובפסנתר. בהופעותיו צירף טופאלולו לרפרטואר שלו גם מוזיקה של חמשינים וריקודי חורון של הטורקים מצפון אנטוליה. ככנגן מסורתי בטולום או בקמנצ'ה ליווה טופאלולו את ריקודי חורון בחגיגות משפחתיות או האירועי תרבות עלווים. הקלטותיו נפוצות בחו"ל תית המותג "Kalan Müzik". הוא הופיע באופן סדיר בפני קהל בגרמניה, צרפת, הולנד, בריטניה וארצות הברית.

דיסקוגרפיה עריכה

  • Heyamo 1997
  • Aravani 2000
  • 2002 -The Best of Heyamo and Aravani
  • 2003 - Lazeburi
  • Ezmoce 2007
  • 2007 Destani
  • Kıyı Boyu Karadeniz 2011

לקריאה נוספת עריכה

  • Nicolas Cheviron Birol Topaloglu ouvre le bal des Lazes, Le Monde, vendredi 11.02.2000

(כתבה בעיתון "לה מונד")

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בירול טופאלולו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 2000 ,N.Cheviron