פתיחת התפריט הראשי

סאז

כלי פריטה

היסטוריהעריכה

פירוש השם "סאז" בפרסית הוא "כלי-מוזיקלי". קודמו של הסאז הוא כלי נגינה שהומצא במאה ה-10 ושמו קוֹפוּז. גוף הכלי היה עשוי מעור. צוואר הכלי היה ארוך וחסר סריגים כשעליו מתוחים 2 - 3 מיתרים העשויים שיער סוס או כבשה. כלי נגינה דומים לקוֹפוּז נפוצים בקווקז, מרכז אסיה.

בחלוף השנים נכנסו שינויים בקופוז: המיתרים הוחלפו במיתרי מתכת (המאה ה-15) וגוף העור הוחלף בגוף מגולף בעץ (המאה ה-17). במאה ה-18 מוזכר לראשונה השם "בָגלַמה" שהוא הסאז של ימינו.

בשנות ה-60 החל ייצור של כלי סאז חשמליים בעלי פיקאפ בתוך תיבת התהודה של הכלי (בדומה לגיטרות אקוסטיות מוגברות). במרוצת השנים, הסאז התפשט לארצות שונות במזרח התיכון ובארצות הבלקן וממנו התפתחו הבוזוקי היווני והבוזוק הסורי, הצ'פטלי האלבני, ומשפחה שלמה של כלי נגינה דומים וכמעט זהים לסאז מארצות הבלקן

מבנה הכליעריכה

השיטה המקובלת כיום לבניית גוף הסאז היא חיבור חתיכות עץ מכופפות (בדומה לשיטה לייצור עוד). שיטה נוספת היא גילוף הגוף מיחידת עץ אחת (בדרך כלל עץ תות). הצוואר ארוך ודק בעל סריגים מניילון הניתנים להזזה לשינוי הצליל. המפתחות, שבעה במספר, עשויים עץ או פלסטיק.

לסאז שלושה מיתרים כאשר השניים העליונים כפולים ואילו התחתון משולש (בסך הכול שבעה מיתרים).

סוגי סאז נפוצים הם:

  • דיוואן - הכלי הגדול ביותר, משמש לנגינת צלילים נמוכים.
  • טמבוּרה - בעל גוף קטן וצוואר ארוך.
  • בגלמה - בעל צוואר ארוך או קצר וגוף קטן. הסוג הנפוץ ביותר של הסאז.
  • כוּרה - הקטן מבין הכלים, בעל גוף קטן וצוואר קצר וכמו כן בעל שישה מיתרים בלבד.

נגינהעריכה

כיוון המיתרים משתנה מארץ לארץ ואף בין חלקים שונים של טורקיה אך הכיוון המקובל הוא: G,D,A. הנגינה מתבצעת באמצעות פריטה בעזרת האצבעות או מפרטים העשויים פלסטיק או עץ.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סאז בוויקישיתוף