בית האונייה

שמו של בניין מגורים בתל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת

בית שמעון לוי, הידוע יותר כבית האונייה, הוא בניין מגורים בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב הנמצא ברחוב לבנדה 56 בפינת הרחובות המסגר והרכבת.

בית האונייה
בית האונייה 2019
בית האונייה 2019
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' לבנדה 56 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1935
תאריך פתיחה רשמי 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אריה כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′31″N 34°47′01″E / 32.05861111°N 34.78369444°E / 32.05861111; 34.78369444
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית האונייה
בית האונייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית שלם ומאחוריו מהדהד בית האונייה

היסטוריה עריכה

המבנה הוא אחד מבנייניה הידועים ביותר של העיר הלבנה של תל אביב, הן בשל מאפייניו והן בשל מיקומו יוצא הדופן. הבניין תוכנן על ידי האדריכל אריה כהן שתכנן מבנים דומים בסגנון הבינלאומי בסביבת שכונת נווה שאנן, דוגמת בית קלמרו בראש פינה 26 ובית שלם בראש פינה 28 שיחד מייצרים את אחד ממקבצי הסגנון המפורסמים בעיר.

הבניין נבנה בשנים 19341935 על ידי הקבלן שמעון חמדי-לוי. המבנה שוכן על גבעה קטנה שבעבר ירדה לנחל איילון ולאורכה עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים וכיום הוא צופה אל מחלף לה גוארדיה של נתיבי איילון. צורת המגרש שעליו נבנה היא משולש בעל זווית חדה מאוד יחסית ובשל כך נבנה בצורה ייחודית זו: חזית צרה ומתעגלת בפינה החדה, שתי חזיתות ארוכות כמעט מקבילות לאורך הבניין וחזית אחורית מעט צרה פחות מהקדמית. צורה זו, המזכירה חרטום של אונייה, העניקה לבניין את כינויו.

התוכניות המקוריות לבניין הוגשו לעירייה לאישור בתחילת 1935. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות. אף על פי שתוכניות הבניין לא אושרו, הבנייה הסתיימה בתוך חודשים ספורים. באותה תקופה נהגו לבנות בתל אביב בתים בני שלוש או ארבע קומות (בהתאם לחוק עזר עירוני), אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. שנה אחר כך דרשו פקחי העירייה משמעון לוי להרוס את הקומות העליונות והוגשה תביעה נגדו. אך, לאחר משא ומתן בין שמעון לבין ראש העיר מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית.

הבניין מרוחק יחסית מאזור מרכז תל אביב שבו מרוכזים רוב בנייני העיר הלבנה, ומיקומו בקצה שכונת נווה שאנן וקרוב לאיילון הוא אחת הסיבות שהפך לבולט במיוחד. ממדיו הצרים והארוכים של הבית, בהם תוכנית הבניין מאפשרת קיומן של דירות נוחות וגרעין מדרגות אחד, הופכים אותו לייחודי מבחינה אדריכלית. משום גובהו הרב שימש גג הבית תצפית לאנשי ההגנה. לפי דן יהב, בספרו "תל אביב-יפו עיר החלומות", הערבים נהגו לפרסם את תמונת הבית בכרזות תעמולה המסבירות את "שאיפות ההשתלטות של היהודים הבונים מבצרי ענק".

במשך שנים רבות פעל בקומת הקרקע של הבניין מועדון "הבולדוג". בקומה העליונה תוכנן בית כנסת שפעל בשנותיו הראשונות של הבניין.

על אף שהבניין מוכרז כמבנה לשימור, הוא סבל שנים רבות מהזנחה שפגעה במבנה ובחזותו האסתטית. בסוף שנת 2007 עבר הבניין שיפוץ חיצוני, אך עד מהרה התדרדרה שוב חזותו.עם זאת, רבים מפרטי הבניין המקוריים נותרו באתר ובמיוחד אלה המצויים בחדר המדרגות וכוללים ריצוף, מדרגות, מעקה ברזל וחלון אנכי המלווה את חדר המדרגות לכל גובהו.

מודל בקנה מידה של 1:25 הנציח את בית האונייה גם באתר מיני ישראל.

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית האונייה בוויקישיתוף