בית הכנסת של ויבורג
בית הכנסת של ויבורג (בפינית: Viipurin synagoga) היה מבנה דתי יהודי בעיר ויבורג, אחד משלושת בתי הכנסת בשטחי הדוכסות הגדולה של פינלנד (יחד עם בית הכנסת של הלסינקי ובית הכנסת של טורקו).
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת שנחרב  |
| מיקום | ויבורג |
| מדינה |
 פינלנד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1909–1910 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1910 |
| תאריך פירוק | 1939 |
| אדריכל |
Bruno Gerhard Sohlberg |
| סגנון אדריכלי |
היסטוריציזם, אר נובו |
| קואורדינטות | 60°42′29″N 28°45′51″E / 60.708055555556°N 28.764166666667°E |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
עד 1858 נאסרה היהדות בפינלנד על פי צווים משפטיים שוודים שהוחלו על פינלנד. עם זאת, בהדרגה, בפינלנד, הוקמה קהילה יהודית שהתחדשה בעיקר על ידי אנשי הצבא הרוסי. היהודים הראשונים שהגיעו לוויבורג בשנת 1832 היו חיילים קנטוניסטים.[1]
הרפורמה הצבאית של אלכסנדר השני, שביטלה את הקנטוניזם, אפשרה בשנת 1858 לחיילים יהודים בדימוס להישאר בדוכסות פינלנד על בסיס סעיפים בחקיקה של האימפריה הרוסית, שאפשרו לחיילים רוסים להישאר בפינלנד עם משפחותיהם (ללא קשר לדתם). רשמית, הקהילה היהודית בוויבורג הוקמה בשנת 1879.[2]
בשנת 1886 הוציא הסנאט הפיני הקיסרי תקנה האוסרת על כניסת יהודים למדינה; שהות זמנית הותרה, אך ללא אפשרות לנישואין ולעסוק במשהו אחר מלבד מכירת לבוש, על בסיס היתר שהייה למשך שישה חודשים, שניתן באישור מיוחד של המושל. בשנת 1888 נערכה הפקודה הראשונה לגירוש יהודים (34 מתוך 52 משפחות יהודיות גורשו מהעיר ויבורג). עם זאת, למרות האיסורים וההגבלות, בשנת 1890 התגוררו בוויבורג 261 יהודים (בעיקר סוחרים קטנים ובעלי מלאכה).
בשנת 1905 תכנן האדריכל גרהרד סולברג (Gerhard Sohlberg) מבנה אבן לבית כנסת ובית ספר לקהילה היהודית. על מנת להפחית את עלות הבנייה בשנת 1909 החל ויקטור ריהל על בסיס הפרויקט של סולברג בעבודות להקמת מבנה עץ. עד שנת 1910 הושלמה בנייתו של בניין מעץ חד קומתי עם מגדל מוכתר בכיפה. בית הכנסת שכן ברחוב Kalevankatu 31 (כיום רחוב האחד במאי). הבניין נבנה מחדש בשנת 1926, אך בשנת 1939 נשרף ונחרב במהלך מלחמת ברית המועצות-פינלנד ומעולם לא שוקם מחדש.[3]