פינית (Suomen kieli ‏- IPA: ‏[ˈsuo̯mi]?‏) היא שפה פינו-אוגרית המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

פינית
Suomen kieli
מדינות פינלנד, אסטוניה, רוסיה (מחוז קרליה), שוודיה (אזור נורלנד)
אזורים צפון מזרח אירופה
דוברים כ-6,000,000
שפת אם כ-6,000,000
כתב אלפבית לטיני, כתב ברייל סקנדינבי עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

אוּרַאלִית

פינוֹ אוּגרית
פינו-פּרמית
פינו-וולגית
פינו-לאפּית
בלטו-פינית
פינית
לאום פינלנדפינלנד פינלנד
ארגון האיחוד האירופי
מוסד Finnish Language Office עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד שפה fi עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 fi עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 fin עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 fin עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זוהי שפתה הרשמית של פינלנד, לצד השוודית. היא מדוברת בפי כ-6 מיליון איש, הכוללים כמעט את כל תושבי פינלנד, וכמה עשרות אלפים במדינות השכנות (שוודיה, נורווגיה, רוסיה ואסטוניה), וכן בקנדה ובארצות הברית. זוהי שפת האם של כ-93% מתושבי פינלנד; שאר תושבי המדינה, אשר שוודית וסאמי (לאפית) הן שפות האם שלהם, לרוב דוברים פינית כשפה שנייה.

השפות הקרובות ביותר לפינית הן קַרֶלִית (מדוברת ברפובליקת קַרֶלִיָה שברוסיה), אסטונית, חמש השפות, הנפוצות פחות, המדוברות במחוז סנקט פטרבורגרוסיה) והשפה הלִיווִית (מדוברת בצפון-מערב לטביה ובדרום-מערב אסטוניה). תשע השפות האלו מהוות את הענף הבלטו-פיני במשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת. ענף זה, ביחד עם שפת סאמי (לאפּית), מהווה את קבוצת השפות הפינו-לאפּית. קרובה רחוקה של הפינית היא ההונגרית. שפה זו, ביחד עם פינית, השפות הפינו-לאפיות ושפות נוספות (38 בסך הכול, רובן ככולן מדוברות ברוסיה) מהוות את משפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

הגיית השפה וכתיבתה עריכה

עיצורים עריכה

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b̥‏ ~ p מופיע במילים שאולות מודרניות - נהגה לרוב כהגיית פ"א[1]
Cc k, s מופיע במילים שאולות[2] - נהגה כהגיית כ"ף, או כסמ"ך לפני e i
Dd d̥‏ ~ t נהגה לרוב כהגיית ת"ו[1][3]
Ff ʋ מופיע במילים שאולות מודרניות - נהגה לרוב כהגיית ו"ו ללא חיכוך בשפתיים[1][4]
Gg k ~ ɡ̊ מופיע במילים שאולות מודרניות - נהגה לרוב ככ"ף[1][5]
Hh h ~ ɦ נהגה כהגיית ה"א, ובהשפעת תנועות נהגה כה"א קולית במילה "מהר"
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Qq k מופיע בשמות פרטיים זרים - נהגה לרוב ככ"ף[6]
Rr r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך[7]
Tt t נהגה כהגיית ת"ו[8]
Vv ‏ʋ נהגה כהגיית F הנ"ל - לרוב כך במקום [v]
Ww מופיע לרוב במילים שאולות[2] - נהגה כ-V הנ"ל[9]
Xx ks מופיע במילים שאולות[2] (לרוב מוחלף בצירוף ks) - נהגה לרוב קְסְ
Zz s ~ z̥‏ ,ʦ מופיע במילים שאולות[2] (לעיתים מוחלף בצירוף ts) - נהגה לרוב כהגיית צד"י
מודרנית, אך לעיתים כסמ"ך[10]

תנועות עריכה

בפינית שמונה תנועות ו-18 דיפתונגים המורכבים מצרופיהן.

אחורית קדמית
סגורה u y i
אמצעית ø̞
כמעט-פתוחה æ
פתוחה ɑ
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa [ɑ] נהגה כהגיית פתח אחורית
Ee [] נהגה כהגיית צירי
Ii [i] נהגה כהגיית חיריק
Uu [u] נהגה כהגיית שורוק
Oo [] נהגה כהגיית חולם
Yy [y] נהגה כהגיית חיריק מעוגלת
Ää [æ] נהגה כהגיית A במלה האנגלית And
Öö ø̞ נהגה כהגיית צירי מעוגלת

דקדוק פיני עריכה

פינית נחשבת לשפה קשה יחסית ללימוד, בשל התכונות הבאות:

  • חוקי דקדוק מורכבים (15 יחסות, למשל);
  • נטייה למילים ארוכות במיוחד, עקב הוספת סופיות בסופי מילים;
  • אוצר מילים ייחודי, עקב מיעוט השפות הקרובות לפינית;
  • נטייה לשימוש במונחים פיניים עבור מילים "בינלאומיות" המשותפות לשפות רבות אחרות, כגון טלפון, דיסקט, אימייל;
  • חיבור מספר מילים ליצירת מילה אחת.

אותיות מסוימות, כגון b ,x ו-c, כמעט ואינן קיימות בפינית. רוב שמות העצם מסתיימים בתנועה בצורתם הבסיסית. במקרה של חדירת מילים משפות אחרות, הן נוטות להשתנות ולהתאים את עצמן לכללים אלו. לדוגמה, המילה "בנק" הפכה בפינית ל-Pankki.

הספר המקיף ביותר לדקדוק השפה, "איסו סואומן קיאליופי", פורסם בשנת 2004.

שמות עצם עריכה

הטיית שם עצם עריכה

בפינית יש 15 יחסות. הן מחולקות לארבע קבוצות שונות. להלן ההטיה של המילה poika, "ילד"

יחסות תחביריות
יחיד רבים
נומינטיב (נושא)-הילד poika pojat
אקוזטיב (מושא ישיר) ילד pojan pojat
פרטיטיב (מושא חלקי) את הילד poikaa poikia
גניטיב (שייכות) של הילד pojan poikien
יחסות מקומיות יחיד רבים
אינסיב (בילד) pojassa pojissa
אלטיב (מהילד)*[11] pojasta pojista
אילטיב (אל הילד) poikaan poikiin
יחסות חיצוניות יחיד רבים
אדסיב (עם ילד\לילד יש) pojalla pojilla
אלאטיב (לילד) pojalle pojille
אבלטיב (מהילד)[12] pojalta pojilta
יחסות אחרות יחיד רבים
אסיב (כמו ילד) poikana poikina
טרנסלטיב (להפוך לילד) pojaksi pojiksi
אבסיב (בלי ילד) pojatta pojitta
אינסטרוקטיב (באמצעות ילד) - pojin
קומיטטיב (בעלות) הילד שלי - poikine

[11]יחסה זו מציינת את המילה "מתוך", כלומר מהחלק הפנימי של משהו. לדוגמה "הרעש הגיע מתוך הבית"

[12] יחסה זו מציינת את המילית "מ"משהו. למשל "הרעש הגיע "מ"הילד"

הרמוניית התנועות והחלפת העיצורים עריכה

בפינית, בדומה לשפות טורקיות ושפות אורליות אחרות, יש הרמוניית תנועות. קיימות 3 קבוצות של תנועות, וכל מילה חייבת להשתייך לאחת משתיהן, כשהקבוצה השלישית היא קבוצה נייטרלית. להלן הקבוצות:

קבוצה ראשונה קבוצה שנייה קבוצה שלישית
a o u ä ö y e i
החלפת עיצורים עריכה

בפינית, בדומה לטורקית, כאשר מוסיפים יחסות לשמות עצם או הטיות לפעלים, לפעמים העיצורים מתחלפים. לדוגמה:

העיצור p הופך ל-v. לדוגמה, המילה leipä (לחם) ברבים תהיה leivät (לחמים) ולא leipät

להלן טבלה של החלפת העיצורים בפינית, המחולקים לארבע קבוצות:

עיצורים כפולים העיצור שמחליף אותם
KK K
PP P
TT T
עיצורים עם 3 אותיות העיצורים שמחליפים אותם
LKI LJE
RKI RJE
עיצורים עם 2 אותיות העיצורים שמחליפים אותם (רובם כפולים)
NT NN
NK NG
LT LL
RT RR
MP MM
עיצורים בודדים העיצורים שמחליפים אותם
T D
P V
K - (מושמט מהמילה)

שייכות עריכה

השייכות בפינית מורכבת מהוספת סיומות שייכות למילה, בדומה להונגרית וטורקית. להלן הטיית השייכות של המילה kirja ספר

גוף הטייה
ראשון יחיד שלי minun kirjani
שני יחיד שלך sinun kirjasi
שלישי יחיד (שלו\שלה) hänen

שלישי רבים (שלהם\שלהן) heidän

krijansa
ראשון רבים שלנו (meidän) kirjamme
שני רבים שלכם (teidän)

שלך באופן רשמי

kirjanne

הטיית פעלים עריכה

שם פועל עריכה

בפינית יש שלוש קבוצות של פעלים, ולכל קבוצה יש מספר סיומות שונות לפעלים. שמות הפועל מוטים באותה צורה כמו היחסות של שם העצם.

אלה הסיומות של הפעלים בפינית:

  • הפעלים הבסיסיים שנגמרים ב-a לדוגמה, puhua (לדבר)
  • הפעלים מסוג E (סוג 2) שמוסיפים להם taa. tää, essa, essä, en לדוגמה yrittää (לנסות)
  • הפעלים מסוג MA (סוג 3) שמוסיפים להם massa\ä masta\ä ma\än malla\ä matt\ä ma\än לדוגמה ymmärtää (להבין)

זמנים עריכה

בפינית יש ארבעה זמנים. כל הטיה של פועל בכל זמן מתחלקת לחיוב ושלילה. קיים זמן אחד של הווה, ושלושה זמני עבר, אבל זמן עתיד לא ממש קיים. להלן הזמנים:

  • הווה
  • אימפרפקטום – (פעולה שהתחילה ולא הסתיימה)
  • פרפקט – פעולה שהתחילה והסתיימה (כמו באנגלית have בפועל)
  • עבר מושלם (פלופרקט) – מציין פעולה שהתחילה, אבל פעולה אחרת קדמה לה (כמו had באנגלית)

מודוסים עריכה

בפינית יש ארבעה מודוסים:

  • מצב חיווי (אינדיקטיבי) - מצב המציין עובדות
  • מצב תנאי (conditional) - מצב שבו הדובר מציב תנאי
  • מצב פוטנציאלי - מצב שבו הדובר מדבר על מקרים שיכולים לקרות, אך לא בהכרח קורים
  • מצב ציווי - מצב שבו הדובר מצווה דבר מה על אחרים

טבלת הטיית פעלים בפינית עריכה

להלן טבלת הפועל puhua (לדבר) בהווה:

גוף סיומת דוגמה תרגום לעברית
אני (minä) -n puhun אני מדבר/ת
את/ה(sinä) -t puhut את\ה מדבר\ת
הוא/היא (hän) (הכפלה של התנועה האחרונה)[13] hän puhuu הוא מדבר/היא מדברת
אנחנו(me) mme- puhumme אנחנו מדברים\מדברות
אתם/אתן(te) או את/ה בצורה רשמית tte- puhutte אתם/ן מדברים/ות או את/ה מדבר/ת בצורה רשמית
הם מדברים/הן מדברות (he) -vat[14] he puhuvat הם מדברים/הן מדברות

כינוי הגוף של הגוף הראשון והשני בדרך כלל מושמט, כי הוא כבר ידוע מראש לפי הסיומת של הפועל

למשל במקום minä puhun מספיק להגיד puhun, ויהיה ברור לצד השני בשיחה, שאני מדבר/ת ולא מישהו אחר

הטיית זמן העבר עריכה

זמן העבר (אימפרפקטום) בדרך כלל נבנה באמצעות הוספת אות העבר i. הסיומות הן אותן סיומות כמו בהווה:

  • puhun (אני מדבר/ת) puhuin (דיברתי)

זמן הפרפקט והפלופרקט יורכבו בעזרת פועל העזר olla (להיות) ועם ההטייה של הפועל הבינוני[15]

  • olen puhunut (דיברתי) olet puhunut (דיברת) ההטיה היא אותה הטיה כמו בהווה. ליודעי האנגלית זה כמו I have spoken, you have spoken
  • olin puhunut (דיברתי) olit puhunut (דיברת) ההטיה היא אותה הטיה כמו בהווה. ליודעי האנגלית זה כמו I had spoken, you had spoken

ההסבר על השימוש בזמנים אלו מצוין למעלה בדף. לדוברי האנגלית ו\או הגרמנית, יהיה בדרך כלל יותר קל ללמוד ולהבין זמנים אלו.

השפה המדוברת עריכה

לפינים שפה מדוברת השונה במקצת מן הכתובה. השפה המדוברת אינה יכולה להיחשב כסלנג מאחר שהיא בשימוש קבוע בקרב האוכלוסייה כולה ונחשבת לתקנית. למעשה השימוש היחיד בשפה הרשמית נעשה בתוכניות טלוויזיה כגון חדשות, ובאירועים רשמיים. בכתב, הפינים משתמשים בדרך כלל בשפה הרשמית. ההבדל בין השפה הרשמית למדוברת מתאפיין בין היתר בנקודות הבאות:

  • הטיה וקיצור של מספרים. לדוגמה, Yksi (אחד) הופך ל-Yks.
  • שימוש בפאסיבי במקום שימוש בגוף ראשון רבים. לדוגמה, Menemme (אנחנו הולכים) הופך ל-Mennään (ניתן לתרגם זאת לאנגלית כ-One goes).
  • קיצור מילות שייכות וקישור. לדוגמה, Minun (שלי) הופך ל-Mun בשפה המדוברת.
  • קיצור סיומות. לדוגמה Maassa (בארץ) הופך ל-Maa's.
  • גם מילים מסוימות משתנות, בדרך כלל באופן קל. דוגמה, Takaisin (חזרה) הופך ל-Takasin.
  • בשפה המדוברת אין שימוש ב-Hän (הוא/היא) אלא ב-Se שבאנגלית ניתן לתרגמה כ-It.

שפה מנומסת

בניגוד לעמים רבים באירופה, הפינים ממעטים להשתמש בשפה המנומסת. השימוש בה נפוץ רק בפנייה לאח"מים ובאירועים רשמיים מאוד. בשפה המנומסת משתמשים בפינית בגוף שני ברבים, "אתם".

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 להוציא מקרים נדירים, בהם נהגה כבשפה המקורית
  2. ^ 1 2 3 4 לא בקביעות
  3. ^ סטנדרטית, האות מייצגת [d], אך ילידית הוא מבוטא כנ"ל; בניבים מערביים קיימת ההגייה [ɾ]
  4. ^ להוציא ניבים בודדים, /f/ מוחלפת ל-[ʋ]; אף למילים שאולות מודרניות ישנן חלופות כתיבה בהן F מוחלפת ב-V‏, כגון Asvaltti (אספלט) ← Asfaltti
  5. ^ נהגה ילידית בצרופים nk ו-ng ‏כצליל /ŋ/ - נו"ן במילה "אנגליה" - כשבצירוף השני (בלבד) נהגה ארוך יותר [ŋː] וללא ה-g
  6. ^ הצירוף qu במילים זרות מוחלף לרוב ב-kv
  7. ^ לאות זו ואריאציה נדירה š המופיעה במילים שאולות מודרניות כדי לייצג /ʃ/ אך לרוב נהגית [s]. לרוב מוחלפת האות בצירוף sh או אף ב-s רגילה
  8. ^ מעשית, הצליל הנפוץ הוא [] תחת [t] - כך גם הגיית האות d לעיל
  9. ^ מופיע במילים ילידיות כואריאציה קדומה ל-V או בשמות פרטיים ומשפחתיים נדירים
  10. ^ לאות זו ואריאציה נדירה ž המופיעה שלא בקביעות במילים שאולות ובשמות פרטיים כדי לייצג /ʒ/ אך ההגייה עשויה להשתנות. לרוב מוחלפת האות בצירוף zh
  11. ^ 1 2 1
  12. ^ 1 2 2
  13. ^ הכפלת התנועה הקודמת מובילה לתנועה קצרה, ולא לתנועה ארוכה או לדיפתונג
  14. ^ סיומת זו תקפה להרמוניית התנועות, כלומר במקום a יכולה להיות גם ä במקרים אחרים
  15. ^ הפועל הבינוני מציין את צורת הסביל של הפועל בהווה. לדוגמה- לדבר- מדובר בפינית אומרים בתרגום מילולי "הייתי מדובר" כשמתכוונים ל"דיברתי" בצורת הפרפקט והפלופרקט