בית הקברות היהודי בזאנסון

בית הקברות היהודי בזאנסון
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
תאריך הקמה	1796
שטח	0.09 הקטאר
קואורדינטות	47°15′21″N 6°02′55″E / 47.255868°N 6.048499°E

בית הקברות היהודי בזאנסון נמצא במחוז בורגון-פרנש-קונטה, בעיר בזאנסון, בעבר עיר הבירה של המחוז ההיסטורי והתרבותי פרנש-קונטה. זהו אחד משני בתי הקברות השייכים לקהילה היהודית באזור.^[1]

היסטוריה עריכה

ההתיישבות היהודית באזור עריכה

היהודים הראשונים התיישבו בבזאנסון בימי הביניים, בשל היותה של העיר מרכז מסחרי מפותח ובעלת מעמד של עיר קיסרית. הקהילה היהודית שגשגה בה עד סוף המאה ה-15, עת גורשה ממנה בדומה לקהילות אחרות בצרפת ובאירופה.

היהודים שבו לבזאנסון לאחר המהפכה הצרפתית אשר העניקה ליהודים אזרחות צרפתית ואפשרה להם להתיישב באופן חופשי בכל אזור בצרפת.

בשנת 1881 הוקמה הקונסיסטוריה של בזאנסון ובשנת 1869 נחנך בית הכנסת הגדול של בזאנסון על מזח וייל-פיקארד על שפת הנהר דו, הפועל עד היום. ערב מלחמת העולם השנייה קהילת יהודי בזאנסון מנתה כ-2,500 נפש. כתוצאה ממדיניותה של ממשלת וישי אשר קידמה חקיקה אנטי-יהודית ופעלה לשילוחם למוות של עשרות אלפים מיהודי צרפת, קהילת יהודי בזאנסון הושמדה.

הקהילה הוקמה מחדש לאחר להגעתם של יהודים ספרדים רבים בשנות ה-60, במיוחד מאזור המגרב. בשנת 1970 הוקם בבזאנסון המרכז הקהילתי היהודי "בית ג'רום קאהן" ^[2] ובשנת 2008 הוקמה תחנת הרדיו "רדיו שלום".

בית הקברות היהודי עריכה

עד לסוף המאה ה-15 היה קיים בית קברות יהודי באזור קָלְמוטייר. לאחר גירוש הקהילה היהודית מהעיר, הקרקע נמכרה על ידי העירייה, ועליה נבנתה שכונת המגורים מונטראפון-פונטיין-אקו. לא ידוע מה עלה בגורלם של הקברים.

עם הקמתה מחדש של הקהילה היהודית בבזאנסון לאחר המהפכה הצרפתית, נתן ליפמן ופייר פיקארד רכשו במרץ 1796 מהגנן קלוד-לואי גייטט, קרקע להקמת בית קברות יהודי. בשנת 1839, לאחר שהחלקה בת 180 מ"ר לא סיפקה עוד את צורכי הקבורה של הקהילה, נרכשה חלקה סמוכה נוספת של 756 מ"ר.

מאז ועד היום (שנת 2023) בית הקברות לא עבר שינוי משמעותי.

מיקום בית הקברות והצגה כללית עריכה

מפת מיקום בית הקברות.

בית הקברות היהודי בבזאנסון, מסתרע על שטח של כ-1,000 מ"ר ובו כ-500 קברים. הוא נמצא בגבול שבין השכונות ברג'יל ו- פלנטה במזרח העיר, ברחוב אנה פרנק. הכניסה הראשית לבית הקברות נמצאת ברחוב אנה פרנק והכניסה המשנית עוברת דרך החורשה, בצד הצפון מערבי של בית הקברות.

בית הקברות משרת הן את העדה הספרדית (יהודי צפון אפריקה) והן את העדה האשכנזית (יהודי מערב ומרכז אירופה). אפשר להבחין במצבות המונחות אנכית מעל הקבר (אשכנז) ובמצבות המונחות בצורה אופקית (ספרד).

רובע פונטיין-אקו בשנת 2009, האזור בו שכן בית הקברות היהודי הראשון בבזאנסון עד המאה ה-15 .

הקברים העתיקים ביותר, שהם לרוב הצנועים ביותר, הם משנת 1849. קברים רבים הושחתו בתקופת מלחמת העולם השנייה. בחלקה השמורה לקברי ילדים, הקברים נראים נטושים ומכוסים בצמחייה. הקברים החדשים יותר מסודרים ומטופחים יותר. רוב הקברים בעלי מראה צנוע. המצבות מעוטרות בסמלים כגון כד קבורה, כתר, שעון חול, עמוד שבור, ינשוף, או מגן דוד בנוי אבן, ברזל יצוק או שיש או מוטבע בתוך המצבה.

בבית העלמין יש שישה קברים מפוארים: המאוזוליאום של משפחת וייל-פיקארד, פירמידה פיקארד, קבר משפחת האס, קבר משפחת הואזר-פיקרד ולידו שני מבנים דומים ללא שם. משמאל לכניסה נמצאת חלקה המיועדת לקברים חדשים.

תוכנית בית הקברות היהודי:
1: מאוזוליאום.
2: פירמידה.
3: קבר משפחת האס.
4: קבר לא ידוע.
5: קבר משפחת פיקארד-האוזר.
6: קבר משפחת פיקארד.
7: גל עד.
A1: כניסה ראשית.
B1: כניסה מכיוון היער.
A2: חלקת הילדים.
B2: חלק ישן.
C2: חלקה לקברים החדשים.

מרכז בית העלמין, בחלק הישן.

אופן הפעלת בית הקברות עריכה

פרט של מצבה עתיקה.

במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, הקהילה היהודית בעיר דאגה לכל ענייני הקבורה. הקהילה החכירה לנצח לחברי הקונסיסטוריה הפעילים, חלקה פרטית לשימושם ולשימוש בני משפחתם. לצורך כך הם נדרשו לשלם דמי קבלה ברגע נישאו, או כאשר התיישבו בעיר. אפשרות אחרת לקבלת חלקת קבר הייתה מתן תרומה לקהילה, וכך במאי 1878 מר וולף ומר פיקארד קיבלו שטח של 56,25 מ"ר לאחר שהתחייבו לממן חפירת תעלת ניקוז ציבורית. יהודים אחרים שרצו להיקבר בבית הקברות בעיר נדרשו לשלם 150 פרנקים למ"ר, סכום שהיה שווה באותה תקופה לדמי חבר ששולמו במשך כל חיי החבר.

במאה ה-21 הקהילה היהודית בעיר עדיין מנהלת את בית הקברות וממלאת את המשימות הקשורות בו. כל שטח בית הקברות שייך לקהילה. בבית הקברות יש עדיין חלקות פנויות שנמכרות גם ליהודים שאינם תושבי העיר, בתמורה לתשלום חד פעמי שווה ערך לעשר שנות דמי חבר. לכן אפשר למצוא בבית הקברות קברים של יהודים שלא התגוררו באזור, או של תושבים שעזבו את העיר לפריז, אך נשארו רשומים בקונסיסטוריה כדי ליהנות מיתרונותיו של בית קברות זה.

קברים מיוחדים עריכה

המאוזוליאום של משפחת וייל-פיקארד עריכה

אהרון וייל-פיקארד הגיע לבזאנסון מאלזס בסוף המאה ה-18. יחד עם בנו אדולף וייל-פיקארד תרם כספים רבים לפיתוח העיר ומימן פרויקטים של בנייה והרחבת תשתיות.

בהלווייתו של אדולף וייל-פיקארד, בשנת 1877, נכחו כ-1,000 איש ביניהם קצינים בכירים, חברי מועצת העיר ונציגי 60 איגודים.

המאוזוליאום של משפחת וייל-פיקארד נבנה בסגנון מאורי וכולל כתובות בעברית, אלמנטים מאבן, משיש ומברונזה, שער מברזל יצוק וגג בעל צורה מיוחדת. הוא נמצא בכניסה לבית הקברות.

הפירמידה של משפחת פיקארד עריכה

משפחת פיקארד בנתה בבית הקברות פירמידה, בסמוך לכניסה לבית הקברות. בפירמידה קומת קרקע ומרתף וגובהה שבעה מטרים. בראשה עומד כד מעוטר. אין על הפירמידה כתובות המציינות את שמות הנפטרים הקבורים בה.