פתיחת התפריט הראשי

בית משפט השלום העברי היה מערכת שיפוטית להתדיינות בעניינים אזרחיים בין בעלי דין יהודיים בתקופת היישוב.

בית משפט השלום העברי נוסד ביפו בשנת 1909 על ידי המשרד הארצישראלי. בהיווסדו עמד בראשו ארתור רופין והמזכיר הראשון שלו היה ש"י עגנון.

רוב המחקר התאורטי בוצע במוסקבה, באגודה מדעית שהוקמה ב-1918.[1]


שמו של בית המשפט הוענק לו על מהתנ"ך

אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ--אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם, שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם

ההתדיינות בפני בית משפט השלום העברי הייתה רצונית, לפי דיני הבוררות שנהגו באותה עת. בית המשפט פעל בערי הארץ ומושבותיה והוציא תקנות בדבר סדרי דין ודיני ראיות. רוב השופטים שכיהנו בו לא היו משפטנים, והם פסקו לפי דרכי 'השכל הישר' והמחשבה הפשוטה. בבית משפט זה ניסו להמעיט את ההזדקקות לעורכי דין, ולהפוך את ההליך המשפטי לנגיש ופתוח לציבור. השופטים שאבו את השראתם ממקורות היהדות, ומכאן הכינוי: 'העברי'.

בית משפט השלום העברי פעל בעיקר בשנות העשרים, עת התקיימו בפניו כ-2000 התדיינויות בשנה. עם זאת, לא רכש מעמד רציני במדינה המתפתחת. לא היו בידיו אמצעי אכיפה, והיהודים מיעטו לפנות אליו מיוזמתם: הדתיים בחרו להתדיין בבית הדין הרבני, ואילו החילוניים פנו לבתי המשפט המנדטוריים, אשר דן בהגינות וביעילות בעניינים אזרחיים, שלא היה בהם היבט לאומי או פוליטי. בספר מקיף [דרושה הבהרה] שנכתב אודות עלייתם ושקיעתם של בתי משפט השלום העברי נטען כי עורכי הדין היהודים היו עוינים כלפיהם מפני שאלו לא חייבו ייצוג משפטי ולא הקפידו על פרוצדורות משפטיות.

ארכיון בית משפט השלום העברי בירושלים בשנים 19201928 נשמר בשלמותו והוא נמצא בארכיון העיר ירושלים.

לקריאה נוספתעריכה

  • Shamir, Ronen (2000) The Colonies of Law. Cambridge University Press

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השנים המעצבות 1948-1977, רון חריס, הקיבוץ המאוחד, 2014