פתיחת התפריט הראשי

עורך דין

בעל מקצוע
Disambig RTL.svg המונח "סנגור" מפנה לכאן. לערך העוסק בנשיא סנגל, ראו לאופולד סדאר סנגור.
עורכי דין, ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848.
לבוש מסורתי של עורך דין צרפתי; שנות ה-20 המוקדמות.
לבוש מסורתי של עורך דין אנגלי; שנות ה-20 המוקדמות.

עורך דיןראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים.

באנגליה (ובמדינות אחרות בהן שיטת המשפט שאובה מהמשפט האנגלי, כגון אוסטרליה) מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות. למרות ההבחנה, בישראל עורך דין המופיע בבית המשפט ומייצג את לקוחותיו שוטח את טענותיו או תביעותיו ומבקש מבית המשפט להכריע בסוגיה. הופעה בבית המשפט מוגדרת "ליטיגציה", אם בתחום האזרחי, הפלילי, או המנהלי.

בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מיסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעיתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.

הצורך בעורך דיןעריכה

בישראל אדם אינו חייב להשתמש בשירותיו של עורך דין, והוא רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט. לבחירה זאת יש יתרונות וחסרונות. כתב על כך השופט נעם סולברג[1]:

"המבקשים החליטו לייצג בהליך זה את עצמם. זו זכותם המלאה, גם אם הדבר ידרוש מן הצד שכנגד או מבית המשפט להקדיש מאמץ מסוים על מנת לבצע את 'תרגום' טענותיהם וכתבי טענותיהם לשפה המשפטית. טענותיה של (הצד שכנגד) ... בנוגע לאורך כתבי הטענות ולניסוחם, אינן יכולות להוות תחליף לתשובה לטענות הענייניות העולות מהם. מאידך גיסא, לבחירה שלא להיות מיוצג יש מחירים. אחדים מהם באים לידי ביטוי בפסק דין זה: כללי הפרוצדורה, שנימוקם עמם, לא יתירו למבקשים לשגות ולתקן ללא הרף. טענה שאינה מועלית היום, נוצר לגביה השתק מחר. בקשה שאינה במקומה, אשר תכביד על הצד שכנגד, תוביל להטלת הוצאות משפט. גם להקדשת המשאבים מצד מערכת המשפט יש גבול ... אלו 'כללי הטקס', והבוחר להשתתף בהם עליו להכיר ביתרונות ובחסרונות של בחירתו."

חסיון עורך דין-לקוחעריכה

אחד המאפיינים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, בדומה למספר קטן של מקצועות טיפוליים, הוא חסיון עורך דין-לקוח. על פי החוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. מנגד, במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, מצד רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.

יוצא מן הכלל הוא מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו חייב עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה. החיסיון אינו חל גם במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה שהוא זכאי לו בעניין שבו טיפל עבור לקוחו[2].

זכות ההיוועצותעריכה

במדינות רבות נקבע שיש לאדם זכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה, וכי על החוקר להבהיר לנחקר את זכותו זו. זכות זו נכללת בארצות הברית באזהרת מירנדה ומוכרת גם בישראל. מכיוון שהעצה הראשונה במעלה שעורכי דין נותנים ללקוחותיהם היא לשתוק בחקירה[3], מחפשים השוטרים דרכים לשכנע את הנחקרים שלא להיוועץ בעורך דין. בישראל, נתגלו מקרים לא מעטים בהם חוקרי משטרה הביעו זלזול באנשי הסנגוריה הציבורית וטענו כי אלו אינם מוכשרים או אינם דואגים לטובת החשודים, במטרה להביא את הנאשמים שלא לשעות לעצותיהם ולהודות בהאשמות שהוטחו בהם[4]. במקרים אחרים, אומרים חוקרים לחשודים שעורכי הדין שלהם מחפשים רק להרוויח כסף על חשבונם[5]. נגד דברים אלו יצאו בחריפות השופטים עוזי פוגלמן ואליקים רובינשטיין[6].

העיסוק בעריכת דין בישראלעריכה

רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות בהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה, בפרקליטות הצבאית, במחלקות המשפטיות השונות של משרדי הממשלה וביחידות הסמך שלהם.

תנאים לקבלת היתר לעסוק בעריכת דיןעריכה

  ערך מורחב – רישיון (עריכת דין)

בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין מציב שלושה תנאים מצטברים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:

  • בעל השכלה משפטית גבוהה: לימודי משפטים בישראל נעשים באוניברסיטאות ובמכללות.
  • עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה (החל מאוקטובר 2016, תחול תקופת התמחות של שנה וחצי על תלמידים חדשים) ונערכת לקראת סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט[7].
  • עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין - האחת בכתב (מבחן רב ברירתי, "אמריקאי") והשנייה בעל-פה. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות)[8]. בבחינה שהתקיימה ביוני 2018 נכשלו 88% מהניגשים לבחינה. לאחר התערבות הוועדה הבוחנת, טרם פרסום תוצאות הבחינה, נפסלו חלק מהשאלות בבחינה, ולחלק משאלות הבחינה הוספה חלופה של תשובה נוספת, מה שהוריד את אחוז הנכשלים בבחינה ל-68%.

אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון, והלשכה סבורה שלנוכח הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

בראשית ימי המדינה, היו עורכי דין רבים שעלו מחוץ לארץ ולא הצליחו לקבל רישיון עריכת דין בגלל קושי הבחינות והחובה להתמחות ארוכה ללא קבלת שכר[9].

סמכויות עורך הדין בישראלעריכה

סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:

עם זאת, סעיף 21 לחוק קובע כי אין בהוראות לגבי ייחוד המקצוע כדי לפגוע בסמכות ייצוג של אישים אחרים, בנסיבות מסוימות, כגון ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים, ייצוג של נישום בידי רואה חשבון או יועץ מס בפני רשות המיסים, סמכויות של סוכן פטנטים, ייצוג ארגון עובדים או מעבידים בבוררות לענייני עבודה או בקשר להסכם עבודה, ועוד.

כללי האתיקה החלים על עורכי דין בישראלעריכה

על פי הדין בישראל, כל עורך דין חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין. מי שמבקש להצטרף לשורות הלשכה נדרש לקבל על עצמו את כלליה. לפיכך, ללשכת עורכי הדין יש כח רב בעניין הסדרת המקצוע והחלת רגולציה ופיקוח על עורכי דין.

הלשכה אכן מפעילה את כוחה, ובהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין (באישור שר המשפטים), היא התקינה כללים שונים, ובהם כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בנוסף, מעת לעת, מנחה הלשכה את עורכי הדין כיצד עליהם לפעול באמצעות הנחיות היוצאות על ידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. עורך דין שמפר את כללי האתיקה עלול לספוג קנס כספי ו/או עונש הרחקה מהמקצוע לצמיתות או לתקופה קצובה (חודשים או שנים). בירור בדבר הפרת כללי האתיקה מתבצע בתוך מוסדות הלשכה, על פי רוב, לאחר קבלת פנייה מאת מתלונן. על החלטת הלשכה ניתן לערער בבית המשפט.

מספר עורכי הדין בישראלעריכה

עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נלמד מקצוע עריכת הדין בישראל אך ורק בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות. בעקבות הביקוש הרב ללימודי משפטים הגיעו דרישות הקבלה לפקולטות למשפטים לרמות גבוהות מאוד (בין הגבוהות מבין כל הפקולטות) ורק כ-15% מהמועמדים התקבלו ללימודים. בעקבות לחץ של אנשים שבקשו ללמוד עריכת דין שונה החוק והוא אפשר לימודי משפטים לצורכי הסמכה כעורך דין במכללה לא אקדמית[10] והוקמו שלוש מכללות לא אקדמיות ללימודי משפט. הקמת המכללות הביאה לגידול ניכר במספר עורכי הדין בישראל. בהמשך, החל תהליך של פתיחת מכללות אקדמיות ברחבי ישראל שהביא לפתיחת מכללות נוספות בהם התקיימו לימודי משפטים והמכללות הלא אקדמיות קיבלו הסמכה להעניק תארים אקדמיים.

בעקבות הגידול במספר עורכי הדין ובהתאם לכך למספר עורכי הדין שנמצאו ברמה מקצועית נמוכה מונתה בשנת 2000 ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.

  1. הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי.
  2. חיוב המתמחים במהלך מחצית השנה הראשונה במעבר קורס מעשי שינוהל בידי הלשכה.
  3. עריכת בחינה בתום ההתמחות במתכונת של "ניתוח מקרה" בנוסף לבחינה האמריקאית.
  4. מינוי שופט בדימוס כמפקח על ההתמחות.

המלצותיה של ועדת גרסטל לא יושמו, בין השאר כתוצאה מהתנגדות עזה של הסטודנטים שאף הפגינו נגד המלצות אלה.

לאחר מספר שנים ועדה בראשותו של עורך הדין שי סגל מונתה לבחון דרכים להקטין את מספר עורכי הדין. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.

מספר חברי לשכת עורכי הדין בישראל עמד על כ-30,000 בסוף 2004; כ-36,000 באפריל 2007; כ-47,000 בסוף שנת 2010, כ-63,000 במחצית 2012, ו- 67,512 בחודש יוני, 2019 (מה שמקנה לישראל, יחס של 1:126 עורכי דין באוכלוסייה הכללית, גבוה יותר מכל מדינות העולם)[11]. נכון לחודש אוגוסט, 2019 רשומים 67,291 עורכי דין בישראל (https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001298468).

תעריפיםעריכה

סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין קובע: "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם." זהו כלל ייחודי למקצוע עריכת דין, משום שבעיסוקים אחרים קביעת תעריף מינימום תיחשב לקרטל. בהתאם לסמכותה פרסמה המועצה הארצית של הלשכה את כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, הקובעים תעריפי מינימום מומלצים לפעולות שונות של עורכי דין[12] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3764315,00.html

בסוגי תביעות מסוימים נקבע תעריף מקסימום. דוגמה: בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נפגעו תעריפי מקסימום לטיפול בתביעה, כאחוז מהסכום ששולם לנפגע, ובהתאם לשלב שבו הסתיים הטיפול בתביעה[13].

באופן כללי, שכר עורך דין הוא גבוה יחסית כראוי לשירות מאנשים בעלי תואר העוסקים בנושא שיש בחובו פוטנציאל כלכלי רב, אך עם זאת, ראוי להדגיש שהשכבות המוחלשות כלכלית בעם לא תמיד יכולים לתבוע צדק אם נעשתה להם עוולה או להתגונן כראוי מפני תביעות או בעיות משפטיות אחרות והדבר גורם לחוסר איזון בתחום המשפטי.

למתן ייצוג משפטי בתביעות אזרחיות למעוטי אמצעים, שידם אינה משגת לשלם שכר טרחת עורך דין, מפעילה לשכת עוכי הדין את מיזם "שכר מצווה", שבו מעניקים עורכי דין שירות פרו בונו (ללא תשלום) למעוטי אמצעים[14].

למתן ייצוג משפטי בתביעות פליליות למעוטי אמצעים משמשת הסניגוריה הציבורית, שהיא יחידה במשרד המשפטים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רע"א 2122/17 ורדה אחימן נ' המועצה המוקמית פרדס חנה - כרכור
  2. ^ עו"ד יוסף ויצמן, חיסיון עורך דין לקוח מול חקר האמת מתאריך 02 אפריל 2015 באתר חדשות מחלקה ראשונה
  3. ^   Dont Talk to Police, סרטון באתר יוטיוב
  4. ^ ע"פ 10477/09 פריד אלענמי נ' מדינת ישראל, סעיף 64
    ע"פ 6344/12 בוגוסלבסקי רוסטיסלב נ' מדינת ישראל, סעיף 9
  5. ^   בלעדי מחדר החקירות משטרת אילת: כיצד אדיר כץ, חף מפשע מודה ברצח שלא ביצע, סרטון באתר יוטיוב, ערוץ 2, דקה 4:50
  6. ^ ע"פ 8512/14 אנה קומשין נ' מדינת ישראל, סעיף 22 לפסק דינו של השופט עוזי פוגלמן, סעיפים ב-ג בפסק דינו של המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין
  7. ^ ליטל דוברוביצקי, עובדים על הגלימה, באתר ynet, 26.8.04
  8. ^ יובל יועז, 50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה, באתר הארץ, 11.11.2004
  9. ^ עורכי דין מחו"ל דורשים, חרות, 7 במאי 1950
  10. ^ הצעת חוק - חוק לשכת עורכי הדין, תיקון 17 התש"ן 1990, דברי הסבר, אתר נבו
  11. ^ אלה לוי-וינריב, ‏סקר: שליש מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-11 אלף שקל ברוטו. וכמה מרוויחים באלפיון העליון של המקצוע?, באתר גלובס, 27 במאי 2019
  12. ^ כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, באתר "נבו"
  13. ^ כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977, באתר "נבו"
  14. ^ שכר מצווה - על התוכנית, באתר של לשכת עורכי הדין בישראל