בכור יצחק נאבארו
הרב בכור יצחק נאבארו (או נאברו; בכתיב המקור: נאב'ארו[1]; נפטר בכ"ה באב ה'תקצ"ה, 20 באוגוסט 1835) היה רב, דיין ופרשן באזמיר שבטורקיה ומחבר ספרים פני מבין ולב מבין.
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
20 באוגוסט 1835 כ"ה באב ה'תקצ"ה אזמיר |
| מקום פעילות | אזמיר |
| רבותיו | הרב ברוך קאלומיטי |
| בני דורו | הרב רחמים אריה אברהם ארייאש, הרב יוסף בן חיים משה אבן עזרא |
  | |
תולדותיו עריכה
נולד לרבי יעקב, אשר לימד אותו מקרא, משנה וגמרא, ונפטר כאשר היה בן 13. אמו עבדה בשתיים או שלוש עבודות ביום כדי לפרנסו שלא יצטרך לעבוד ויוכל ללמוד תורה.[2] אמו נפטרה בשנת ה'תק"ם, ורבו הספידה.[3] הרב אברהם אלגראנטי מירקאדו לקח אותו תחת חסותו ומימן אותו במשך תקופה.
למד אצל הרב ברוך קאלומיטי בכור. שימש כרב העיר יחד עם הרב רחמים אריה אברהם הכהן אריאש (מחבר ספר שפתי רננות) והרב יוסף בן חיים משה אבן עזרא (מחבר ספר שלחן המלך). היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום כל ימיו.[4] הגיה את ספר נר יצחק (ירושלים תשנ"ד) לרבי נסים יצחק ארדיט, וכן את ספר ישיר משה (שאלוניקי תקס"ו) לרב רפאל משה פאלקון. הרב רפאל יוסף חזן העריך אותו מאוד וכתב הסכמה לספרו 'לב מבין'. גם הגאון הרב יצחק מאיו משבח אותו בהקדמתו המשותפת יחד עם הרב היר"ח לספרו פני מבין. הרב יוסף פונטרימולי מביא דברים בשמו.[5] גם הרב חיים פאלאג'י מזכיר אותו כמה פעמים בספריו.[6]
נפטר ביום חמישי, כ"ה באב ה'תקצ"ה באזמיר, שם נקבר. הספידוהו הרב דוד אמאדו בשעת חימום בק"ק ביקור חולים.[7] הרב יאושע אברהם קריספין בספרו אברהם במחזה,[8] הרב שלמה חכים בהלוויה. בספר כיסא שלמה.[9]
חיבוריו עריכה
כל ספריו נושאים את המילה מבין בשמותם, משום שראשי התיבות של מבין הם ממני בכור יצחק נאב'ארו:
- לב מבין (שאלוניקי תקע"ז) - על משנה תורה לרמב"ם וכן שו"ת וחקירות עניינים שונים. לספר הסכמה משותפת לשלושה רבנים: הרב דוד אמאדו, הרב רפאל אשכנזי, והרב רפאל יצחק אלגאזי.
- פני מבין (חלק א' (שאלוניקי תקע"א), חלק ב' (שאלוניקי תקפ"ו - מדף מ' עמוד א')) - חידושים הלכות ופלפולים על מסכת סנהדרין בשני חלקים. בסוף חלק א' נדפס דרוש לנישואי הרב אברהם אמאדו, בנו של הרב דוד אמאדו לבתו של הגביר מאיר בן גבאי, שתרם כסף להדפסת הספר, ולכן הודפס הדרוש.[10]
- מבין דבר (כת"י) - חידושים על שולחן ערוך.
פסק דין ממנו בנוגע לאשה שבעלה רוצה לגרשה מפני שעברה על דת יהודית, לטענתו, מופיע בספר בן הרמה (אזמיר תרל"ה).[11] תשובה ממנו בעניין תפיסת נכסים מופיעה בספר ארח מישור לרבי אליהו רחמים חזן.[12] דרשה ממנו לרגל נישואי גיסו, הרב משה ברכה נדפסה בספר ישיר משה.[13]
לקריאה נוספת עריכה
- הרב יאושע אברהם קריספין, אברהם במחזה, דרוש ד'
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הגרש באות ב' מסמן הגייה רפה, כלומר ללא דגש קל.
- ^ פני מבין חלק א', הקדמת המחבר
- ^ אבק דרכים, דרך המת דרוש ב'
- ^ אברהם במחזה דרוש ד'
- ^ פני יוסף דף קנה עמוד ב
- ^ לב חיים סימן ק"ה, חלקם בחיים דרוש ג', הקדמת ספר הכתוב לחיים
- ^ תהלה לדוד, דרוש י"ט
- ^ דרוש ד'
- ^ דרוש ז' להספד
- ^ פני מבין, דף קע עמוד א'
- ^ דף פ"ח עמוד א
- ^ סימן כ'
- ^ דף מה עמוד א