בלה טרדוש

מלחין הונגרי

בלה טרדוש (במקור וקסמן, בהונגרית: Tardos Béla;‏ בודפשט, 21 ביוני 1910[1] – בודפשט, 18 בנובמבר 1966) היה מלחין יהודי-הונגרי זוכה פרס פרנץ ארקל (פרס ממלכתי הונגרי למלחינים מצטיינים, למנהלים מוזיקליים ולפעילות אמנותית).

בלה טרדוש
Tardos Béla
לידה 21 ביוני 1910
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 1966 (בגיל 56)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Wachsmann Béla עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, Nemzeti Zenede עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פרנץ ארקל (1960) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המלחין בלה טרדוש בגיל צעיר
בלה טרדוש בצעירותו
בלה טרדוש עם זולטאן קודאי ורעייתו

קורות חייו עריכה

בלה ואקסמן נולד במשפחה יהודית כבנם של עובד הדפוס מיקשה וקסמן ושל יוליאנה גולדשטיין. הוא למד פסנתר בבית הספר הלאומי למוזיקה בין 1925 לבין 1931, ולמד קומפוזיציה אצל זולטאן קודאי באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בין 1932 לבין 1936. הוא החל את דרכו המוזיקלית כמנצח. הוא ניצח על מקהלות פועלים, ניהל את מקהלת ואנדור מ-1941, עבד ברדיו בבוקרשט במהלך מלחמת העולם השנייה וארגן מקהלה הונגרית בבירת רומניה (1944). משנת 1945 הוא שוב היה בבודפשט במשך שנתיים, בראש מקהלת ואנדור, במקביל, בין 1945 לבין 1948, היה העורך המוזיקלי של הוצאת סיקרה. בשנת 1948 זכה בפרס בתחרות בארטוק הבינלאומית עם רביעיית המיתרים מספר 1 שלו. ב-1959, עם הקנטטה שלו "בשולי העיר", גרסה שהולחנה מחדש של יצירתו הקודמת (1944) שאבדה במהלך המלחמה, הוא זכה בפרס הראשון בתחרות הרדיו ההונגרי.

בין השנים 19501952 היה מנהל התזמורת הפילהרמונית הלאומית, ומ-1955 ועד מותו היה מנהל הוצאת המוזיקה (Editio Musica Budapest).

ב-9 בינואר 1939 נשא לאישה את אווה, בתם של ברטלן גליק, פקיד, ושל גיזלה דונאט (18851974)[2] בבודפשט.[3] יש להם שתי בנות: יוליאנה טארדוש וקטלין טארדוש.

פרסים עריכה

  • פרס בתחרות בארטוק הבינלאומית (1948)
  • פרס הראשון בתחרות הרדיו ההונגרי (1959)
  • פרס פרנץ ארקל (1960)

עבודותיו המרכזיות עריכה

יצירות תזמורת עריכה

  • סוויטה, 1949
  • פתיח אגדות, 1955
  • סימפוניה "לזכר קורבנות הפאשיזם", 1960
  • פנטזיה לפסנתר ותזמורת, 1961
  • Evocation, 1965

קנטטות בליווי תזמורתי עריכה

  • קנטטה של מאי, 1950
  • במהלך יום השלום, 1953
  • ראשו של דוז'ה, 1958
  • בשולי העיר, 1958
  • חירות נולדה, 1960
  • הם קוראים לסדר, 1966
  • האלוהים החדש, 1966

יצירות מקהלה עריכה

  • שיר שכירי חרב גרמני, 1942
  • תיבת נגינה, 1954
  • נופים הונגריים, 1955
  • שנים מרות, 1959
  • הקפדה טהורה, 1964
  • עם עינייך היפות, 1966

יצירות קאמריות, פסנתר, אופרה עריכה

לאורה (אופרה קומית בשתי מערכות, טקסט מאת מיקלוש ג'ארפאש, 1958)

לקריאה נוספת עריכה

  • טיבור שאראי: בלה טרדוש (הונגריה, מוזיקה, 1966, מס' 6)
  • ינה שימו: פרידה מבלה טרדוש (מוזיקה, 1967, מס' 1)
  • זיכרונות של מיקלוש ג'ארפאש (1966)
  • לקסיקון מוזיקה, הוצאת מוזיקה, 1965
  • פטר וארנאי: בלה טרדוש; הוצאת מוזיקה, בודפשט, 1966 (המלחינים ההונגרים של היום)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בלה טרדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári születési akv. 1552/1910. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-11.
  2. ^ "Glück Bertalanné Donáth Gizella halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 1285/1974. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-11.
  3. ^ "Wachsmann Béla és Glück Éva házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 31/1939. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-11.