בלוטה אנדוקרינית
בלוטה אנדוקרינית או בלוטת הפרשה פנימית[1] היא בלוטה שמייצרת הורמונים ומפרישה אותם ישירות אל מחזור הדם, שלא דרך צינור. הבלוטה האנדוקרינית מקורה בתאי אפיתל שהתפתחו אל תוך רקמת החיבור וניתקו משכבת האפיתל, ולאחר מכן נעטפו בנימים.
 | |
| שיוך |
המערכת האנדוקרינית  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (1926–1947) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
glandulae endocrinae |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A11.0.00.000 |
| TA2 (2019) |
3852 |
| טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H2.00.02.0.03072 |
| FMA |
9602 |
| קוד MeSH |
A06.300 |
| מזהה MeSH |
D004702 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0014133 |
  | |
הבלוטות האנדוקריניות שבגוף האדם הן: בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטת האצטרובל, בלוטת התריס, בלוטת יותרת התריס, התימוס, יותרת הכליה, השחלות, האשכים, השליה והלבלב. הבלוטות האנדוקריניות לוקחות חלק בוויסות תהליכים, ריכוז חומרים ופעולות וויסות אחרות, והן גורמות להפעלה של רקמות או איברים מסוימים בגוף.
ההורמונים שנוצרים בבלוטות אנדוקריניות מופקים, רובם ככולם, על ידי תאים מיוחדים הקיימים בשביל ליצור הורמונים ספציפיים אלו, דוגמת איי לנגרהנס בלבלב. הורמונים אלו יוצאים אל מחזור הדם דרך אקסוציטוזה, ומוסעים בדם עד שהם מגיעים אל תאי המטרה שלהם.
בלוטות אנדוקריניות משתתפות כמעט בכל מערכות הגוף, והן נוטלות תפקיד חשוב בהומאוסטזיס של הגוף.
תאי עצבים אינם נחשבים תאים אנדוקריניים או חלק מבלוטה אנדוקרינית משום שאינם מפיקים הורמונים אלא חומרים כימיים בשם נוירוטרנסמיטרים. לא כל התאים המפרישים חומרים נחשבים חלק מבלוטה אנדוקרינית (כמו בלוטות הזיעה או תאי הקיבה).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
ד"ר יעל קשתן, בלוטות ההפרשה הפנימית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך תקליטור "חלונות אל גוף האדם: על האדם ובריאותו", 1998
בלוטות אנדוקריניות, דף שער בספרייה הלאומית
