בלוטת יותרת הכליה

שתי בלוטות אנדוקריניות
(הופנה מהדף יותרת הכליה)

בלוטות יוֹתֶרֶת הַכִּלְיָה (לעיתים בלוטות הטוחה[א] או אדרנל) הן שתי בלוטות אנדוקריניות הממוקמות כל אחת על המשטח העליון של הכליה.

בלוטת יותרת הכליה
שיוך בלוטה אנדוקרינית, corticomedullary organ, particular anatomical entity עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית עורקי יותרת הכליה העליונים, עורק יותרת הכליה האמצעי, עורק יותרת הכליה התחתון עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי וריד יותרת הכליה השמאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז לימפטי Lumbar lymph nodes עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1278) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) glandula suprarenalis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A11.5.00.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3874 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9604 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A06.300.071 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D000311 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0001625 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעוד ששמן נובע מסמיכותן הפיזית לכליות, הפעילות והתפקידים של בלוטות יותרת הכליה שונים בתכלית השינוי מאלו של הכליות.[1] בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית של קורטיזול ואדרנלין.

אנטומיה עריכה

בלוטות יותרת הכליה ממוקמות בבטן האחורית העליונה באזור החוליה ה-12, בצמוד לחלקו המרכזי של הקוטב העליון של שתי הכליות ומתחת לסרעפת. יש להן צורה משולשת והן מופרדות מן הכליות על ידי רקמת חיבור סיבית. משקל כל בלוטה כ-5 גרם. לכל בלוטה שני חלקים:

בדומה לבלוטות אנדוקריניות אחרות בגוף, בלוטות יותרת הכליה מקבלות אספקת דם עורקית ממספר מקורות וניקוז ורידי מרכזי אחד. תאי כרומפין נמצאים בליבה.

חלקי הבלוטה עריכה

 
מבט קדמי
 
מבט אחורי

בכל אחת מבלוטת יותרת הכליה יש חלק חיצוני המכונה "קליפה" וחלק שני המכונה "מוח"-הבלוטה, או ליבת הבלוטה.[1] כל אחד מהחלקים האלו הוא בלוטת הפרשה פנימית, אך התפקיד והמבנה של כל אחד מהם שונים.[1]

קליפה עריכה

הקליפה היא החלק החיצוני של בלוטת יותרת הכליה.[1] הקליפה חיונית לחיי האדם. היא מגורה על ידי הורמון של בלוטת יותרת המוח, ה-ACTH AdrenoCortico Trophic Hormone. רמות גבוהות של קורטיזול בדם מדכאות את יצירת ה-CRH בהיפותלמוס ו-ACTH בבלוטת יותרת המוח.

הקליפה מפרישה קורטיקוסטרואידים:

ליבה עריכה

הליבה היא החלק הפנימי של בלוטת יותרת הכליה והיא מכונה גם "מוח"-הבלוטה.[1] הליבה חיונית לחיי האדם. תאי כרומפין מגורים על ידי מערכת העצבים הסימפתטית ומייצרים אדרנלין ונוראדרנלין בהתאם לתגובת "הילחם או ברח" ("Fight or Flight"), כדי להתמודד עם לחץ נפשי או גופני.

  • אדרנלין (קרוי גם אפינפרין) מגביר את קצב פעימות הלב, גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם, להרחבת כלי דם המובילים דם אל שרירים מסוימים, לכיווץ כלי דם המובילים דם לעור ולמעיים, ולפעולות נוספות.
  • נוראדרנלין (קרוי גם נוראפינפרין) מכווץ את כלי הדם.

תפקוד הבלוטה עריכה

  ערך מורחב – דחק

הורמוני הבלוטה משפיעים על תגובת הדחק של הגוף, כלומר תפקוד הגוף במצבי לחץ קיצוניים. בעת מצוקה, כמות הורמוני הדחק עולה ולכן עולות גם הדרישות מהבלוטה. במקרה של תפקוד לא תקין של הבלוטה ייתכן קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ שונים כגון רעש, אור חזק ומצבים נפשיים שונים. נמצאה רשימה ארוכה של מחלות הקשורות בדחק, כגון בעיות ריכוז, קשב וזיכרון ובעיות נפשיות - דיכאון, חרדה ועוד.

מחלות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ ממקור מקראי. מדרשי חז"ל לתהלים ”הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.” (פרק נ"א, פסוק ח') שהמושג מתייחס לכליות.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 רוברט ס. וודוורת, פסיכולוגיה, תל אביב: מסדה, 1965.