בנימין פונטרימולי

רב טורקי

רבי בנימין פונטרימולי (נפטר בט"ז בסיוון ה'תקמ"ד,1784) היה רב, דיין וסופר באזמיר.

הרב בנימין פונטרימולי
לידה צפת
פטירה ט"ז בסיוון ה'תקמ"ד
אזמיר
מדינה האימפריה העות'מאנית
חיבוריו שבט בנימין
שם השושלת פונטרימולי
צאצאים רבי חייא פונטרימולי, הרב חיים ישעיה פונטרימולי
חתימה חתימת הרב שבט בנימין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בצפת למשפחת רבנים חשובה שהיגרה מקזאלה מונפראטו שבאיטליה במאה ה-17, בה נמנים רבי עזרא פונטרימולי(אנ'), רבי גבריאל פונטרימולי, רבה של טורינו, ועוד.[1] למד אצל רבי משה בן אדרת[2], מרבני אזמיר וצפת, עליו כותב החיד"א: ”הרב אריה שאג סיני ועוקר הרים אסקלוסטיקא דאורייתא” (שיורי ברכה יו"ד של"א ד'). הגיע מצפת לאזמיר, שם כיבדוהו מאד, עד שרבי נסים חיים משה מודעי כותב עליו ”ידוע לכל תפארתו גדולתו ושלמותו” (דרישה מחיים, דרוש י"ב) ומונה על ידי רב העיר להיות "סופר העיר", האחראי לכתוב את כל השטרות, הגיטין והאסמכתאות. התכתב בהלכה עם גדולי חכמי העיר שהזכירוהו בספריהם, כמו רבי חיים יאודה אליעזר[3], רבי רפאל יצחק מאיו[4], רבי חיים יאודה אליעזר[5], רבי אליקים גאטינייו[6], רבי יום טוב דאנון[7] ורבי יצחק ארדיט.[8] כיהן כסופר בית הדין וכדיין בעיר, והתמחה בהלכות שטרות.

נפטר באזמיר בט"ז בסיוון ה'תקמ"ד (1784), ממגפת הדבר שפשתה באזמיר.. על מצבתו נרשם:

לבבות יחרדון ביום דבר אבד ושכר נתח טוב,ונקר עין ימין:
ושלף צור חרבו עלי חכם שלם, וסר מר המות בחלק בנימין:
 בתוך שוחה נטען ומשכבו עפר ושת ביתו שמה שעריו שוממין:
מנוחתו כבוד במשכן צדיקים וינוח יעמוד לעת קץ הימין:
אבן מקיר תזעק קינים והגה והי כלה ייליל:
ינהגהו על מות ספרא רבה דישראל מלא חכמה וכליל:
הוא נב"ת [נפשו בטוב תלין] אל המנוחה ואל הנחלה בעדן גן אלקים כהולך בחליל:
עלה אל האלקים וי וויין לסיון ש' וישם אותה מצב"ה לפ"ג

דב הכהן, "מעמדם החברתי של תלמידי חכמים באזמיר במאות י"ח-י"ט", עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ב, עמ' 164.

צאאציו

עריכה

חיבוריו

עריכה

כתב ספרים רבים, ביניהם נימוקים על טור חשן משפט, תשובות, חידושים על התורה, דרושים, שיטה על הש"ס, אך כולם נשרפו בשרפה הגדולה באזמיר בי"א באב התר"א. רק ספר אחד הגיע לידינו:

 
שער ספר שבט בנימין (שאלוניקי תקפ"ד)

שבט בנימין (שאלוניקי תקפ"ד) - על הלכות שטרות ושו"ת. הספר נדפס כארבעים שנה לאחר פטירתו, והוגה על ידי בנו, רבי חייא שהוסיף הערות וחידושים משלו בספר. בתחילת הספר ישנם דברי מוסר השכל בנושא כתיבת שטרות כהלכתן. לספר הסכמה מאת רבני אזמיר, רבי דוד אמאדו ורבי רפאל אשכנזי.

לקריאה נוספת

עריכה
  • «Benjamin Pontremoli». In: Jewish Encyclopedia, Vol. XIX, 1888 Isidore Singer (on-line)
  • המעלות לשלמה, עמוד 31 ו-95.
  • ש' וואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה.
  • פתח הדביר, הוצאת מכון הכתר, ירושלים תשע"א, פרקי תולדות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Les Pontremoli, deux dynasties rabbiniques en Turquie et en Italie" Parigi,1997 (on-line)
  2. ^ שבט בנימין, סימן צ"ו
  3. ^ שמחת יאודה, סימן ל"ח
  4. ^ שפת הי"ם, סימן מ"ב
  5. ^ שמחת יאודה סימן לח
  6. ^ תועפת ראם סדר בחקתי
  7. ^ כבוד יו"ט הלכות שבועות פ"ה ה"א
  8. ^ צפיחת בדבש סימן י"ט
  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים ובנושא האימפריה העות'מאנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.