בני משה (אגודה ציונית)

מסדר מסוג הבונים החופשיים שנוסד על ידי חובבי ציון

בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים. מייסד הארגון היה אחד העם. הארגון נוסד באודסה בשנת 1889 בתאריך ז' באדר, שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו, ועל שמו הוא נקרא. החברים הידועים בארגון היו ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, שייסד מאוחר יותר את הגימנסיה העברית "הרצליה", הסופרים יהושע ברזילי ויהודה גור, העסקנים מנחם אוסישקין ומאיר דיזנגוף, הרופא ד"ר הלל יפה והסוחר ופעיל ההתיישבות יחזקאל דנין (סוכובולסקי), בביתו הוקם הסניף הארץ־ישראלי. הארגון פעל באמצעות הלשכות של תנועת "חובבי ציון" באודסה, בוורשה בווילנה וביפו.

חברי אגודת בני משה ביניהם אחד העם וזאב גלוסקין.
יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929

האגודה דגלה בהכשרה רוחנית שתטפח לאומיות יהודית מוסרית כהכנה להתיישבות בארץ. היא כללה מאה חברים בקירוב, שנבחרו בקפדנות. ב-1896 הצטרף אליה חיים ויצמן.[1]

חברי הארגון חיפשו דרך חדשה בתוך תנועת חובבי ציון, בהנהגת אחד העם, הם דגלו בציונות הרוחנית. רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעלייה לארץ ישראל או מאמצים דיפלומטיים במסגרת הציונות המדינית, אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי:

...להרחיב מעט מעט ממשלת הרעיון בקרב העם, עד שיקומו לו פועלים אמתיים, שיהיו מוכשרים מכל הצדדים לעסוק בהוצאתו לפעולה.

(אחד העם, "לא זה הדרך!")[2]

חברי הארגון, הקשור קשר הדוק לארגון מנוחה ונחלה, באו משורות חובבי ציון ותפקידו המוצהר היה "להכשיר את הדור למילוי תפקידיו הלאומיים", דהיינו "הכשרת הלבבות". הם סברו כי על מנת להגשים את התחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל יש להכשיר הנהגה של יחידי סגולה שינהיגו את העם. חברי האגודה הצעירים יצאו בעיקר נגד אפוטרופסות הברון רוטשילד במושבות והתערבותו בהתנהלות היישוב.

חברי הארגון פעלו להקמת בתי ספר, ובפרט בתי ספר לבנות, אספו ספרים לשם הקמת ספריות בארץ ישראל, הוציאו לאור עיתון בשם "מכתבים מארץ ישראל". בווארשה יסדו את הוצאת הספרים "אחיאסף"[3] ואת "השילוח".

ל"בני משה" קמו מתנגדים משני כיוונים: חובבי ציון רבים דרשו שלא לעכב את העבודה המעשית בארץ, וחרדים חששו כי כוונת "בני משה" היא להנהיג רפורמה בדת. האגודה הייתה חסרת תוכנית פעולה מעשית וכוחה נחלש. היא התפרקה בשנת 1897 לאחר שמונה שנות פעולה.

הנצחה

עריכה

רחובות ברמת גן ותל אביב נקראו על שם הארגון.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נורמן רוז, חיים ויצמן, פרק ב, עמ' 26.
  2. ^ כתבי אחד העם בפרויקט בן-יהודה
  3. ^ אסתר שטיין-אשכנזי, ‏אגודת "בני משה", מרכזה בוורשה וזיקתה לתנועת חיבת ציון, הציונות י"א, 1986, עמ' 31