ברברה קוני

סופרת ילדים אמריקנית

ברברה קוניאנגלית: Barbara Cooney;‏ 6 באוגוסט 191710 במרץ 2000) הייתה מאיירת וסופרת אמריקאית.

ברברה קוני
Barbara Cooney
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 באוגוסט 1917
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 2000 (בגיל 82)
Damariscotta, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת סמית', ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק, Buckley Country Day School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Chanticleer and the Fox, Ox-Cart Man, Miss Rumphius עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוני זכתה בשתי מדליות קלדקוט על איוריה בספרים Chanticleer and the Fox" [1](1959)" ו- Ox-Cart Man" [2](1980)", וכן בפרס הלאומי (האמריקאי) לספר על ספרה Miss Rumphius" (1982) ".

ביוגרפיה עריכה

ברברה קוני נולדה במלון בברוקלין, לראסל שנק קוני (סוחר מניות) ומיי אוולין (ציירת).[3] לקוני אח תאום ושני אחים צעירים. לאחר שהתגוררו בלונג איילנד, עברו המשפחה לקונטיקט, שם למדה בבית ספר ומאוחר יותר עזבה את הבית לפנימייה.

קוני החלה לצייר בגיל צעיר ועודדה להמשיך ולהתקדם בתחום על ידי אימה. לאחר שסיימה את בית הספר התיכון, למדה במכללת סמית' את מרבית הקורסים שהוצעו בנושאי האומנות וההיסטוריה. כשסיימה את הלימודים בשנת 1938, ידעה כי ברצונה להיות מאיירת ספרי ילדים והחלה לעבוד בהוצאה לאור. כשנה לאחר מכן, הוציאה קוני לאור את הספר הראשון באיורה: "Ake and His World" מאת ברטיל מלמברג.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1942–1943, שירתה קוני בחיל הנשים של צבא ארצות הברית והגיעה לדרגת סגן משנה. בשנת 1943 נישאה לגיא מורצ'י ג'וניור ונאלצה לותר על שירותה הצבאי בעקבות הריונה הראשון. עוד במהלכו, מיהרה לחזור לעבודתה כמאיירת בהוצאה לאור. בשנת 1947 הזוג החליט על גירושין ולהם שני ילדים.

בשנת 1949 נישאה קוני לד"ר צ'ארלס טאלבוט פורטר ולהם שני ילדים גם כן.[4] המשפחה התגוררה במיין והייתה חלק אינטגרלי ופעיל בקהילה, בשנת 1996 הכריז המושל על "יום ברברה קוני" המצוין ב-12.12 בכל שנה[5] ועל הכרה בברברה קוני כאוצר לאומי במיין.

בנוסף לפרסייה הרבים ברברה קוני הייתה מועמדת מטעם ארצות הברית בשנת 1996 לפרס אנדרסן, המכונה גם "פרס נובל הקטן", בקטגוריית המאיירים.[6]

ברברה קוני נפטרה ב־10 במרץ 2000.

חייה המקצועיים עריכה

טכניקות עבודתה עריכה

הטכניקה המזוהה ביותר עם קוני בראשית פועלה היא עבודתה הקפדנית בצבעים: שחור ולבן או לחלופין מוגבלת לשלושה צבעים.

אף על פי כן, ממחקרים[7] עדכניים עולה החלוקה הבאה:

1. 1940-1958, שלב בו עבדה רבות עם לוחות גירוד.

2. 1959-1980, תקופה בה התנסתה בהרחבה בטכניקות שונות.

3. 1980-1999, שלב "האמנות העממית". בעיקרו, עבדה בצבעי אקריליק.

יצירות בולטות עריכה

יצירות בולטות אותן איירה עריכה

Only Opal: the Diary of a Young Girl - ג'יין בולטון ואופל וויטליי
סיפור הלקוח מיומנה של ילדה ענייה שגדלה במשפחת אומנה שלא אוהבת אותה. הספר המאויר מראה את חייה ורגעי השמחה בעולם סביבה.

Chanticleer and the Fox- ג'פרי צ'וסר
סיפורו של תרנגול ששלט בחצר האסם עד שיום אחד, פלש לממלכתו שועל. על התרנגול לחשוב מהר כיצד להציל את עצמו ואת "ממלכת האסם" שלו.

Emma- וונדי קסלמן
מספר את סיפורה של אמנית שלא ידעה שהיא כזאת עד יום הולדתה ה-17, בו קרובי משפחתה מביאים לה ציור של הכפר בו היא גדלה.

Letting Swift River Go- ג'יין יולן
מציג את סיפורו של מאגר מים במרכז מסצ'וסטס שעבור הקמתו פינו מספר ערים ששכנו באזור.

Ox-Cart Man- דונלד הול
הסיפור הוא שיר הלל לחייו הפשוטים והקשים של חקלאי בניו אינגלנד במאה ה-19.

יצירות בולטות שנכתבו ואוירו על ידיה עריכה

Eleanor
ביוגרפיה מאויירת לאלינור רוזוולט, המציגה את ילדותה הבודדה, מושפלת ולא אהובה על ידי אמה ומוזנחת על ידי אביה, עד להתחלת חייה הבוגרים.

Island Boy
סיפורו של האח הצעיר מבין ה-12, ילד שקט שהיה חוקר את האי בו גדל בצעירותו ובחלוף השנים בעודו מטייל בעולם, תמיד חוזר בליבו לאי שאהב.

Hattie and the Wild Waves: A Story from Brooklyn
הספר מתאר ילדה נמרצת ממעמד גבוה, החולמת להיות אומנית והמעבירה קיץ אחר קיץ על שפת הים עם משפחתה.

Miss Rumphius
הסיפור מספר על דודתה של קוני, שהלכה בעקבות עצתו של סבה: "טיילי בעולם, חיי בקרבת הים והפכי את העולם למקום יפה יותר".[8][9]

פרסים בהם זכתה עריכה

New York Herald Tribune's Children's Spring Book Festival Honor Book. Green Wagons, 1943; Too Many Pets, 1952.

American Library Association Notable Book citation. American Folk Songs for Children in Home, School and Nursery School, 1948; Chanticleer and the Fox, 1958; Squawk to the Moon, Little Goose, 1974.

Caldecott Medal from the American Library Association. Chanticleer and the Fox, 1959; Ox-Cart Man, 1980.

Chandler Book Talk Award of Merit, 1964.

Child Study Association of America Children's Books of the Year. Christmas Folk and The Owl and the Pussy-Cat, 1969; Hermes, Lord of Robbers and Book of Princesses, 1971; Down to the Beach, 1973; Squawk to the Moon, Little Goose, 1974; Lexington and Concord, 1775, 1975; The Story of Holly and Ivy, Christmas in the Barn, The Little Fir Tree and Emma, 1986.

School Library Journal's Best Books List Squawk to the Moon, Little Goose, 1974.

New York Times Outstanding Books of the Year Squawk to the Moon, Little Goose, 1974; When the Sky Is Like Lace, 1975; Ox-Cart Man, 1979.

Silver Medallion from the University of Southern Mississippi 1975, for outstanding contributions to the field of children's books.

Medal from Smith College 1976, for her body of work.

New York Times Best Illustrated Books of the Year Ox-Cart Man, 1979.

Notable Children's Trade Book in the Field of Social Studies, National Council for the Social Studies and Children's Book Council Tortillitas para Mama and Other Nursery Rhymes, 1982; The Story of Holly and Ivy, 1986.

American Book Award for Hardcover Picture Book from the Association of American PublishersMiss Rumphius, 1983.

New York Times Best Book of the Year Miss Rumphius, 1983.

Notable Children's Book, Association for Library Services to Children, American Library AssociationSpirit Child, 1984.Honor list Island Boy, 1989

Ph.D., Fitchburg State College, 1988.

Keene State College Children's Literature Festival Award, 1989.

McCord Children's Literature Citation, 1990.

Lupine Award for Hattie and the Wild Waves, 1990.

Kerlan Award, 1992, for body of work.

Honorary doctorates from the University of Maine at Machais (1994), Westbrook College (1995), and Bowdoin College (1996).

Proclaimed an official state treasure of Maine, 1996.

[10][11]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה