ברוך מנדלבוים
הרב ברוך מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום; נודע כרב מטורוב; כ"ב בטבת תקצ"ד, ינואר 1834 – י"ז באייר תרס"ה, מאי 1905) היה רב בערים מציוב, סטולין וטורוב שבבלארוס, ולאחר מכן בירושלים. הרב היה ראש משפחת מנדלבוים, שרבים מצאצאיה תופסים משרות ציבוריות, תורניות ורבניות חשובות בישראל.
 | |
| הרב ברוך מנדלבוים | |
| לידה |
ינואר 1834 כ"ב בטבת תקצ"ד בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1905 (בגיל 71) י"ז באייר תרס"ה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
? – מאי 1905 |
| תפקידים נוספים | רב בערים בערים מציוב, סטולין וטורוב וראש ישיבת אור חדש |
| רבותיו | הרב מרדכי יהודה לייב מנדלבוים |
  | |
קורותיו עריכה
נולד בבלארוס, בן הרב מרדכי יהודה לייב מנדלבוים, שהיה רבה של וולדובקה בבלארוס. למד תורה אצל אביו, ובין חבריו מאותה תקופה היה רבי צדוק הכהן מלובלין.
היה מחשובי החסידים של האדמו"רים רבי אהרן מקרלין (השני) ורבי אשר מסטולין (השני) - שניהם משושלת חסידות קרלין. כיהן כרב בערים מציוב, סטולין וטורוב, ועל שמה התפרסם.
הרב ברוך מנדלבוים טיפח את "הינוקא מסטולין" רבי ישראל פרלוב כממלא מקומו של רבי אשר מסטולין, והכשיר אותו עוד בילדותו לאדמורו"ת. לימים פרסם הרב מנדלבוים איגרת גלויה לחסידי קרלין בה הוא קבע כי בנשמתו של "הינוקא" מקנן ניצוץ של "משיח בן דוד".
בשנת תרל"ד (1874) עלה לארץ ישראל עם אשתו ושמונת ילדיו והמשפחה התיישבה בירושלים. הוא הקים בה ישיבה בשם "אור חדש". בשנת תרנ"א הצטרף בחתימתו לחרם שפרסם הרב יהושע לייב דיסקין נגד ה'שקולעס' (בתי הספר לבנות שלימדו בהם גם לימודי חול). יצא לחו"ל כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים.
נפטר בשנת תרס"ה, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
מצבתו עריכה
”פה נגנז ארון הקודש, שר התורה ואוצר היראה, הרב הגאון הגדול, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים, המקובל האלוקי, מעיין המתגבר, פה מפיק מרגליות, החרש והמסגר, כשפתח את פיו הכל נעשין כחרשין ואין אדם יכול לסתור את דבריו, צדיק תמים והצנע לכת עם ה', חסיד ועניו קדוש וטהור, כל מעשיו לשם שמים, אוהב ישראל, איש האמת, בוצינא קדישא, שלשלת היוחסין מגזע הב"ח והרמ"א ומהר"ל מפראג הרש"ל עד רש"י, שהיה מגזע דוד מלך ישראל...”.
משפחתו עריכה
נישא ללאה, בת הרב יעקב טייטלבוים מירושלים.
בניו:
- הרב מנחם מנדלבוים - נסע למצרים וילדיו חזרו ארצה.
- הרב בצלאל מנדלבוים - היגר לאוסטרליה והיה רבה של מלבורן. בתו רחל ליפטון יזמה ותמכה בבנית "בית מנדלבאום"(אנ') בסידני - אכסניה ומרכז ללימודים אקדמיים ליד אוניברסיטת סידני.
- הרב יצחק דוד מנדלבוים ששימש כסופר סת"ם בירושלים ונפטר בצעירותו.
- יהושוע מנדלבוים -נולד 3.5.1850 בירושלים. בשנת 1881 נשא לדבורה ספרד ילידת 1858. בתם רחל נולדה 1.9.1895
- הרב יעקב מנדלבוים, שהיה ראש השוחטים בירושלים, ונישא לבת משפחת אזולאי, מצאצאי החיד"א, וכמה מצאצאיו אימצו את שם משפחת אימם - אזולאי, כדי לזכות בנתינות הבריטית שהייתה למשפחתה. בימים ההם, כאשר הטורקים שלטו בארץ, נתינות זרה הצילה מגיוס לצבא הטורקי. (ויש אומרים כי שמרו את השם אזולאי כדי להתפאר בייחוסם לחיד"א).
- הרב שמחה מנדלבוים, עסקן ואיש ציבור בירושלים, שביתו בקצה שכונת מאה שערים שימש מעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967, ונודע כשער מנדלבאום.
בנותיו: נעמי וחנדל.
ספריו עריכה
- נודע בשערים - נדפס בחייו בירושלים, בדפוס פרומקין בשנת תרס"ד. נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל של חסידות קרלין. בשנת תשנ"ב יצא לאור על ידי מכון זה חלק שני של הספר מתוך כתבי ידו של המחבר.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "ברוך מנדלבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 59
- תולדותיו ותולדות צאצאיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל
- חיים מיכל מיכלין, הרה"ג ר' ברוך מאנדילבוים מטארוו ז"ל, השקפה, 30 במאי 1905, כ"ה אייר תרס"ה
- ר' ברוך מנדלבוים, נודע בשערים, חלק ב', ירושלים, תשנ"ב, באתר היברובוקס
ברוך בן מרדכי יהודה מנדלבוים, דף שער בספרייה הלאומית
