צדוק הכהן מלובלין

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסר משפט פתיחה לערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900). הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איזביצה ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר, אם כי הושפע גם מספרי חסידות ברסלב וחסידות חב"ד,[1] מלבד עיסוקו בתורה עסק גם באסטרונומיההנדסה ואלגברה.

רבי צדוק הכהן מלובלין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1823
כ"ג בשבט ה'תקפ"ג
קורלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1900 (בגיל 77 בערך)
ט' באלול ה'תר"ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לובלין
מקום פעילות לובלין, פולין
תקופת הפעילות ?–1900 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה, תשובה, חסידות, גמרא, אמונה, נבואה
רבותיו רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי יהודה לייב איגר
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי יעקב הכהן רבינוביץ' רבה של העיר קרויצבורג
צאצאים אין
אדמו"ר איזביצה ראדזין, לובלין ה־2
ה'תרמ"חה'תר"ס
רבי אברהם משה ויינטרוב ממרקישוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בעיר קרויצבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים) ולאמו, מצאצאי השל"ה. התייתם מאביו בגיל שש, וגדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב יוסף הכהן רבינוביץ רבה של קריניק ומחבר הספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב". למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.

אשתו מנישואין ראשונים הייתה בתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועה שלחצה יד לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ לגרשה אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימות לקראת היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.

מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין האישים עמהם נפגש היו תלמידי חכמים רבים ובתוכם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה ואדמו"רים שונים בפולין ובאוקראינה. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי אהרן מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה בידרמן ונכדת "היהודי הקדוש" – רבי יעקב יצחק מפשיסחא).

רבי צדוק נמנה בתחילה עם פלג המתנגדים לתנועת החסידות. במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מאיזביצה ראדזין. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום שאותו הוא מזכיר בספרו דברי חלומות על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את התקרבותו לחסידות. בסופו של דבר הפך להוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. הוא הפך לתלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר הספר מי השילוח.

זמן רב סירב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות, על אף הצעות מרובות (בהם רבנות העיר לובלין), ורק לאחר הסתלקותו של מנהיגם של חסידי לובלין הרב יהודה לייב איגר, בשנת ה'תרמ"ח, נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדוחק רב מחנות קטנה של בגדים משומשים שניהלה אשתו. בעקבות פטירתו של רבי יהודה לייב איגר ולחצם של החסידים עליו הסכים להיות אדמו"ר, גם לאחר שקבל על עצמו את הרבנות, והחל לקבל משכורת מהקהילה, סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובתו, והשקיע את כל כספו בקניית ספרים למען הקמת ספרייה תורנית עיונית גדולה, אותה הקים בביתו. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה כתבי יד. רבי צדוק נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תארוך ואמִתיות הכתבים שבידם. ביתו, על הספרייה שבתוכו, נשרף בשואה.

מסופר כי מדי יום ביומו לא היה טועם כלום עד שהיה מסיים מסכת בתלמוד הבבלי (ומקיים סעודת מצווה לכבוד ה"סיום").[2]


תקופת חייו של הרב צדוק הכהן מלובלין על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


תורתו עריכה

תורה שבעל פה עריכה

המושג תורה שבעל פה הוא ציר שסביבו סובבת כל הגותו של רבי צדוק. הוא תפס את התורה שבעל פה כצורך הכרחי שדרכו ניתן לממש את רצון האל בעולם. משמעותה של המסירה שבעל פה היא שהתורה אינה מציגה רעיון סטטי אלא היא מתפתחת על ידי חכמי התורה בהתאם לצרכיו הרוחניים של כל דור. התורה שבעל פה אינה יצירתם של חז"ל, לפי תפיסתו של רבי צדוק, אלא היא מלווה את תורת ישראל מזמן נתינתה. לפי התפיסה הזו, התורה אינה שלמות אלא השתלמות; יש תכלית לתורה והיא להביא את העולם בכל רגע למצב טוב יותר ממצבו הנוכחי. התפיסה הזו מונחת כיסוד לדרושים רבים בספר "פרי צדיק".

הצורך בתורה שבעל פה נובע מכך שישנם רעיונות רבים שבתוכם גרעין של אמת, אך לא כל הזמנים כשרים לקבלתם. התורה שבעל פה למעשה היא פעולה של חכמים, שבמהלכה נבחן כל רעיון בהתאם להקשרו ולזמנו. רעיונות שאינם הולמים את צורכי הדור נדחים לזמן מאוחר יותר. תפיסה זו מביאה לעמדה רדיקלית שלפיה הטוב והרע אינם מוחלטים אלא תלויי הקשר. דבר שנתפס כרע בדור אחד עשוי להפוך לטוב בדור אחר. דוגמה לכך מביא רבי צדוק מקורח שטען לדמוקרטיזציה של הקדושה ורצה לבטל את מעמד הכוהנים. לדעת רבי צדוק, קורח צדק בדרישתו, אלא שהעולם לא היה כשיר לכך בימיו. אולם אין זה אומר שעמדתו של קורח נדחית לתמיד; בימות המשיח תורתו של קורח תהיה הגישה השלטת ולכן לא יהיו מעמדות והבדלים בקדושתם של הבריות.

גישה זו מראה כי התורה איננה מציגה הלכה אידיאלית, אלא הלכה שמתאימה לזמן ולמקום ולכן היא עשויה להשתנות כשהתנאים משתנים. רעיון דומה מציג רבי צדוק בפרשנותו למצווה על הקמת מקדש. לפי דברי רבי צדוק, מדובר במצווה שניתנה לאחר חטא העגל ויש בה צורך לתיקונו של חטא זה.

חיבוריו עריכה

 
אוהל קברו של ר' צדוק הכהן מלובלין

חיבורו הראשון הוא כתב בגיל 17 (בשנת ה'ת"ר), באותן שנים כתב עוד חיבורים, ונדפסו מכתב ידו. בנוסף כתבו תלמידו את דרשותיו ומהם הדפיסו את הסדרה פרי צדיק וסיפחו לה קונטרסים מכתב ידו.

  • אוצר המלך[3]
  • אור זרוע לצדיק
  • דברי סופרים עם קונטרס זכרונות
  • דובר צדק
  • הערות לדברי ימי ישראל, על ספר שם הגדולים, נדפס בשם הגדולים החדש.
  • ספר הזכרונות, נכתב על ידו בשנת ה'ת"ר. בסופו נדפס קונטרס "משיב הטענה" שנכתב בשנת ה'תר"ב, על מצוות קדוש החודש – תשובה על החיבור "מגילת טענות". הוא כתב ספר הזכרונות הקצר – השיטות במנין מצוות האמונה והלכותיהם, וספר הזכרונות הארוך על מצוות האמונה.
  • ישראל קדושים (מכתב ידו) – מעלת קדושת ישראל.
  • לבושי צדקה (מכתב ידו) על ספרי בעל הלבושים
  • משיב צדק, על ישיבה בסוכה בשמיני עצרת ונלוה אליו ד' דרושים שדרש בבר המצוה שלו.
  • מחשבות חרוץ
  • פוקד עקרים (מכתב ידו)
  • פרי צדיק ח"א על בראשית וחנוכה ור"ח. בסופו קדושת שבת עם קונטרס שביתת שבת (מכתב ידו) – סיכום מצוות השבת עשה ולא תעשה בסגנון ספר הזכרונות.
  • פרי צדיק ח"ב על שמות ופורים וד' פרשיות
  • פרי צדיק ח"ג על ויקרא פסח ול"ג בעומר
  • פרי צדיק ח"ד על במדבר וחג השבועות
  • פרי צדיק ח"ה על דברים, ימים נוראים וחג הסוכות
  • צדקת הצדיק[4]
  • קומץ המנחה, נכתב בשנת התר"ג
  • רסיסי לילה עם קונטרס דברי חלומות – דברי תורה שנתגלו לו בחלום.
  • שיחת מלאכי השרת עם קונטרס שיחת שדים (מכתב ידו)
  • תפארת צבי ח"א על שו"ע יורה דעה
  • תפארת צבי ח"ב שו"ת על הלכות טבילה, נדה ומקוואות
  • תקנת השבין, על מצוות התשובה
  • מראה מקומות לספר המידות של רבי נחמן מברסלב

חידושים ופלפולים רבים שכתב רבי צדוק נשארו בכתב-יד ורובם הגדול אבד בימי השואה. כמו כן, נשארו ממנו כתבים משנת ה'ת"ר (1839) באסטרונומיה, הנדסה ואלגברה.

מפתחות לכתביו – מפתח עניינים, ומפתח ספרים, אבא צבי ניימאן עורך, ירושלים תשנ"א, מהדורה שנייה, תשס"ו.

הרב אליעזר מלמד הוציא לאור את רוב הספרים שנכתבו על ידי ר' צדוק במהדורה חדשה מפוסקת, עם השלמת והרחבת מאמרי חז"ל, תוכן ומפתחות. במהדורה זו צורפו החוברות לספרים בשונה מהמהדורות הקודמות (תשמ"ח - תשס"ח, ישיבת בית אל, מכון הר ברכה).

ספרים מלוקטים וערוכים מתורתו
  • ד. ורנר, אוצר המחשבה של ר' צדוק הכהן מלובלין – לקט ערוך מכל ספריו לפי נושאים.[5]
  • אברהם שבתי ליפשיץ, הגדה של פסח פרי צדיק – לקט ערוך מספריו על הגדה של פסח[6]
  • הרב חיים הירש, חי גואלי – תורת הגאולה של ר' צדוק הכהן מלובלין
  • חנוך בן ארזה, תבל בצדק – לקט אמרים בביאור עניינם של ימות עולם מתורתו של ר' צדוק הכהן מלובלין

לקריאה נוספת עריכה

  • ר' שמואל אונגר, תולדות הכהן, לובלין תרפ"ד; נדפס אחר כך מחדש (על ידי ר' צבי מושקוביץ) בשם תולדות הכהן מלובלין, ירושלים תשכ"ו
  • הרב אברהם יצחק ברומברג – תולדות רבי צדוק הכהן מלובלין – בתוך הסדרה מגדולי התורה והחסידות
  • אלטר אלישע פקשר, הכהן: מסכת חייו, פעליו, הליכותיו... של... רבינו צדוק הכהן, מלובלין, מכון שם עולם, בני ברק תשס"ד.
  • הרב גרשון קיציס (עורך), מאת לצדיק: קובץ מאמרים על רבי צדוק הכהן ומשנתו, הוצאת 'בית', 2005.
  • יונתן גרוסמן, "תפיסת האלוהות של ר' צדוק הכהן מלובלין", בתוך: א' בזק (עורך), על דרך האבות, אלון שבות תשס"א, עמודים 474-457.
  • עמירה ליוור, יסודות פרדוקסליים בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, עבודת גמר לתורך מוסמך, טורו קולג', ירושלים, תשנ"ג.
  • עמירה ליוור, תורה שבעל פה בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, דיסרטציה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ו 2006.
  • ישי מבורך, היהודי של הקצה – לקראת תאולוגיה של אי-הלימה, רסלינג, 2018, עמודים 143–165.
  • חיים הירש (עורך), אהבת צדק: הסנגוריה על ישראל וגודל מעלתם במחשבתם של הרב קוק זצ"ל ורבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל, ירושלים, תשס"ב
  • אביחי צור, השורש הנעלם – פרדוקס 'הידיעה והבחירה' במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין, תבונות, אלון שבות, תשפ"א.[7]
  • Rabbi Dr. Alan Brill, Thinking God: The Mysticism of Rabbi Zadok HaKohen Yeshiva University Press, 2002

קישורים חיצוניים עריכה

ספריו

שיעורים ומאמרים על משנתו

עבודות מחקר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דרוש מקור
  2. ^ ראו הרב שמואל הלוי וואזנר (בשיחה מקיץ תשנ"ט), קובץ חיזוק, ארגון דרשו, ירושלים, תשס"ג, כרך ד', עמוד מ"ז.
  3. ^ בסוף הספר נדפס קונטרס "בדין טומאת אוהל" שנכתב בערך בשנת תרנ"א כתשובה לשאלה שהפנה אליו הרב דוד טמקין (כמתואר בהקדמת הספר).
  4. ^ על המהדורות השונות של ספר זה ראה הרב גרשון קיציס, מאת לצדיק, עמודים 346–348 וגם הרב יהושע מונדשיין, "כחה של תשובה: מאמר מכת"י שלא נדפס ב'צדקת הצדיק' לאדמו"ר הכהן מלובלין" בקובץ "שפתי צדיקים" ד', עמודים כ"ז-כ"ט
  5. ^ מכון מאורות דעת, ירושלים תשמ"א.
  6. ^ ירושלים, תשמ"ז
  7. ^   עוז בלומן, לאחוז בשני הקצוות הסותרים בלי לנסות לפתור את הסתירה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2023