ברח דודי

סוגה של פיוט, חלק ממערכת היצרות

ברח דודי הוא פיוט הגאולה במערכות יוצר לפסח המפייטות את כל פסוקי שיר השירים, החל מימי רבי שלמה הבבלי. בכל אחת מיצירות האלה, הפסוק האחרון, "ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים" (מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק י"ד), זכה לפיוט בפני עצמו, הידוע כ"ברח דודי".

פיוט ברח דודי של ר' שלמה הבבלי

בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ
שׁוּב לְרַחֵם כִּי כִלּוּנוּ
מַלְכֵי זֵדִים שׁוֹבֵינוּ תוֹלָלֵינוּ
הֲרוֹס וְקַעְקֵעַ בֵּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ
הָקֵם טוּרָךְ נַגֵּן שְׁתִילֵינוּ
הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ

בְּרַח דּוֹדִי עַד שֶׁיָּפוּחַ קֵץ מַחֲזֶה
חִישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה
יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה
יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה
חֲשֹוֹף זְרוֹעֲךָ קְרוֹא כָזֶה
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה

בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי
יִגַּל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי
דַּלּוֹתִי מִשְּׁבִי לַעֲטֶרֶת צְבִי
תְּעוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי
וְאֵין מֵבִיא וְנָבִיא וְלֹא תִשְׁבִּי
מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי רִיבָה רִיבִי
הָסֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי
וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי
זֶה דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי
רֵעִי וַאֲהוּבִי אֵל אֱלֹהֵי אָבִי

(בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים
וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם)

הפיוטים

עריכה

בנוסח אשכנז המודפס, נתקבלו שלש מערכות יוצר הבנויות על פסוקי שיר השירים: "אור ישע מאושרים" לר' שלמה הבבלי, שנתקבל ברוב הקהילות ליום ראשון של פסח; "אפיק רנן ושירים" לר' משולם בן קלונימוס, שנתקבל ברוב הקהילות ליום שני של פסח; ו"אוהביך אהבוך מישרים" לר' שמעון בן יצחק, שנתקבל לשבת חול המועד או לשבת שחלה בשביעי או בשמיני של פסח.[1]

בכל יצירות אלה, וגם באחרים שנשמרו רק בכתבי יד, הפייטן מפייט את פסוקי שיר השירים, החל מהיוצר, וממשיך באופן (לפעמים היו גם פיוטי מאורה ואהבה שלא נשמרו בקהילות) ובזולת (לפעמים גם היה פיוט מי כמוך שלא נשמר בקהילות), והפסוק האחרון מפוייט בפיוט הגאולה, המתחיל "ברח דודי".

פיוטי "ברח דודי" הפכו פופולריים, וישנן קהילות שהשמיטו את רוב רובם של הפיוטים, אך עדיין שומרות על פיוטים אלה. ויש קהילות שאינן אומרות פיוטים אלה במקומם המקורי, אבל נוהגות להשלימם לפני קריאת התורה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי יונה פרנקל (מחזור פרנקל לפסח, עמוד כט במבוא), הוא היה נאמר גם בנוסח איטליה ונוסח רומניא הקדומים. בנוסח איטליה המאוחר, נתקבלו כמה פיוטי שיר השירים, אך הם קטועים ולא כוללים ברח דודי, ראו הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, מחזור לפסח כמנהג בני רומה, ובמחזור רומניא רפ"ג מופיעה גאולה אחרת. כמו כן, בנוסח צרפת, אמרו את כל המערכת חוץ מהגאולה, כנראה כדי שלא לחרוג ממערכת "יוצר, אופן, זולת" שהייתה נהוגה בשאר השנה (פרנקל שם).