בריח פתיל

בריח פתילאנגלית: Matchlock) הוא המנגנון המכני הראשון להצתת מטען אבק השרפה (התחמיש) של רובים ואקדחים נטעני־לוע, שהומצא באירופה בתחילת המאה ה-15. עד אז אחזו ביד אחת ברובה וביד השנייה קרבו פתיל הצתה בוער אל אגן ההצתה שלו. המנגנון הותיר את שתי הידיים חופשיות לאחוז בכלי הירי, והיורה יכול היה לרכז את מבטו במטרה. מצת הפתיל היה בנוי מזרוע מעוקלת על ציר שנקראה "סרפנטינה". הזרוע אחזה בקצהַ הקדמי פתיל הצתה בעל בעירה איטית. "לחיצה על ההדק" סובבה את הסרפנטינה וקרבה את הקצה הבוער של הפתיל אל אגן ההצתה; אבק השריפה באגן התלקח, והאש התפשטה דרך קדח פנימי אל מטען אבק השריפה הראשי בתוך הקנה והציתה אותו.

רובה מוסקט גרמני מן המאה ה-16 בעל מצת פתיל

העדות מוקדמת ביותר לשימוש ברובה עם הדק, מוצגת במוזיאון הלאומי בווינה. בתמונה משנת 1411 נראה חייל יורה ברובה, באמצעות לחיצה על ציר בצורת האות Z, אשר שימש כהדק.[1]

מנגנון בריח-פתיל שימש ברובי הארקבוז ורובי המוסקט. הוא נותר בשימוש עד המצאת מצת החלמיש במאה ה-17. בריח פתיל נותר בשימוש לצד בריח החלמיש, אך נעלם בהדרגה עד המחצית הראשונה של המאה ה-18.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בריח פתיל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jeremey Black, European Warfare 1494-1660, London and New-York: Routledge, 2002, עמ' 37
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.