ארמון הספורט (ברלין)
ארמון הספורט של ברלין (בגרמנית: Berliner Sportpalast, "ברלינר שפורטפלסט") היה אולם ספורט רב-תכליתי שהוקם ברובע שנברג בברלין ב-1910 ונועד לאירועי ספורט בעונת החורף. האולם יכול היה להכיל עד 14,000 צופים והיה בשעתו האולם המקורה הגדול ביותר בברלין. בהמשך שימש האולם כמרכז הכינוסים והעצרות של המפלגה הנאצית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם רב תכליתי, אולם ספורט, אולם מוזיקה, בית קולנוע  |
| כתובת |
שנברג |
| מיקום |
טמפלהוף-שנברג |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 17 בנובמבר 1910 |
| תאריך פתיחה רשמי |
17 בנובמבר 1910 |
| תאריך פירוק |
13 בנובמבר 1973 |
| אדריכל |
הרמן דרנבורג |
| קואורדינטות | 52°29′41″N 13°21′33″E / 52.494722222222°N 13.359166666667°E |
|
(למפת ברלין רגילה)   ארמון הספורט | |
  | |
עד עליית הנאצים לשלטון עריכה
האולם הוקם כזירת החלקה על הקרח ואולם הוקי קרח והיה אולם ספורט החורף הגדול מסוגו בעולם עם הקמתו.
בתקופת רפובליקת ויימאר אירח האולם תחרויות איגרוף ותחרויות מרוץ אופני מסלול באולם סגור (כולודרום) ובפרט את מרוץ אופני המסלול בן ששת הימים, שסחף את הציבור כולו. חוקר התקופה בעז נוימן, מציין בעקבות כותבים בני הזמן ש"כל מי שרוצה לראות את העם הגרמני בקדחת הטירוף [לספורט] אל לו להחמיץ אף רגע מחוויית 144 השעות של מרוץ האופניים המתרחש על מסלול העץ המשופע בשפורטפלסט העצום של ברלין"[1].
אלוף האיגרוף מקס שמלינג השיג במקום רבים מניצחונותיו והיה לאחד מכוכבי התקופה.
בנוסף לאירועי ספורט אירח האולם גם אירועים נוספים כגון פסטיבל הבירה והריקוד הבווארי וכינוסים מפלגתיים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה והמפלגה הנאצית.
בתקופת השלטון הנאצי עריכה
לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933 הפך האולם למרכז ההתעמולה הנאצית בברלין ואירח את כינוסי המפלגה. במסגרתם נאמו אדולף היטלר, יוזף גבלס ואחרים את החשובים שבנאומיהם. התעמולה הנאצית ידעה לנצל היטב את הגודל המרשים של האולם ולתזמר את שאגות ההמון. גבלס כינה אותו Unsere große politische Tribüne ("היציע הפוליטי הגדול שלנו").
ב-13 בנובמבר 1933 נשא ריינהולד קראוזה, יו"ר הנוצרים הגרמנים בברלין רבתי, נאום בפני כ-20,000 מאזינים בארמון הספורט. בכך הוא הפיץ אידאולוגיה פגאנית אנטישמית בוטה של הנצרות הגרמנית וקרא לנצרות הגרמנית להתפנות משורשיה היהודיים. הנאום ששודר ברדיו הוביל לכך שגל חברים עזב את הנוצרים הגרמנים בשבועות שלאחר מכן.
ב-4 בספטמבר 1940 הכריז היטלר במקום על מבצע "עזרת-חורף" (Winterhilfe) וההפצצות הגדולות על לונדון ושאר ערי בריטניה. ב-18 בפברואר 1943 נשא במקום גבלס את הידוע שבנאומיו[2], הנאום בארמון הספורט. בנאום היסטרי, שנערך לאחר התבוסה הכבדה בקרב סטלינגרד, הצהיר גבלס שאם הוורמאכט, העם הגרמני ומדינות הציר ייכשלו בבלימת הסכנה הסובייטית, ייפול כל העולם אל תוך מלתעות הבולשביזם. הוא האשים במפלה את היהודים וקרא להתגייסות כללית ולמלחמה טוטאלית (Totaler Krieg).
לאחר המלחמה עריכה
האולם נפגע בהפצצות וגגו נהרס. ב-1951 נפתח מחדש כמוקד למשחקי חורף כגון החלקה על הקרח. אולם כיוון שטרם הושלם, שרר בו קור שהרחיק את הצופים. ב-1953 נפתח האולם מחדש, בין המופעים שהועלו בו היה מופע ההחלקה של סוניה הני.
בשנות השישים הופיעו באולם ג'ימי הנדריקס, הפינק פלויד, סגול כהה, הביץ' בויז ועוד.
ב-1973 נסגר האולם ונהרס ובמקומו הוקם פרויקט מגורים בשם Sozialpalast.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בעז נוימן, להיות ברפובליקת ויימאר, עם עובד, 2007 עמ' 177
- ^ הנאום בארכיון התעמולה הגרמני