ברנרד בולצאנו
ברנרד פלאסידוס יוהאן נפומוק בולצאנו (Bernhard Placidus Johann Nepomuk Bolzano; 5 באוקטובר 1781 – 18 בדצמבר 1848) היה מתמטיקאי, לוגיקן, פילוסוף, תאולוג וכומר קתולי מבוהמיה (כיום בצ'כיה). נודע בתרומותיו למתמטיקה, לוגיקה ופילוסופיה של המדע, שזכו ברובן להערכה והשפעה לאחר מותו, וכן בהשקפותיו הליברליות והרדיקליות לתקופתן. הוא כתב בגרמנית, שפת אמו. בולצאנו תואר כ"אחד מאחרוני אנשי האשכולות הגדולים בהיסטוריה של הרעיונות."[1]
 | |
| ברנרד בולצאנו | |
| לידה |
5 באוקטובר 1781 פראג, ממלכת בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1848 (בגיל 67) פראג, ממלכת בוהמיה |
| שם לידה |
Bernhard Placidus Johann Nepomuk Bolzano |
| ענף מדעי | לוגיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | צ'כיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות אולסני |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Franz Josef Gerstner |
| מוסדות |
אוניברסיטת קארל בפראג (1807–1819) |
| תלמידי דוקטורט |
Franz Moth, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהברנרד בולצאנו נולד בפראג. אביו, ברנרד פומפיוס בולצאנו, סוחר אומנות שנולד בצפון איטליה ועבר לפראג, שם נישא למריה ססיליה מאורר, בתו של סוחר גרמני. ברנרד היה הרביעי מתוך שנים עשר ילדים, ורק הוא ואחיו יוהאן הגיעו לבגרות.
בין השנים 1791 ל-1796 למד ברנרד בגימנסיה הפיאריסטית בפראג, בשנת 1796 החל בולצאנו את לימודיו באוניברסיטת קארל בפראג, שם למד מתמטיקה, פילוסופיה ופיזיקה. בשנת 1800 החל ללמוד גם תאולוגיה והוסמך ככומר בשנת 1804. בשנת 1805 מונה למרצה לפילוסופיה של הדת. בולצאנו התגלה כמרצה אהוד לא רק בלימודי דת אלא גם בפילוסופיה, ונבחר לראש המחלקה לפילוסופיה בשנת 1818. בולצאנו היה פציפיסט ושאף לשנות את החינוך, החברה והכלכלה כדי להניע את העולם לכיוון של שלום ולהפסקת המלחמות. עקב סירובו למתן את דעותיו פוטר מהאוניברסיטה בשנת 1819. הוא הוגלה מחוץ לפראג, אליה חזר רק ב-1842. הוא נפטר בפראג ב-1848.
עבודתו
עריכהפילוסופיה
עריכהמתמטיקה
עריכהבולצאנו קידם גישה פורמלית ומדוקדקת לחשבון אינפיניטסימלי, שבימיו היה מושתת על גישה אינטואיטיבית והסתמך על המושג אינפיניטסימל המעורפל. כתחליף לאינפיניטסימל הוא הגדיר בצורה מדויקת את המושג גבול, באופן דומה להגדרה הנהוגה כיום. גישה זו אפשרה לו להוכיח באופן פורמלי את משפט ערך הביניים ב-1817. כמו כן הוכיח לראשונה את המשפט היסודי של האלגברה באופן אנליטי לחלוטין, ללא שימוש בטיעונים גאומטריים המופיעים בהוכחה המקורית של גאוס.
במהלך הוכחת משפט ערך הביניים הוכיח בולצאנו את משפט בולצאנו-ויירשטראס. המשפט נשכח, ורק כחמישים שנה לאחר מכן הבין ויירשטראס את חשיבותו של המשפט והוכיח אותו מחדש באופן בלתי תלוי.
ב-1851, שלוש שנים לאחר מותו של בולצאנו, התפרסם ספר שלו שעסק באינסוף. בספר מופיעים כמה רעיונות מתורת הקבוצות, שהקדימו את המחקרים של גאורג קנטור.
קישורים חיצוניים
עריכה
ברנרד בולצאנו, ברשת החברתית Goodreads- ברנרד בולצאנו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ברנרד בולצאנו, באתר MacTutor (באנגלית)
- ברנרד בולצאנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Edgar Morscher, "Bernard Bolzano", The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Edward N. Zalta (ed.), Winter 2018 Edition (באנגלית)