בתי הכנסת של לבוב
בתי הכנסת של לבוב היו מאות בתי כנסת שפעלו בלבוב למן המאה ה-15 ועד חורבן הקהילה היהודית בלבוב בשואת יהדות אירופה. שניים מהם שרדו: בית הכנסת צרי גלעד, המשמש את הקהילה כיום, ובית הכנסת 'חדשים' שמבנהו משמש כיום את חברת שלום עליכם לתרבות יהודית. בתי הכנסת היוו מרכיב חשוב בנוף העירוני של לבוב.
בית הכנסת העתיק ביותר המוכר כיום היה עשוי עץ, הוא היה קיים לפני 1441 ושרידיו, עמודי אלון עם כיתובים בעברית שעמדו במקור בקומת המרתף שלו, נמצאו בחפירות לקראת בניית בית דירות מודרני ב-1904 ברחוב בלכרסקה (כיום: רחוב פדורובה) 29 בעיר.
עד מלחמת העולם הראשונה וחורבן יהדות גליציה שימשו רבים מבתי הכנסת גם כ"חדרים" וישיבות.
בפנקסי הקהילה היהודית בלבוב היו רשומים קרוב ל-400 בתי כנסת רשמיים ובכללם כמה עשרות בתי כנסת ובתי מדרש גדולים, ועשרות רבות של בתי תפילה קטנים, "קלויזים". לפי זאב זוהר, נוסדו רוב בתי הכנסת של לבוב ביוזמתו של הרב יוסף שאול נתנזון שיזם הקמת קהילות קטנות בתוך הקהילה הגדולה, לפי משלח יד משותף של המתפללים, על בסיס דברי חז"ל במסכת סוכה[1]. חלק מבתי כנסת אלו התפתחו וגדלו, והקטנים שבהם השתמשו תחילה במבני עץ, ולאחר שפסק השימוש במבני עץ, בחדרים ייעודיים במבנה בית הכנסת הגדול בעיר, במבנה בית הכנסת הגדול "מחוץ לעיר", ובמבני בתי המדרש הגדולים. מלבד בתי הכנסת הרשמיים התקיימו בעיר עשרות מנייני תפילה של אדמו"רים ונכדי אדמו"רים (בנש"קים).
בבתי הכנסת היה שפע גדול של ספרי תורה ותשמישי קדושה, כתרים ורימונים, פרוכות ומעילים מפוארים. ברשימה של חפצי קודש שנבזזו בפרעות ב-1664 מופיעים 72 ספרי תורה, 24 כתרים ו-60 פרוכות שנלקחו מבית הכנסת הגדול "מחוץ לעיר" ו-65 ספרי תורה, 34 כתרים, 12 פרוכות ו-136 מעילים לספר תורה מבית הכנסת של נחמנוביץ', הוא בית הכנסת "שושנת הזהב". מספרים אלו ממחישים את היקף האוצרות בבתי הכנסת בלבוב.
לקריאה נוספת עריכה
- זאב זהר, בתי כנסת ו"קלויזן", בתוך: ד"ר נ.מ. גלבר (עורך), אנציקלופדיה של גלויות, כרך לבוב, באתר ספריית העיר ניו יורק עמ' 451–476 (תמונה מס.56794452 ואילך)
- יעקב פינקרפלד, ארכיטקטורה ואמנות בבתי־הכנסת, בתוך אנציקלופדיה של גלויות, כרך לבוב, הנ"ל. עמ' 477–480 (וביבליוגרפיה מפורטת בסוף המאמר)
קישורים חיצוניים עריכה
- Józef Gelston, Synagogi Lwowa, אוקטובר-נובמבר 1997 (בפולנית)
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א, עמוד ב':”ולא היו יושבין מעורבין, אלא זהבין בפני עצמן וכספין בפני עצמן ונפחין בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן”.