לבוב

לבוב
**Львів**
סמל לבוב סמל לבוב	דגל לבוב דגל לבוב
	פוטומונטז' של לבוב
מדינה / טריטוריה	אוקראינה
אובלסט	לבוב
ראש העיר	אנדרי סדובי
רשות מחוקקת	Lviv City Council
שפה רשמית	אוקראינית
תאריך ייסוד	1256
על שם	לב הראשון מגליציה
שטח	171.01 קמ"ר
גובה	296 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	717,273 (1 בינואר 2022)
‑ במטרופולין	1,040,000 (2007)
‑ צפיפות	4,298 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	49°51′00″N 24°01′00″E / 49.85°N 24.0166666666667°E
אזור זמן	UTC +2
	www.city-adm.lviv.ua
אתר מורשת עולמית
	המרכז ההיסטורי בלבוב
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 2, 5
שנים בסיכון	2023–כיום
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים לבוב (למפת לבוב רגילה) לבוב

ערך זה עוסק בעיר באוקראינה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לבוב (פירושונים).

לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית: ‏Львів^ⓘ‏^Ⓘ‏; בפולנית: Lwów ‏Lwów^ⓘ‏^Ⓘ‏ ; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ) היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב. אוכלוסיית העיר מונה 735,000 איש. רוב התושבים אוקראינים, אך בעיר גם מיעוטים רוסי, פולני ויהודי. העיר הייתה בעבר בירת גליציה המזרחית, כחלק מחבל גליציה ההיסטורי, במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית (1772–1918) והרפובליקה הפולנית השנייה (1919–1939). היא סופחה לאוקראינה בתום מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, לאחר החלוקה מחדש של גבולות פולין.

היסטוריה

העיר נוסדה במאה ה-13 במסגרת דוכסות גליציה-ווהלין על ידי נסיך גליץ' דניאיל, ונקראה על שם בנו לב. העיר מוזכרת לראשונה ב-1256. ב-1349 נכבשה העיר על ידי מלך פולין קז'ימייז' השלישי ("הגדול"). ב-1386 הפכה לחלק מממלכת פולין, וכמה ממלכי המדינה אף הוכתרו בה.

עם חלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 הייתה לבוב העיר השנייה בחשיבותה במחוז גליציה של האימפריה האוסטרית. למרות תקופה של ניסיונות גרמניזציה מטעם השלטון ההבסבורגי, ברוב התקופה שרר באזור חופש תרבותי יחסי, ובעיר הייתה פריחה של התרבויות הפולנית, האוקראינית והיהודית. הודות לחופש יחסי זה, הייתה לבוב ערש לידתה של התנועה הלאומית האוקראינית.

במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על ידי הצבא הרוסי, אך עד מהרה שוחררה על ידי הצבא האוסטרו-הונגרי. עם התמוטטות הקיסרות האוסטרו-הונגרית ב-1918 היוותה העיר את מוקד הלחימה בין הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה, שהכריזה על העיר כבירתה, לבין הפולנים. לבסוף הפולנים כבשו אותה, ובהסדרים העולמיים שאחרי מלחמת העולם הראשונה הוכר האזור כנתון לשליטה פולנית. ב-1920 ניסה הצבא האדום לכבוש את העיר במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית, אך נכשל.

בין המלחמות פרחה בלבוב אסכולת לבוב במתמטיקה. חבריה נהגו להפגש בבית קפה שנקרא "הקפה הסקוטי" ולדון בבעיות שונות. תוצאות הדיונים - בעיות ופתרונן - נכתבו במחברת מיוחדת. בין חברי האסכולה היו סטפן בנך, קרול בורסוק, סטניסלב אולם, קאז'ימיר קורטובסקי והוגו שטיינהאוס.

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בלבוב כמאה ועשרה אלף יהודים, מתוך אוכלוסייה כוללת בעיר של שלוש-מאות וארבעים אלף אזרחים. עם פרוץ המלחמה, ב-17 בספטמבר 1939 עברה העיר לריבונות סובייטית, על פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941 (מבצע ברברוסה) עברה לשלטון הנאצי.

אחרי תום המלחמה נשארה העיר בתחומי ברית המועצות, וסופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. רוב האוכלוסייה הפולנית עזבה את העיר ועברה מערבה לתחומי פולין, ובייחוד לוורוצלב, שעברה מגרמניה לפולין, ורוב האוכלוסייה הגרמנית גורשה ממנה. עם התפרקות ברית המועצות נשארה לבוב באוקראינה, והיא אחד ממוקדי הלאומנות האוקראינית. במהלך אירועי ההפגנות והעימותים האלימים נגד שלטונו של ויקטור ינוקוביץ', הייתה לבוב אחד ממעוזי האופוזיציה.

העיר העתיקה של לבוב

העיר העתיקה של לבוב (באוקראינית: Старе Місто Львова) הוא המרכז ההיסטורי של העיר לבוב, ששטחו כ-1,214 דונם והוכר ב-1975 כאזור שימור היסטורי, אדריכלי, ממלכתי.

ערך מורחב – העיר העתיקה של לבוב

יהודי לבוב

ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בלבוב, גטו לבוב

ככל הידוע, ראשוני המתיישבים היהודיים באו ללבוב בשנת 1256, והם הפכו לחלק חשוב של חיי התרבות בעיר, תוך שהם תורמים משמעותית למדע ולתרבות. מלבד היהודים האורתודוקסים היו בעיר יהודים קראים רבים, שהתיישבו בעיר מהמזרח והביזנטיון. לאחר שקז'ימייז' השלישי, מלך פולין, כבש את לבוב בשנת 1349, קיבלו האזרחים היהודים זכויות שוות לשאר אזרחי פולין.

הקהילה הייתה בין הקהילות המרכזיות בוועד ארבע ארצות, וברבנות הקהילה שימשו גדולי האחרונים. במאה ה-19 הייתה לבוב למרכז תרבותי יהודי. היה בה גם תיאטרון יידיש מפורסם.

לפני מלחמת העולם השנייה, חיה בעיר הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור גליציה, בעיר שבה התגוררו זה לצד זה גם פולנים ואוקראינים. בעיר חיו יהודים מכל הזרמים, פעלו בה שישה בתי כנסת, תיאטרון יהודי ואגודות ספורט יהודיות, והתרחשה בה פעילות תרבותית ענפה. בשנת 1931 נספרו בעיר כמאה אלף יהודים - כשליש מסך כל התושבים.^[2] ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בלבוב כמאה ועשרה אלף יהודים, מתוך אוכלוסייה כוללת בעיר של שלוש-מאות וארבעים אלף אזרחים.

עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 היה אזור העיר אחד מהראשונים שנכבשו על ידם. בעקבות הגליית אלפי יהודים מזרחה, כמו גם בריחה נרחבת מהעיר ערב הפלישה הגרמנית, נותרו בעיר כ-160 אלף יהודים כשנכבשה על ידי הנאצים.^[2] עם הפלישה ברחו מלבוב כעשרת אלפים יהודים בעקבות הצבא הסובייטי אל תוככי ברית המועצות. 6,000 יהודים נרצחו כבר בימים הראשונים לכיבוש העיר על ידי נאצים ומשתפי פעולה בשני פוגרומים.

בנובמבר 1941 הוקם בעיר גטו, שהיה מגדולי הגטאות שהוקמו בפולין בעת מלחמת העולם השנייה. הוא אכלס בשיאו 120,000 יהודים, ובעקבות רציחות וגירושים למחנות ההשמדה נותרו בו בסוף המלחמה לא יותר מ-823 איש, שהצליחו לשרוד במסתור.

בשנים 1970–1979 חיו בעיר כ-30,000 יהודים (2.7% מאוכלוסיית העיר), רובם הגדול יהודים סובייטים מחלקי אוקראינה המזרחית והמרכזית. מיעוט קטן מהם היו יהודים מהקהילה המקורית שהתקיימה עד השואה. בסוף המאה ה-20 הצטמקה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי כתוצאה מהגירה, כשכבר ב-1989 אוכלוסייה יהודית היוותה רק 1.6% מסך תושבי העיר. במידה מועטה גם בגלל התבוללות. מספר היהודים ב-2001 הוערך ב-5,400.^[3] מספר ארגונים מוסיפים לפעול בעיר. כרב העיר מכהן מאז 1993 הרב בולד, חסיד קרלין-סטולין.^[4]

חינוך

לבוב היא אחד ממרכזי ההשכלה הגדולים באוקראינה, ונמצאים בה מספר גדול למדי של מוסדות להשכלה גבוהה, בהם אוניברסיטת לבוב, האוניברסיטה הוותיקה ביותר הפועלת ברציפות באוקראינה, האוניברסיטה הפוליטכנית הלאומית של לבוב, ואוניברסיטת לבוב הלאומית הרפואית ע"ש דנילו האליצקי.

ערים תאומות

ארצות הברית קורנינג (אנ'), ניו יורק, ארצות הברית
פולין קרקוב, פולין
קנדה ויניפג, קנדה
פולין ורוצלב, פולין
שוודיה אסקילסטונה, שוודיה
בוסניה והרצגובינה באניה לוקה, בוסניה והרצגובינה
סרביה נובי סאד, סרביה
גרמניה פרייבורג, גרמניה
גאורגיה כותאיסי, גאורגיה
ישראל ראשון לציון, ישראל

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של לבוב

לבוב, ברשת החברתית פייסבוק
לבוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לביב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
לבוב (Lwów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
לבוב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
כרמית וייס, ‏לבוב - תרבותית, צבעונית ושיקית, באתר GoTravel

הערות שוליים

^ Ukraine: UNESCO sites of Kyiv and L’viv are inscribed on the List of World Heritage in Danger
^ ¹ ² נדב מנוחין‏, האדמה עדיין זועקת: העבר המדמם של סמלי המלחמה באוקראינה, באתר וואלה, 27 באפריל 2022
^ מפקד האוכלוסין האוקראיני
^ קהילת יהודי לבוב, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי

הערים הגדולות של אוקראינה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022^{[אוכלוסין 1]}
^ UKRAINE: Provinces and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
קייב
	1	קייב	קייב	2,952,301	11	מריופול	דונצק	425,681	אודסה דניפרו
	2	חרקוב	חרקוב	1,421,125	12	לוהנסק	לוהנסק	397,677
	3	אודסה	אודסה	1,010,537	13	ויניצה	ויניצה	369,739
	4	דניפרו	דניפרופטרובסק	968,502	14	סימפרופול	ה הפדרלי של קרים	340,540
	5	דונצק	דונצק	901,645	15	מקייבקה	דונצק	338,968
	6	לבוב	לבוב	717,273	16	צ'רניהיב	צ'רניהיב	282,747
	7	זפוריז'יה	זפוריז'יה	710,052	17	פולטבה	פולטבה	279,593
	8	קריבי ריה	דניפרופטרובסק	603,904	18	חרסון	חרסון	279,131
	9	סבסטופול	סבסטופול	485,386	19	חמלניצקי	חמלניצקי	274,452
	10	מיקולאייב	מיקולאייב	470,011	20	צ'רקאסי	צ'רקאסי	269,836

[סיכון-1] Ukraine: UNESCO sites of Kyiv and L’viv are inscribed on the List of World Heritage in Danger

[:0-2] ¹ ² נדב מנוחין‏, האדמה עדיין זועקת: העבר המדמם של סמלי המלחמה באוקראינה, באתר וואלה, 27 באפריל 2022

[3] מפקד האוכלוסין האוקראיני

[4] קהילת יהודי לבוב, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי

[5] UKRAINE: Provinces and Major Cities

[1]

[2]

[3]

[4]

[אוכלוסין 1]

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: לבוב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבוב