ג'אמס קריקון
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תחביר, קישורים פנימיים. | |
ג'אמס (ג'ימי) קריקון (1932 - 4 ביולי 2013) היה פיטופתולוג ישראלי, פעיל סביבתי מוביל, ממייסדי הקואליציה לבריאות הציבור ויושב הראש הראשון של העמותה, עבד כמרצה וחוקר בתחום הגנת הצומח בתחומי הביולוגיה והחקלאות
ביוגרפיה עריכה
קריקון נולד בהוואנה, בירת קובה בשנת 1932. כילד עבר עם משפחתו לארצות הברית בשנת 1943.
בשנים 1951–1952 השתתף בקורס מדריכים של תנועת "הבונים" בישראל, ובמהלכו עבד בחקלאות בקיבוצים כפר בלום, אורים ובמושב כפר ויתקין. לאחר שובו לארצות הברית, למד קורס בחקלאות מעשית במשך שנתיים ושירת שנתיים בצבא ארצות הברית. החל לימודיו באוניברסיטת קורנל, במדינת ניו יורק. תואר ראשון סיים ב-1959 ותואר שני ב-1963, התמחה בנושא הגנת הצומח.
לאחר סיום לימודי מוסמך בשנת 1963, ובהשפעת פגישה שלו כסטודנט עם דוד בן-גוריון, החליט לעלות לישראל לנגב, שם התקבל לעבודה במשרד החקלאות כחוקר פיטופתולוגיה בתחנת הניסויים "גילת" של התחנה לחקר החקלאות. את הידע שצבר בעיסוק זה, יישם בשנות הפנסיה לטובת בריאות הציבור בישראל, כאשר הנהיג עמותה שלחמה בזיהום הסביבה במפרץ חיפה ובאזור עכו. פעילותו כללה בין היתר הופעה בוועדות הכנסת הרלוונטיות לענייני סביבה ובריאות, קידום מדיניות בתחומי זיהום האוויר והסביבה.
הישגים מדעיים עריכה
עבודותיו המוקדמות בארץ עסקו בגידולי הנגב ומחלות הפוגעות בהם, קריקון זיהה את נזקי פטריית הדוררת בעגבניות ובחצילים בחבל הבשור. וחקר את פגיעות הדוררת גם בגידולים נוספים, ביניהם כותנה, בוטנים ותפוחי-אדמה. התמחותו בדוררת ובמחלות קרקע נוספות תרמו לעבודת הדוקטורט שכתב בנושא: "מאזן הורמונלי בצמחי עגבניות נגועים בפטריית ורטיציליום דליה", בהדרכת פרופ' יואש ועדיה (הוגש בשנת 1983).
תחומי מחקריו העיקריים היו הביולוגיה של פטריות קרקע, הדברתן והשבחת זנים עמידים להן. במסגרת עבודותיו על הדברת פטריות קרקע על ידי חיטוי קרקע גילו ד"ר קריקון ועמיתיו את הפטריות המועילות מסוג מיקוריזה בגידולים רבים בארץ. תנאי הקרקע המיוחדים ושיטות ההשקיה והדישון הנהוגות בארץ, אפשרו לו ולעמיתיו לבצע ניסויי שדה ברמה גבוהה בתחום, שזיכתה אותם להכרה בינלאומית. יחד עם ד"ר יוסי לוי, היו הראשונים להוכיח את קשרי הגומלין בין מיקוריזה ויחסי מים בצמח, דבר שפתח שטח חדש בפיזיולוגיה של הצמח.
ד"ר קריקון לימד במכללת הנגב ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, שהה מספר תקופות שבתון בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה. פרסם עשרות מאמרים מקצועיים בספרות הבינלאומית. יחד עם עמיתיו זכו בשלושה פרסים ע"ש א.ז. כהן על תרומתם להגנת הצומח.
פעילות למען בריאות הציבור בישראל עריכה
לאחר פרישתו לגמלאות בשנת 1994, החל קריקון לעסוק בסוגיות בריאות וסביבה ובעיקר בהשפעות הבריאותיות של זיהום תעשייתי על בני אדם. קריקון היה מעורב במאבק פעיל כנגד מפעל "קליל" בקרית מוצקין, לאחר שגילה כי בלילה אחד נפטרו מספר אנשים בשכונת מגוריו, נווה גנים. קריקון חקר את נושא פליטות החלקיקים מן המפעל, וכן גילה כי מפעלים מסוג זה הם מקור עיקרי לפליטות של דיוקסינים. על כן, שיתף פעולה עם ראש עיריית קריית מוצקין, ומאמציו נשאו פרי. המפעל הועתק לבסוף. קריקון לא הסתפק בכך, ופעל לקידום מידע אודות הדיוקסינים כך שפליטתם תופחת בכל ישראל. בהקשר זה, נכח בועדת כנסת מיוחדת לנושא הדיוקסינים בישראל, עוד בשנת 2003. ועדה נוספת, התכנסה ב-2004, כשהפעם נציבות הדורות הבאים, הביעה דאגה מנושא הדיוקסינים בישראל.
מאבק ציבורי נוסף לו סייע ד"ר קריקון, היה המאבק בשני מפעלים שהשפיעו על הקריות ועל הקיבוצים הסמוכים. מדובר היה במפעל תעשיות אלקטרוכימיות, ובמפעל "חוד מתכות". ד"ר קריקון תרם למאבק במפעלים אלו את התובנות אודות הנזקים הצפויים לבריאות הציבור עקב פליטות המפעלים. מידע נוסף ניתן לקרוא בחוברת "דו"ח זיהום אוויר, מקרה מפרץ חיפה ועכו", שראה אור בתחילת שנת 2005.
במקרה של "תעשיות אלקטרוכימיות" אשר כונה בהמשך "מפעל המוות", התברר כי עובדים רבים חלו לאחר עבודתם במפעל, וכי המפעל פלט לסביבה כמויות גדולות של VCM שחרגו מהתקנים.
גם את הנושא החשוב הזה, הביא ד"ר קריקון אל הכנסת, כשב־2004 התכנסה ועדת הפנים ואיכות הסביבה לנושא מפגעי איכות סביבה כדי לדון בנושא שני מפעלים אלו.
לאחר מעורבות במספר מאבקים ציבוריים ובשילוב הידע שצבר ממאבקים אלו, המשיך במאמציו להקמת עמותת "הקואליציה לבריאות הציבור", עמותה שלפני היווסדותה, הייתה פורום התנדבותי של ארגונים סביבתיים ואנשים פרטיים אשר מייחלים להפחתת זיהום האוויר באזור מגוריהם. את הפורום ריכזו עובדים של שתיל חיפה, בהנחיית קרן מלכיאלי יצקר ומפגשיו התקיימו במשרדי שתיל. הפורום כלל נציגויות של אדם טבע ודין, עמותת "הסביבה", עמותת "אזרחים למען הסביבה", מגמה ירוקה, אזרחים ממטה מאבק רמת יוחנן, אזרחים ממטה המאבק של הקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ, נציגים ממטה המאבק של טבעון וכמה אנשים פרטיים.
ד"ר קריקון כיהן כיושב הראש הראשון של הארגון. במסגרת פועלו בעמותה טרם הקמתה ולאחר הקמתה, היה ד"ר קריקון זה שנאבק כדי לחשוף נתונים אודות שיעורי התחלואה בסרטן במפרץ חיפה, נתונים שנשמרו עד אז ביחידת רישום הסרטן של משרד הבריאות, וקריקון היה הראשון שהצליח להעלות את המודעות הגבוהה לנושאי עודף התחלואה החריג בסרטן בחיפה וסביבתה והקשר שלה לזיהום האוויר באזור. בין היתר הביא את הנושא לידיעת התקשורת המקומית, והארצית. לעזרתו בנושא זה, התייצב ד"ר מיכה ברחנא, אשר המחיש בעיבודים סטטיסטיים שערך, שלא העלייה מרוסיה הביאה את עודפי הסרטן, אלא דווקא תושבי האזור הם אלו שחולים יותר.
נושא אחר שהיה יקר לליבו, היה נושא תחלואת הילדים העודפת במפרץ חיפה. ד"ר קריקון כתב כבר ב-2005 מאמר בשם "ילדים הם לא מבוגרים קטנים", יחד עם אלה נווה, לדו"ח אי הצדק הסביבתי. פעילות ציבורית סביב נושא זה, הביאה שנים אחר כך לגיוס סכום כסף מקרן ברכה וקרן גולדמן, באמצעותו נכתב דו"ח אודות השפעות זיהום האוויר על ילדים: "מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים". מיד לאחר דו"ח זה,
התכנסה מליאת הכנסת לדון בנושא, והוקמה לראשונה בעקבות הדו"ח ועדה אשר מאחדת את נושא הבריאות עם נושא הסביבה, ונקראה: "הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות", בישיבתה הרשמית הראשונה, ב-10.11.2009 דנו בוועדה בתחלואת הילדים העודפת באזור מפרץ חיפה. בשנים לאחר מכן, הובאו אל ועדה מיוחדת זו כל סוגיות בריאות הסביבה של ישראל. עוד דנו בוועדה זו באחוזי התחלואה הגבוהים בסרטן בנפת חיפה.
בשנות פעילותו ד"ר קריקון כתב אל הממונים במשרדי הממשלה השונים: המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, מבקר המדינה, על מנת להביע את חששותיו מהשלכות זיהום האוויר באזור. בנוסף, פגש נציגי משרדים אלו (משרד להגנת הסביבה, מנהל המחוז, רוברט ראובן, 2005 ), (נציגי משרד הבריאות, ד"ר יהונתן דובנוב) כדי לשכנע בצורך לנטר מזהמים ייחודיים לאזור שאינם מנוטרים בדרך קבע. פרי עמל זה התפרסם בדמות דו"חות ראשוניים שתיעדו זיהום אוויר חריג באזור מפרץ חיפה החל משנת 2007 בימי דיגומים בדידים. בנוסף, שכנע את איגוד ערים חיפה, בביצועו של בוריס גולדמן (ז"ל) לבצע סקרי מתכות באזור מפרץ חיפה. ניטור מתכות באוויר התקיים בטבעון, כמו גם באחוזה וקרית חיים. תוצאותיו מובאות בדו"חות איגוד ערים חיפה.
ד"ר קריקון היה מהיוזמים של חוק אוויר נקי, ופעל רבות כדי להביא אל ישראל את המידע הסביבתי הטוב ביותר. נכח בוועדות כנסת רבות, ימי עיון רבים, וקידם כתיבת דו"חות לקידום מידע בתחום.
אחד המאבקים אותם החל, ולא סיים, היה המאבק נגד "המומחים להשכרה". מאבק זה נועד להסביר כיצד מעורבותם של עובדים ממשרדי הממשלה השונים, או של רופאים בכירים מבתי החולים אשר משתפים פעולה עם המפעלים מזיקה לבריאות הציבור, וסותרת את האינטרס הציבורי. קריקון כתב בנושא אל משרדי הבריאות והגנת הסביבה ודרש שאלו ינקטו בצעדים משפטיים כנגד עובדים משורותיהם אשר מוסרים תצהירים שקריים בעבור גופים חיצוניים, וכן דרש לבחון את נושא ניגוד האינטרסים הקשור בכך.
עוד פרויקט שטרם הספיק לסיים, היה סיוע למאבק של מכרה הפוספטים בשדה בריר, עת יצא בבירור כנגד הקמת במכרה, בשל פגיעתו בבריאות האוכלוסייה הסמוכה.
פרסים עריכה
בשנת 2005 זכתה עמותת ה"קואליציה לבריאות הציבור" ובראשה ד"ר קריקון, בפרס הגלובוס הירוק, בשל הצלחה בפעילות ציבורית אל מול המפעלים המזהמים במפרץ, ובראשם בז"ן.
בשנת 2009 זכתה שוב עמותת ה"קואליציה לבריאות הציבור" ובראשה ד"ר קריקון, הפעם כחלק מפורום של כמה ארגונים אחרים ובהם גם אדם טבע ודין, בפרס הגלובוס הירוק, על מעורבותה בקידום חוק אוויר נקי לישראל, שכן טרם פעילות זו לא היה קיים החוק.
בשנת 2010 זכה קריקון במגן שר הבריאות על תרומתו לקידום בריאות הציבור [1]
פרסומים עריכה
- קריקון ג'., נווה א. (2005) מאמר בדו"ח (אי) הצדק הסביבתי: "ילדים הם לא מבוגרים קטנים" (עמ' 19–24)
- קריקון ג'., גרנט ס., יעקב ג., מלכיאלי יצקר ק., נווה א. (2005) "זיהום אוויר ובריאות הציבור, מקרה מפרץ חיפה ועכו, תמונת מצב דצמבר 2005"
- נווה א., גרנט ס., קריקון ג'. (2009) "לראות את הנולד, מה ידוע על זיהום אוויר ותחלואת ילדים?" פרויקט לקידום מידע במימון קרן ברכה וקרן גולדמן.