ג'ובאני פלסטרינה

מלחין איטלקי

ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינהאיטלקית: Giovanni Pierluigi da Palestrina; ‏נולד בין 3 בפברואר 1525 ל-2 בפברואר 15262 בפברואר 1594) היה מלחין איטלקי.

ג'ובאני פלסטרינה
Giovanni Pierluigi da Palestrina
לידה 1525
פלסטרינה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1594 (בגיל 69 בערך)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1554 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת רנסאנס, מוטט, מיסה, מוזיקה דתית, מוזיקה כנסייתית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lucrezia Gori
Virginia Dormoli עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

פלסטרינה נולד בעיר קטנה ליד רומא בשם פלסטרינה. משך קרוב לארבעים שנה הוא בילה ברומא, והשקיע את כל הכישרון והידע שלו בשירות בזיליקות חשובות – סן פייטרו, סן ג'ובאני אין לטרנו וסנטה מריה מג'ורה. כישרונו המוזיקלי התגלה מוקדם יחסית. כבר מגיל צעיר מאוד הוא שר במקהלה, ומגיל תשע-עשרה כיהן כנגן העוגב ומנהל המקהלה בקתדרלה בפלסטרינה (שגם העניקה לו את שמו). ב-1551 השתקע ברומא והתמנה לתפקיד מנהל מקהלת הילדים בקפלה ג'וליה סן פייטרו. ב-1554, במהלך כהונתו שם, פרסם את ספר המיסות הראשון שלו, שבו מוזכר האפיפיור יוליוס השלישי בתור פטרונו. ב-1555 התקבל פלסטרינה כחבר במקהלת האפיפיור בקפלה הסיסטינית, אך סולק ממנה מכיוון שהיה נשוי, כשהאפיפיור החדש החיל על המקהלה את תקנון הפרישות. פלסטרינה עבר לכהן כמנהל מוזיקלי בכנסיות אחרות ברומא. מ-1571 התמנה מחדש לתפקיד הקפלמייסטר (מנהל מוזיקלי) בקפלה ג'וליה סן פייטרו, ונשאר שם עד מותו.

פלסטרינה שימש כמלחין לדוגמה בכנסייה הקתולית בזכות כתיבתו המסודרת, השלווה והנקייה. לאחר התפלגות הזרם הפרוטסטנטי מהכנסייה באירופה, פותחו ז'אנרים חדשים התואמים את עקרונות הזרם (לדוגמה, הכוראל). כתגובה לכך, נדון נושא המוזיקה בוועידת טרנטו, על מנת למצוא תגובה הולמת. שם הוחלט בקרב מנהיגי הכנסייה הקתולית להשיב עטרה ליושנה, ולחדש את המוזיקה הדתית כפי שהייתה בתחילת ימי הביניים, בתקופת האפיפיור גרגוריוס הגדול. פלסטרינה נבחר לשמש נושא הדגל, ויצירותיו שימשו כמודל להלחנת מוזיקה קתולית.

פלסטרינה נחשב אחד מגדולי המלחינים של תקופת הרנסאנס. פסגת הישגיו היא המיסות שלו, שמספרן יותר ממאה. הבולטות בהן: "מיסה של האפיפיור מרצ'לו", "Assumpta est Maria" ואחרות. רוב המיסות של פלסטרינה מבוססות על שירה גריגוריאנית; לא פעם השתמש המלחין בבסיס השירה העממית.

מלבד מיסות כתב פלסטרינה יותר מ-180 מוטטים; אחד המוכרים מתוכם הוא "Stabat Mater".

פלסטרינה לא היה מלחין של מוזיקה כנסייתית דתית בלבד: הוא הלחין יותר ממאה מדריגלים חילוניים, שנושאם העיקרי היה אהבה, נושא אופייני לתקופתו.

ב-1551 יצא לאור ספר המדריגלים הראשון שלו וב-1584 יצא הספר השני.

מלחינים ותאורטיקנים ניתחו את יצירתו של פלסטרינה וניסחו את כללי הקונטרפונקט המשמשים עד היום כמערכת ההלחנה השלטת, "קונטרפונקט פלסטרינה".

הנצחה

עריכה

קרחון פלסטרינה באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה נקרא על שמו של ג'ובאני פלסטרינה[1].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני פלסטרינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה