ג'וזף נואל פטון
סר ג'וזף נואל פטון (באנגלית: Joseph Noel Paton; 13 בדצמבר 1821 – 26 בדצמבר 1901) היה אמן, מאייר ופסל סקוטי.[1] הוא היה גם משורר והיה לו עניין וידע באגדות הפולקלור הסקוטיות והאגדות הקלטיות.
 | |
| ג'וזף נואל פטון, 1866 | |
| לידה |
13 בדצמבר 1821 דנפרמליין, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1901 (בגיל 80) אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אדינבורו |
| תקופת הפעילות |
1836–1899 (כ־63 שנים) |
| יצירות ידועות |
The Quarrel of Oberon and Titania |
| פרסים והוקרה |
Knight Bachelor |
| צאצאים |
Diarmid Noel Paton |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
הוא נולד בדנפרמליין, פייף, ב־13 בדצמבר 1821 לג'וזף ניל פטון ולקתרין מקדיארמיד, מעצבי ואורגי בדים בעיר.[2] הוא היה אחיהם של הפסלת אמיליה רוברטסון היל, ואמן הנוף וולר יו פטון. היה לו גם אח אחד ושתי אחיות שמתו בילדותם. בהמשך חייו הקים להם פטון אנדרטה באתר הקבר של הוריו ואחיו. קבריהם כנראה לא היו מסומנים; האנדרטה שוכנת בצד הצפוני של מנזר דנפרמליין.[3]
פטון למד בבית הספר דנפרמליין ולאחר מכן באקדמיה לאמנות בדנפרמליין, ופיתח עוד יותר את כישרונותיו שהתגלו בילדותו. הוא עקב אחר העסק המשפחתי על ידי עבודה כמנהל מחלקת העיצוב במפעל במשך שלוש שנים. רוב חייו בילה בסקוטלנד, אך הוא למד זמן קצר באקדמיה המלכותית לאמנויות, לונדון בשנת 1843, שם עשה חונכות אצל ג'ורג' ג'ונס. במהלך לימודיו בלונדון, פגש פטון את ג'ון אוורט מיליי, שביקש ממנו להצטרף לאחווה הפרה-רפאליטית.
קריירה עריכה
ההזמנה להיות חבר רשמי של האחווה נדחתה על ידי פטון, אף שצייר בסגנון הפרה-רפאליטי והפך לצייר נושאים היסטוריים, פיות, וציורים אלגוריים ודתיים.[4] יחד עם דניאל מקליז, פטון היה מומחה לפולקלור; על פי כריסטופר ווד, מומחה לאמנות ויקטוריאנית, מקליז ופטון היו האמנים היחידים שעבדו בז'אנר ציורי הפיות עם מומחיות בפולקלור.
הידע של פטון באגדות קלטיות ובפולקלור סקוטי בא לידי ביטוי בציוריו. במהלך ההשתלמות הקצרה שלו בלונדון, התוודע פטון לסמואל קרטר הול, עורך כתב העת "ארט ז'ורנל", שהזמין את פטון לעצב כמה מהאיורים לספרו "ספר הבלדות הבריטיות" מ־1842. עבודות נוספות לעיצוב איורי ספרים כללו את המהדורה משנת 1844 של הדרמה הלירית של שלי Prometheus Unbound, שהתפרסמה בשנת 1845 ושל "הסערה של שייקספיר" בגרסת 1863.
בשנת 1844 הציור הראשון של פטון, רות גלינינג, הוצג באקדמיה הסקוטית המלכותית. הוא זכה במספר פרסים על עבודתו, כולל על שתיים מיצירותיו המפורסמות ביותר, המריבה והפיוס של אוברון וטיטאניה (1847). שתי היצירות מוצגות בגלריה הלאומית סקוטלנד. מחקר קודם של ציור המריבה הושלם בשנת 1846 והוצג כתמונת הדיפלומה של פטון באקדמיה הסקוטית המלכותית באותה שנה.[5] האקדמיה רכשה את העבודה הקודמת תמורת 700 ליש"ט.
הוא התמנה לעמית של האקדמיה הסקוטית המלכותית בשנת 1847 וחבר מלא בשנת 1850. בשנת 1865 מונה לצייר המלכה בסקוטלנד. הוא גם פרסם שני כרכים של שירה והפיק מספר פסלים. שנתיים לאחר מכן קיבל את תואר האבירות ובשנת 1878 הוענק לו תואר דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת אדינבורו.
פטון היה מומחה לעתיקות, שהתמחותו הייתה נשק ושריון. בשנת 1859 הוא הקים ופיקד על חיל המתנדבים התותחנים של אדינבורו (סיטי), שהורכב בעיקר מאמנים עם הצייר ג'ון פיד כסגנו.
הוא נפטר באדינבורו בביתו ב־26 בדצמבר 1901, ונקבר בבית הקברות דין.
משפחה עריכה
בשנת 1858 הוא התחתן עם מרגרט גורליי פרייר ולזוג נולדו אחד עשר ילדים (שבעה בנים וארבע בנות).
בנם הבכור, דיארמיד נואל פטון (1859–1928), הפך לפרופסור לפיזיולוגיה בגלאזגו במהלך 1906 ואילו בן אחר, פרידריק נואל פטון (1861–1914), מונה למנהל המודיעין המסחרי בממשלת הודו בשנת 1905.
בן נוסף, רנאלד אלכסנדר נואל פטון (נולד ב־8 ביוני 1864), גם הוא היה צייר פורטרטים, שהתחתן עם וויניפרד ג'יין וואלאס.
גלריה עריכה
-
המריבה בין אוברון וטיטינה -
אוברון ובתולת הים -
אספרוס -
לותר מגלה את הצדק -
דנטה במדיטציה -
החזרה ממלחמת קרים -
הרצח של פאולו ופרנצסקה -
האביר לפני הקרב
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'וזף נואל פטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Alfred Thomas Story, J. Noël Paton, The life and work of Sir Joseph Noël Paton ... her majesty's limner for Scotland., London: Art Journal Office, 1895
- ^ Chris Beetles Gallery, www.chrisbeetles.com
- ^ Bown, Nicola (2004). "Paton, Sir (Joseph) Noël (1821–1901)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press. Retrieved 19 December 2014.
- ^ 30 paintings by or after Joseph Noel Paton, artuk.org (באנגלית)
- ^ Joseph Noel Paton's Contribution to Fairy Painting, www.victorianweb.org