דניאל מקליז

דניאל מקליזאנגלית: Daniel Maclise‏; 25 בינואר 180625 באפריל 1870) היה צייר ומאייר אירי שעבד רוב חייו בלונדון, אנגליה.

דניאל מקליז
Daniel Maclise1857Lithograph.jpg
לידה 25 בינואר 1806
קורק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 1870 (בגיל 64)
צ'לסי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Cork Institute of Technology עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור היסטורי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות האחווה הפרה-רפאליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Death of Nelson עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מקליז נולד בקורק, אירלנד, בנו של אלכסנדר מקליז, עובד בעורות או סנדלר, שהיה בעבר חייל ביחידה ההרית הסקוטית. השכלתו של דניאל הייתה צנועה, אך הוא היה להוט לדעת על תרבות, אהב לקרוא ודאג להפוך לאמן. אביו, לעומת זאת, העביר אותו לעבוד בשנת 1820 בבנק של נינהאם, שם שהה שנתיים, לפני שעזב כדי ללמוד בבית הספר לאמנות בקורק.

בשנת 1825 נודע לו שסר וולטר סקוט נסע לאירלנד, ומקליז הצעיר, שראה אותו בחנות ספרים, הכין רישום בחשאי של האיש הגדול, אותו הפך לתחריט מאוחר יותר. ההדפס הזה הפך לפופולרי מאוד והוביל להזמנות רבות של דיוקנאות שאותם ביצע מקליז בעפרון.[1]

חברים משפיעים שונים זיהו את היכולות והכשרון של מקליז, ודאגו לספק לו את האמצעים ללימודים בלונדון; אך הוא סירב לכל סיוע כספי, וחסך את הכסף בעצמו והגיע ללונדון ב־18 ביולי 1827. שם הוא הכין סקיצה של צ'ארלס ג'ון קין, השחקן, וכמו בדיוקנו של סקוט, הוא נוצר בליטוגרפיה ופורסם וקליז קיבל סכום כסף נכבד. הוא נכנס לבית הספר המלכותי באקדמיה בשנת 1828, ושם הוענקו לו הפרסים הגבוהים ביותר.

קריירהעריכה

 
הציור "נישואי סטרונגבואו ואאויף" משנת 1854 מאת דניאל מקליז, המציג את הפלישה הנורמנית לאירלנד וכמו גם את נישואיהם של סטרונגבו, האנגלו-נורמני, לנסיכה האירית אאויף

מקליז הציג לראשונה באקדמיה המלכותית לאמנויות בשנת 1829. בהדרגה הוא התחיל להתמקד באופן בלעדי בתמונות בנושאים היסטוריים, כשהוא מגוון מדי פעם עם פורטרטים - כמו אלה של לורד קמפבל, הסופרת לטיטיה לנדון, צ'ארלס דיקנס ואחרים.

בשנת 1833 הציג שתי תמונות שהגדילו מאוד את המוניטין שלו, ובשנת 1835 נבחר לעמית של האקדמיה, בה הפך לחבר מלא בשנת 1840.[2] בשנים שלאחר מכן עסק בסדרה ארוכה של תמונות של דמויות, שנגזרו מהנושאים היסטוריים וכן מיצירותיהם של ויליאם שייקספיר, אוליבר גולדסמית' ואחרים.

הוא עיצב גם איורים לכמה מספרי חג המולד של דיקנס ועבודות אחרות. בין השנים 1830–1836 תרם למגזין פרייזר, תחת שם בדוי אלפרד קרוקיז, סדרת דיוקנאות של ידוענים ספרותיים ואחרים מאותה תקופה. אלה פורסמו לאחר מכן כגלריית הדיוקנאות מקליז (1871).

במהלך בנייתם מחדש של בתי הפרלמנט בלונדון בשנים 1834–1850 על ידי צ'ארלס בארי, הוזמן מקליז בשנת 1846 לצייר ציורי קיר בבית הלורדים בנושאים כמו צדק ואבירות.[3]

בשנת 1858 החל מקליז את אחת משתי היצירות המונומנטליות הגדולות בחייו, "מפגש וולינגטון ובלוצ'ר לאחר קרב ווטרלו", על קירות ארמון וסטמינסטר.[4] הציור התחיל בפרסקו, תהליך שהתגלה כלא יעיל. האמן רצה להתפטר מהמשימה, אך בעידודו של הנסיך אלברט, למד בברלין שיטה חדשה וחומרים חדשים לצביעה ולציור וביצע את הנושא ואת בן זוגו, הציור "מותו של נלסון", והשלים את הציור האחרון בשנת 1864.

העבודה האינטנסיבית שהקדיש ליצירות ההיסטוריות הגדולות האלו, השפיעה מאוד על בריאותו. הוא החל להתרחק מהחברה בה אהב להיות בעבר, החדווה והשמחה שלו נעלמו, וכאשר בשנת 1865 הוצעה לו נשיאות האקדמיה המלכותית הוא סירב לקבלה.

הוא מת מדלקת ריאות חריפה ב־25 באפריל 1870 בביתו בצ'לסי.

בשנת 1871 התפרסם ספר זיכרונותיו של מקליז מאת ידידו ויליאם ג'סטין אודריסול.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דניאל מקליז בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Maclise, Daniel". Encyclopædia Britannica. 17 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 262–263.
  2. ^ William Cosmo Monkhouse, Maclise Daniel, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 35
  3. ^ The spirit of chivalry
  4. ^ The Meeting of Wellington and Blucher after the Battle of Waterloo