ג'ון ג'ורדן

משוררת, מסאית, מחזאית, פמיניסטית ואקטיביסטית ביסקסואלית ג'מייקנית-אמריקאית

ג'וּן מיליסנט ג'ורדןאנגלית: June Millicent Jordan;‏ 9 ביולי 193614 ביוני 2002) הייתה משוררת, מסאית, מחזאית, פמיניסטית ואקטיביסטית ביסקסואלית ג'מייקנית-אמריקאית.[1]

ג'ון ג'ורדן
June Jordan
לידה 9 ביולי 1936
הארלם, ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 2002 (בגיל 65)
ברקלי, קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אפרו-אמריקאים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' ברנרד, תיכון מידווד, Northfield Mount Hermon School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה
זרם ספרותי אמנות שחורה
נושאי כתיבה פמיניזם
גזע
יצירות בולטות I Was Looking at the Ceiling and Then I Saw the Sky עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס למדא לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.junejordan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

ג'ורדן נולדה בהארלם שבניו יורק, בתם היחידה של הורים מהגרים מג'מייקה, גרנוויל אייבנהו ומילדרד מוד ג'ורדן. אביה עבד בדואר ואמה כאחות במשרה חלקית. כשג'ורדן הייתה בת חמש, עברה המשפחה לשכונת בדפורד-סטייווסנט בברוקלין, ניו-יורק.

חיי המשפחה היו לעיתים קרובות סוערים, ולג'ורדן היו יחסים מורכבים עם אביה. היא תיארה את הפן הזה של חייה בספר זכרונות שיצא בשנת 2000, Soldier: A Poet's Childhood, אשר הקדישה לאביה. בספר, היא בחנה את מערכת היחסים עם הגבר שמצד אחד עודד אותה לקרוא ולאהוב ספרות, לשנן קטעים של טקסטים קלאסיים, ולכתוב שירה כבר בגיל שבע - אך שגם הכה אותה בכל אמתלה, וקרא לה "ילדת שטן שחורה ארורה".[2] במאסה מ-1986, For My American Family, ג'ורדן חוקרת את הקונפליקטים הרבים הקיימים בגדילה במשפחה שחורה, מהגרת, עם חזון של עתיד לצאצאיהם שמתעלה על חוויית ההווה בגטאות עירוניים שהם חיים בהם.[3] השם של ספר זכרונותיה נובע ממשהו שאביה אמר לה פעם, "הייתה מלחמה נגד אנשים צבעוניים, אז נאלצתי להיות חייל".[2] בעוד שהיה אסיר תודה שהמעבר לארצות הברית איפשר לו להימלט מעוני ולחפש חיים טובים יותר עבור המשפחה שלו, הוא תמיד היה מודע למאבקים שעוד יעמדו בפני בתו, והוא עודד אותה להילחם.

בתיכון זכתה למלגה בבית ספר פרטי יוקרתי במסצ'וסטס. זו הייתה ההתחלה של מגמה שליוותה אותה לאורך כל השכלתה והקריירה שלה, להיות "שקועה לחלוטין ביקום הלבן".[4] אך הבבואה שניתנה לה במוסדות הלבנים גם תרמה לפיתוח הזהות שלה כשחורה אמריקאית וכסופרת. כשסיימה את התיכון ב-1953, היא נרשמה ללימודים בברנרד קולג'. ג'ורדן הביעה את דעותיה על ברנרד בספרה משנת 1981, Civil Wars, בו כתבה: "אף אחד לא הציג לי אף סופר, משורר, היסטוריון, או אישיות שחורה, או אפילו רעיון שחור, למען האמת. ואף פעם לא נתנו לי לעשות לו עבודה אחת שנושאה אישה הוגה, סופרת, משוררת או כוח חיים. שום דבר שלמדתי, כאן, לא הפחית את תחושת הכאב או הבלבול ואת המרירות בכל הקשור לשורשים שלי: הרחוב שלי, המשפחה שלי, החברים שלי. שום דבר לא הראה לי איך אני יכול לנסות לשנות את המציאות הפוליטית והכלכלית שבבסיס של התנאים של השחורים באמריקה הלבנה."[5]

חיים אישיים עריכה

בעת לימודיה בברנרד, ג'ורדן פגשה מייקל מאייר, סטודנט מאוניברסיטת קולומביה ונישאה לו בשנת 1955. ב-1958 נולד בנם היחיד, כריסטופר דייוויד מאייר. הזוג התגרש ב-1965.

ג'ורדן הזדהתה בכתביה בתור ביסקסואלית.[6]

קריירה עריכה

הספר הראשון של ג'ורדן שפורסם ב-1969, ונקרא Who Look at Me, היה אוסף של שירים לילדים. היא פרסמה עוד 27 ספרים נוספים, מה שהפך אותה לאחת מהמחברות השחורות הפורות ביותר. היא כתבה עד סוף חייה - בזמן מותה היה ספר אחד בתהליכי דפוס (Some of Us Did Not Die, Collected and New Essays), ושניים נוספים פורסמו לאחר מותה - אוסף שירים, Some of Us Did Not Die, Collected and New Essays, ומהדורה חדשה של אוסף שירים מ-1970, SoulScript

בנוסף לספרי שירה, היא כתבה את זכרונותיה, והייתה גם מסאית, בעלת טור בכתה העת The Progressive, סופרת שכתבה רומנים וביוגרפיות, ואפילו כתבה אופרה, I Was Looking at the Ceiling and Then I Saw the Sky, שהולחן על ידי ג'ון אדמס, והופק על ידי פיטר סלרס.[7]

ג'ורדן התחילה ללמד ב-1967 בסיטי קולג' של ניו יורק. בין 1968 ל-1978 היא לימדה באוניברסיטת ייל, שרה לורנס קולג', ומכללת קונטיקט. אחר כך, ג'ורדן הייתה המנהלת של מרכז השירה וכן פרופסור לאנגלית באוניברסיטת ניו-יורק בסטוני ברוק, מ-1978 עד 1989. מ-1989 עד 2002 היא הייתה פרופסור מן המניין במחלקות לאנגלית, לימודי נשים, ולימודי אפרו-אמריקאים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

ג'ורדן הייתה ידועה בתור "המשוררת של העם",[8] ובברקלי, היא ייסדה את תוכנית "שירה לעם" ב-1991. מטרתה הייתה לעורר השראה ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בשירה כאמצעי ביטוי אמנותי.[9]

תרומות לתאוריה פמיניסטית עריכה

"הדו"ח מאיי הבהאמה" עריכה

במאסה האישית שלה מ-1982 שהייתה לקלאסיקה, "דו"ח מאיי הבהאמה", ג'ורדן הרהרה על מסעותיה, אינטראקציות שונות, ומפגשים שחוותה בעת שהותה באיי הבהאמה. בצורת נרטיב, היא דנה הן באפשרויות והן בקשיים באופציות השונות, ולפעמים מנוגדות, של חיבור קהילתי והזדהות עצמית על בסיס של גזע, מעמד, זהות מגדרית. הכתב אמנם לא זכה להכרה בשנת הופעתו הראשונה ב-1982, אך במהלך הזמן הוא צבר תפוצה וסטטוס בקורסים ברחבי ארצות הברית במחלקות נשים ומגדר, סוציולוגיה, ואנתרופולוגיה. ג'ורדן תרמה במאסה הזו סיכומים חדשניים למספר סוגיות, וכן מונחים חשובים בתחומי גזע, מעמד, וזהות מגדרית.

פרווילגיות עריכה

בכל אחת מכתביה, כולל שיריה ומאמריה, היא מתייחסת רבות למושג או לרעיון של פריווילגיות כשהיא דנה בנושאים של גזע, מעמד וזהות מגדרית. היא סירבה לראות בדיכוי משהו חד-ממדי, ובעצם התייחסה להצטלבויות של דיכוי בהתבסס על צירים שונים של זהות, ולא הסכימה שציר אחד חשוב יותר מכל ציר אחר.

מודעות לגזע, מעמד וזהות מגדרית עריכה

ג'ורדן הייתה בדעה שמודעות רק לזהות אחת מהזהויות שמשפיעות על ההתנהלות שלנו בחיים ובחברה מייצרת מצב של התעלמות מדיכויים אחרים, כדי לייצר מצג שווא שהבעיות אינן קיימות, שבתורו מונע פתרון בעיותיה של החברה. היא חיפשה את הדרכים לייצר חיבורים בין אנשים בעלי הבדלים במקום הפרדה, תוך הכרה במשמעות של החוויות השונות בשל הזהויות השונות.[10]

הזהות המשותפת לעומת הזהות האישית עריכה

ג'ורדן הסבירה שאנחנו תמיד בעלי שתי זהויות מנוגדות. הראשונה היא הזהות המשותפת, זאת שמוטלת עלינו בגלל נסיבות הלידה שלנו לתוך קבוצה שמזוהה ככזו, על כל הכרוך בכך - ערכים, דימויים, לחץ חברתי, סטראוטיפים, וכדומה. הזהות השנייה היא הזהות שאנו בוחרים לעצמנו, והזהות הזאת יכולה לעמוד בניגוד לזהות הראשונה, ולקבוצת השיוך, ולגרום לשסעים.[10]

מותה ומורשתה עריכה

ג'ורדן נפטרה בביתה בברקלי בגיל 65, מסרטן השד. זמן קצר לפני מותה, היא השלימה את הספר Some of Us Did Not Die, אוסף המאמרים הפוליטיים השביעי שלה. היא מתארת בו כיצד נישואיה לסטודנט לבן בעת לימודיה הכניס אותה לעומק התהפוכות הגזעיות של ארצות הברית בשנות ה-50, ושם אותה על הדרך לחיים של אקטיביזם חברתי.[11]

בית הספר לצדק על שם ג'ון ג'ורדן בסן פרנסיסקו (JJSE ‏,JJSE June Jordan School for Equity) נקרא על שמה על ידי קבוצת הסטודנטים המייסדת.

אליס ווקר קראה לג'ורדן "האמיצה מכולנו. היא מרגישה עובר כולנו. היא המשוררת האוניברסלית". טוני מוריסון אמרה, "ארבעים שנים של אקטיביזם ללא לאות, מתודלקים על ידי אמנות ללא רבב".[12]

פרסים והכרה עריכה

ג'ורדן זכתה בפרסים רבים, כולל במענק רוקפלר לכתיבה יצירתית לשנת 70–1969, במלגת יאדו ב-1979, מענק מהקרן הלאומית לאמנויות בשנת 1982, פרס לדיווח בינלאומי מאת איגוד העיתונאים השחורים הלאומי ב-1984. היא גם זכתה בפרס כתיבה על שם ליילה וואלאס של רידרס דייג'סט בשנים 1995 עד 1998, כמו גם את פרס פורצות הדרך של קרן האישה בשנת 1994.

היא הייתה כלולה ב"מי ומי באמריקה" מ-1984 עד יום מותה. היא קיבלה את מושב המרצה המכובד של בברקלי וגם זכתה בפרס החופש לכתוב של מרכז PEN ב-1991.[13]

בשנת 2005 פורסם הספר Directed by Desire: Collected Poems, אוסף עבודות שלה, שהתחרה וזכה בקטגוריה "שירה לסבית" של פרס למדא לספרות, אף על פי שג'ורדן הייתה ביסקסואלית, מכיוון שהפרסים לא כללו קטגוריה כזו, שנוספה לאחר מאבק החל מפרסי 2006.

ביבליוגרפיה עריכה

  • Who Look at Me, Crowell, 1969, OCLC 22828
  • Soulscript (editor), Doubleday, 1970, OCLC 492067711
  • The Voice of the Children, Holt, Rinehart and Winston, 1970 (co-editor), OCLC 109494
  • Some Changes, Dutton, 1971, OCLC 133482
  • His Own Where. 1972.; Feminist Press, 2010, ISBN 978-1-55861-658-5
  • Dry Victories, Holt, Rinehart and Winston, 1972, ISBN 978-0-03-086023-2
  • Fannie Lou Hamer, Crowell, 1972, ISBN 978-0-690-28893-3
  • New Days, Emerson Hall, 1974, ISBN 978-0-87829-055-0
  • New Life, Crowell, 1975, ISBN 978-0-690-00211-9
  • Things That I Do in the Dark: Selected Poems, 1954–1977, Random House, 1977, ISBN 978-0-394-40937-5
  • Passion, Beacon Press, 1980, ISBN 978-0-8070-3218-3
  • Kimako's Story, Houghton Mifflin, 1981, ISBN 978-0-395-31604-7
  • Civil Wars, Beacon Press, 1981, ISBN 978-0-8070-3232-9; Civil Wars. Simon and Schuster. 1995. ISBN 978-0-684-81404-9.
  • Living Room, Thunder's Mouth Press, 1985, ISBN 978-0-938410-26-3
  • On Call, South End Press, 1985, ISBN 978-0-89608-268-7
  • Lyrical Campaigns, Virago, 1989, ISBN 978-1-85381-042-8
  • Moving Towards Home, Virago, 1989, ISBN 978-1-85381-043-5
  • Naming Our Destiny, Thunder's Mouth Press, 1989, ISBN 978-0-938410-84-3
  • Technical Difficulties: African-American Notes on the State of the Union, Pantheon Books, 1992, ISBN 978-0-679-40625-9
  • Technical Difficulties: New Political Essays
  • Haruko: Love Poems, High Risk Books, 1994, ISBN 978-1-85242-323-0
  • I Was Looking at the Ceiling and Then I Saw the Sky, Scribner, 1995
  • June Jordan's Poetry for the People: A Revolutionary Blueprint. Taylor & Francis. 1995. ISBN 978-0-415-91168-9.
  • Kissing God Goodbye, Anchor Books, 1997, ISBN 978-0-385-49032-0
  • Affirmative Acts, Anchor Books, 1998, ISBN 9780385492256
  • Soldier: A Poet's Childhood. Basic Civitas Books. 2001. ISBN 978-0-465-03682-0.
  • Some of Us Did Not Die. Basic Civitas Books. 2003. ISBN 978-0-465-03693-6.
  • Soulscript: A Collection of Classic African American Poetry. Random House Digital, Inc. 2004. ISBN 978-0-7679-1846-6. (editor, reprint)
  • Directed by Desire: The Complete Poems of June Jordan (Copper Canyon Press, 2005) (edited by Jan Heller Levi and Sara Miles), ISBN 978-1-55659-228-7
  • His Own Where. Feminist Press. 2010. ISBN 978-1-55861-658-5.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Keating, AnnLouise (2003-01-03). "Jordan, June". glbtq.com. אורכב מ-המקור ב-2014-03-27. נבדק ב-2016-09-10.
  2. ^ 1 2 Jordan, June. Soldier: A Poet's Childhood, New York, NY: Basic Civitas Books. 2000.
  3. ^ Jordan, June (2002). Some of Us Did Not Die: New and Selected Essays. New York: Basic/Civitas. pp. 137–142. ISBN 0465036929.
  4. ^ Margaret Busby, "Obituary", The Guardian (UK), June 20, 2002.
  5. ^ Jordan, June (1981). Civil Wars. New York: Touchstone. p. 100. ISBN 0807032328.
  6. ^ June Jordan, "On Bisexuality and Cultural Pluralism", in Affirmative Acts (1998), pp. 132, 138.
  7. ^ Ortega, Julio. "BOMB Magazine: June Jordan by Josh Kuhn". Bombsite.com. אורכב מ-המקור ב-2011-06-20. נבדק ב-2016-09-10.
  8. ^ "June Jordan profile" (Press release).
  9. ^ History (1998-11-19). "History at Poetry For The People". Poetryforthepeople.org. אורכב מ-המקור ב-2011-03-19. נבדק ב-2016-09-10.
  10. ^ 1 2 "Report from the Bahamas, 1982 on JSTOR" (PDF). www.jstor.org. p. 14.
  11. ^ June Jordan biography, biography.com.
  12. ^ June Jordan, The Guardian, 20 June 2002
  13. ^ "June Jordan". Csufresno.edu.