ג'ון לונג (כדורסלן)
ג'ון אדי לונג (באנגלית: John Eddie Long; נולד ב-28 באוגוסט 1956) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1978–1997. בעונת 1988/1989 זכה באליפות ליגת ה-NBA כשחקן דטרויט פיסטונס, וממוצעיו הכוללים לאורך 14 עונותיו בליגה הם 13.6 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק.[1]
לונג בשנת 2011 | |
לידה |
28 באוגוסט 1956 (בן 67) רומולוס, מישיגן, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | קלע |
גובה | 1.96 מטרים |
מספר | 25, 34 |
מכללה | אוניברסיטת דטרויט מרסי |
דראפט |
בחירה מספר 29, 1978 דטרויט פיסטונס |
קבוצות כשחקן | |
1978–1986 1986–1989 1989 1989–1990 1990–1991 1991 1994 1996–1997 |
דטרויט פיסטונס אינדיאנה פייסרס דטרויט פיסטונס אטלנטה הוקס טור ז'ואה באסקט דטרויט פיסטונס סו פולס סקייפורס טורונטו ראפטורס |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-NBA (1989) |
קריירת מכללות עריכה
לונג נולד וגדל בעיר רומולוס שעל ידי דטרויט, מישיגן. בשנת 1974 החל ללמוד באוניברסיטת דטרויט מרסי, והצטרף לקבוצת הכדורסל שלה ("דטרויט טייטנס") יחד עם טרי טיילר. בעונת 1976/1977 הובילו לונג וטיילר את הטייטנס להעפלתם הראשונה אי פעם לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות ("NCAA Sweet Sixteen"), בו הפסידו מול אוניברסיטת מישיגן על אף 27 נקודות של לונג.[2] לונג סיים את קריירת המכללות עם סך הנקודות הגבוה בתולדות קבוצת האוניברסיטה (2,167), ועם ממוצעים כוללים של 19.7 נקודות ו-7.4 ריבאונדים למשחק.[3][4]
קריירת משחק מקצועית עריכה
בדראפט ה-NBA 1978 נבחר לונג בבחירה ה-29 על ידי דטרויט פיסטונס, אותה אימן מאמנו לשעבר בדטרויט מרסי – דיק וייטל.[5] בעונת הרוקי שלו היה הקלעי השלישי של הפיסטונס, כשקלע 16.7 נקודות בממוצע למשחק, ובעונה העוקבת שיפר את תפוקתו ל-19.4 נקודות, 4.9 ריבאונדים ו-3.0 אסיסטים למשחק, אך קבוצתו סיימה עם המאזן הגרוע ביותר בליגה; 16–66. בעונות 1981 ו-1982 היה הקלעי המוביל של דטרויט, עם ממוצעים של 17.7 ו-21.9 נקודות למשחק, בהתאמה. ב-4 העונות הבאות נותר שחקן חמישייה בדטרויט, ותרם 13.1 נקודות בממוצע למשחק.
בקיץ 1986, לאחר 8 עונות רצופות עם הפיסטונס, הועבר בשני טריידים עוקבים לסיאטל סופרסוניקס וממנה לאינדיאנה פייסרס.[6][7] במשחקו השלישי עם הפייסרס, ב-4 בנובמבר 1986, קלע שיא קריירה של 44 נקודות מול פילדלפיה 76'.[8] בשתי עונותיו המלאות עם הפייסרס קלע 14.0 נקודות בממוצע למשחק, תחת המאמן ג'ק רמזי.
בפברואר 1989 שוחרר מהפייסרס וחתם על חוזה עם הפיסטונס.[9] בסיום אותה עונה זכה עם הקבוצה באליפות ה-NBA, לאחר שגברה על לוס אנג'לס לייקרס בסדרת גמר ה-NBA. לאורך הפלייאוף שותף לונג בארבעה משחקים בלבד, ותרם 5 נקודות בסך הכול.
בין השנים 1989–1994 שיחק לתקופות קצרות עבור אטלנטה הוקס ודטרויט ב-NBA, וכן עבור "טור ז'ואה באסקט" הצרפתית וסו פולס סקייפורס מליגת ה-CBA.
בשנת 1996 חזר לשחק ב-NBA לאחר היעדרות של 5 שנים, בגיל 40, כשחתם על חוזה בטורונטו ראפטורס.[10] במשחק האחרון של אותה עונה, בעת שהיה בן 40 שנה ו-235 ימים, היה השחקן החמישי הכי מבוגר בתולדות ה-NBA.[11]
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים עריכה
- ^ סטטיסטיקות המשחק של לונג בליגת ה-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין דטרויט מרסי למישיגן, באתר sports-reference.com
- ^ היכל התהילה של דטרויט מרסי - ג'ון לונג, באתר קבוצת האוניברסיטה
- ^ הסטטיסטיקות של לונג בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1978, באתר basketball-reference.com
- ^ לונג נשלח בטרייד לסיאטל, באתר upi.com, 1 באוקטובר 1986
- ^ לונג נשלח בטרייד לאינדיאנה, באתר upi.com, 2 באוקטובר 1986
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין אינדיאנה לפילדלפיה, באתר basketball-reference.com
- ^ לונג חותם על חוזה בדטרויט, באתר upi.com, 23 בפברואר 1989
- ^ לונג חותם על חוזה בטורונטו, באתר לוס אנג'לס טיימס, 30 בנובמבר 1996
- ^ קדמו לו נאט היקי, רוברט פאריש, כרים עבדול-ג'באר ובוב קוזי.