ג'וסיה סטמפ

כלכלן, עובד מדינה, סטטיסטיקאי, סופר ובנקאי אנגלי

ג'וסיה סטמפאנגלית: Josiah Stamp;‏ 18801941) היה כלכלן, עובד מדינה, סטטיסטיקאי, סופר ובנקאי אנגלי. הוא היה מנהל "בנק אוף אנגלנד" ויו"ר "חברת הרכבת של לונדון, מידלנד וסקוטלנד".[1][2]

ג'וסיה סטמפ
Comité Dawes (cropped - Josiah Stamp).jpg
לידה 21 ביוני 1880
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באפריל 1941 (בגיל 60)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע בנקאי, סטטיסטיקאי, כלכלן, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • נשיא האגודה הסטטיסטית המלכותית (19301932)
  • חבר בית הלורדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אוליב ג'סי מארש (17 באוקטובר 1903–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית גיא מכסף (1919)
  • עמית האקדמיה הבריטית
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים וקריירהעריכה

סטמפ נולד ב-21 ביוני 1880, בהמפסטד, שבלונדון, השלישי משבעה ילדים; אחיו הצעיר דאדלי סטמפ הפך לגאוגרף בעל שם בינלאומי. בזמן לידתו אביו ניהל כלבו למוצרי יבוא בלונדון.

התחנך בבית ספר פרטי בפטיסטי, בקנט, ג'וסיה עזב את בית הספר בגיל 16 והצטרף לשירות המדינה כפקיד במחלקת המיסים. תוך פרק זמן קצר נכנס למועצת המסחר, והפך לעוזר מפקח המיסים בהרפורד בשנת 1903, מפקח מיסים בלונדון בשנת 1909.[3]

בינתיים הוא למד כלכלה כסטודנט חוץ, וקיבל תואר ראשון (1911) באוניברסיטת לונדון, ודוקטורט (1916) בבית הספר לכלכלה של לונדון. התזה, שפורסמה כ"הכנסות ורכוש בריטי", הפכה ליצירה ידועה בתחום וביססה את המוניטין האקדמי שלו.

סטמפ פגש את אשתו לעתיד, אוליב ג'סי מארש, זמרת סופרן ומורה לשירה, כשהיה בן שבע עשרה. במשך מספר שנים עד נישואיהם בשנת 1903, הם התכתבו הרבה והמכתבים נותנים מידע עשיר על השנים המעצבות של סטמפ. בין 1904 ל־1917 נולדו להם ארבעה בנים, וילפרד, טרבור, מקסוול וקולין. כמה מכתביו של סטמפ, כמו "נצרות וכלכלה" (1939), דנים ברלוונטיות הערכים הנוצריים למערכות כלכלה עכשוויות.

בשנת 1919 שינה סטמפ את הקריירה, ועבר משירות המדינה לעסקים בשוק הפרטי, והצטרף כמזכיר ומנהל חברת נובל תעשיות בע"מ, שממנה התפתחה חברת "אימפריאל תעשיות כימיות". בשנת 1926 הוא התמנה ליו"ר חברת הרכבות של לונדון, מידלנד וסקוטלנד.[4] הוא שיחק תפקיד מרכזי בהשגתו של ויליאם סטנייר בשנת 1932 כמהנדס הראשי של החברה, כדי לפתור את בעיות הקטרים של חברת הרכבות. בשנת 1928 מונה למנהל "בנק אוף אינגלנד".

סטמפ נקרא לעיתים קרובות לכהן בתפקידים בוועדות ציבוריות כגון: חבר בוועדה המלכותית למס הכנסה, 1919, בוועדת הבוררות לפיננסים בצפון אירלנד, 1923-24, ועדת מיסוי וחובות לאומיים, 1924 ועוד. משנת 1927 עד מותו היה אחראי על רשות הרכבות והתובלות המלכותיות והפך לקולונל כבוד של יחידות תובלה באגודת המהנדסים המלכותיים בשנת 1938.

סטמפ נחשב על ידי רבים כמומחה הבריטי החשוב בענייני מיסוי, ולקח חלק פעיל בעבודתה של החברה המלכותית הסטטיסטית, וכיהן כנשיאה בשנים 1930-1932.[5]

 
המצבה על קבר משפחה ג'וסיה סטמפ שנהרגו בזמן הבליץ

סטמפ קיבל תוארי כבוד ואבירות רבים במהלך שנות העשרים והשלושים. הוא היה ראש העיר הראשון של רובע בקכנהם, קנט, לאחר שהתיישב שם בשנת 1935. בשנת 1936 שימש כנשיא האגודה הגאוגרפית, גם אחיו דאדלי סטמפ, היה נשיא האגודה הגאוגרפית בשנת 1950 - האחים היחידים שזכו בכבוד זה.

מוותעריכה

סטמפ סירב לעבור מביתו בזמן הבליץ על לונדון. הוא, בן שישים, ואשתו בת שישים ושלוש, [6] נהרגו מפגיעה ישירה של פצצה בביתם ב־16 באפריל 1941.

הם נקברו בבית העלמין בקכנהאם.[7] למרבה האירוניה, בשנת 1935, הוא היה חבר מייסד של העמותה לידידות האנגלו-גרמנית [8] וביקר בנירנברג בשנת 1936. שם פגש את אדולף היטלר, עליו אמר- כי הוא "מדינאי ודמגוג ​​משולבים" - וכן פגש גם את פרנץ פון פאפן. בשנת 1937, הוא נכח בקונגרס המפלגה הנאצית, כתמיכה בשר החוץ הבריטי לורד הליפקס. [9]

בנו של סטמפ, וילפדר, נהרג באותה הפצצה. בחוק האנגלי ישנה תקנה משפטית שבמקרה שלא ניתן לקבוע את סדר המוות, נקבע כי האדם המבוגר נפטר תחילה. מבחינה משפטית אפוא ירש וילפרד לרגע את אביו, כתוצאה מכך מכך נאלצה המשפחה לשלם פעמיים מיסי ירושה. הירושה עברה לבנו השני טרבור.

רשימת פרסומיםעריכה

  • British Incomes and Property 1916
  • Wealth and Income of the Chief Powers 1919
  • The Fundamental Principles of Taxation 1921
  • The National Income 1924 with A. L. Bowley 1927
  • The Christian Ethic as an Economic Factor 1926
  • On Stimulus 1927
  • Some Economic Matters in Modern Life 1929
  • Criticism and other addresses 1931
  • Internationalism 1931
  • The Financial Aftermath of War 1932
  • Taxation During the [Great] War 1932
  • Ideals of a Student 1933
  • Motive and Method in a Christian Order 1936
  • The National Capital and Other Statistical Studies 1937
  • The Science of Social Adjustment 1937
  • We live and learn 1937
  • Christianity and Economics 1939

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Internet Archive Search: ((Josiah Stamp, 1st Baron Stamp) OR ("1880-1941" AND Stamp)) AND (-mediatype:software), archive.org (באנגלית)
  2. ^ Stamp, Josiah Charles, web.archive.org, ‏2016-03-04
  3. ^ Oxford Dictionary of National Biography, Volume 52. Oxford University Press. 2004. p. 85
  4. ^ Lord Stamp (Sir Josiah Stamp), www.steamindex.com
  5. ^ The Royal Statistical Society, web.archive.org, ‏2012-03-17
  6. ^ Casualty, www.cwgc.org (באנגלית)
  7. ^ Casualty, www.cwgc.org (באנגלית)
  8. ^ INTERNATIONAL FRIENDSHIP: Anglo-Russian and Anglo-German Societies The Manchester Guardian 29 November 1935
  9. ^ Oxford Dictionary of National Biography, Volume 52. p. 87.