בפטיזם

זרם בנצרות

הבפטיזם (Baptism) או הנצרות הבפטיסטית הוא זרם נוצרי-פרוטסטנטי שנודע בין היתר בשל טקס הטבילה המלאה במים שמבצע המאמין הבוגר - לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק, ונוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם חייב בטבילה מחודשת לאחר הבעת רצון לטהר עצמו מעוונותיו ולהיכנס לעול האמונה.

בפטיזם
שורשים, סיווג והנהגה
דת נצרות
זרם אוונגליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנסייה בפטיסטית בקרוליינה הצפונית שבארצות הברית

היסטוריה עריכה

תנועות בפטיסטיות ראשונות החלו להופיע באנגליה כבר במאה ה-17 בהשפעת התנועה האנבפטיסטית. חלק מהתנועות הבפטיסטיות, בהנהגתו של ג'ון סמיית', דגלו באמונה בחופש רצון, וחלק דגלו בגזרה קדומה לפי הדוקטרינה הקאלוויניסטית. שתי הקבוצות נרדפו על ידי שלטונות אנגליה עד שנת 1689, כמו קבוצות דתיות אחרות.

השלטונות השתמשו כנגד הבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם. קבוצה דתית זו דגלה בגישה האומרת כי נוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש משום שטבילתם הראשונה בטלה. זהו הדמיון שהיה בין שתי הקבוצות ועל כן התייחסו אליהן השלטונות באופן דומה.

במהלך המאה ה-18 וה-19 התקרבו דוקטרינות שתי הקבוצות בבריטניה עד לאיחודן בשנת 1891.

הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, בראש ובראשונה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה כבר בשנת 1639. הכנסייה הבפטיסטית החלה לשחק תפקיד עיקרי בפעולות המיסיון הנוצרי ברחבי העולם בשנת 1792. מיסיונרים בפטיסטים פעלו משנה זו והלאה בהודו, אפריקה וסין. בשנת 1832 הוקמה כנסייה בפטיסטית ראשונה באיטליה, בשנת 1834 בגרמניה ובשנת 1888 בספרד. במהלך המאה ה-19 המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה, רוסיה וארצות הברית.

היבחרו של ג'ימי קרטר, שהיה שייך לכנסייה הבפטיסטית, לתפקיד נשיא ארצות הברית בנובמבר 1976 העצימה את ההכרות העולמית עם הבפטיזם.

תפוצה עריכה

מרכז הכוח של הכנסייה הבפטיסטית הוא באמריקה הצפונית, שם מספרם מוערך בעשרות מיליונים. קהילות גדולות נוספות קיימות ברוסיה ובאנגליה. בישראל קיימת קהילה קטנה בכפר הבפטיסטים.

הכנסייה הבפטיסטית בארצות הברית עריכה

כל קהילה היא עצמאית, ואין גוף מרכזי המכתיב את הדוקטרינה. הקהילות מאורגנות בארגונים שונים, שעמדותיהם בסוגיות תאולוגיות יכולה להיות הפוכה (למשל בסוגיית חופש הבחירה, מידת הקשר ללא-בפטיסטים והומוסקסואליות). כיום קיימות כ-300,000 קהילות בפטיסטיות ובהן חברים כ-110 מיליון מאמינים.

הבפטיסטים הדרומיים עריכה

הארגון הבפטיסטי הגדול ביותר הוא הוועידה הבפטיסטית הדרומית (Southern Baptist Convention), המונה כ-16 מיליון מאמינים בכ-40,000 קהילות. מקורו של הארגון בפילוג שחל בתנועה הבפטיסטית ב-1845 כאשר היא אסרה על המיסיונרים שלה להיות בעלי עבדים. במשך השנים הבפטיסטים הדרומיים דגלו במדיניות גזענית כלפי השחורים, שממנה התנערו סופית רק בשנות ה-90 של המאה ה-20.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 החלה השתלטות של גורמים שמרניים ופונדמנטליסטיים על הכנסייה, תהליך שהוכתר בהצלחה בשנות ה-80.

כנסיות בפטיסטיות אפרו-אמריקניות עריכה

רבות מהקהילות הנוצריות השחורות הן בפטיסטיות, ולרוב הן מאורגנות בארגונים כנסייתיים משלהן. רבים מראשי המאבק לשוויון זכויות של האפרו-אמריקנים, ובראשם מרטין לותר קינג היו אנשי דת בפטיסטיים.

ברוסיה עריכה

בשנת 1950 היו ברוסיה כ-2000 כנסיות בפטיסטיות. הבפטיסטים נתקלו בחרם מצד הכנסייה האורתודוכסית שדרשה ממאמיניה להחרים את הבפטיסטים[1]. בסוף 1954 הגיע מספר הבפטיסטים לכחצי מיליון. רובם התגוררו במערב אוקראינה[2]. בשנת 1959 הוערך מספר הבפטיסטים בברית המועצות בכ-2 מיליון, עם גידול של 20,000 בשנה[3].

בישראל עריכה

בישראל קיימת קהילה קטנה של בפטיסטים. בירושלים קיימת ברחוב נרקיס 4 כנסייה של הבפטיסטים, שהוקמה בשנת 1927[4]. המקום סבל מספר פעמים מהצתות וניפוץ שמשות ואף מזריקת רימון[5], על רקע האשמות במיסיונריות[6]. ליד פתח תקווה נמצא כפר הבפטיסטים המשמש כמרכז בפטיסטי באזור תל אביב וכאכסניה לצליינים המגיעים לישראל. בנצרת פעלה בשנות ה-50 כנסיה בפטיסטית ולצידה בית ספר תיכון מצליח עם מאות תלמידים[7].

קבוצות גדולות של צליינים בפטיסטים הגיעו לישראל במהלך השנים[8] וביצעו בה טבילות המוניות באתרים קדושים לנצרות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בפטיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה