ג'ורג' פרמפטון
ג'ורג' ג'יימס פרמפטון (באנגלית: George James Frampton; 18 ביוני 1860 - 21 במאי 1928) היה פסל בריטי. הוא היה חבר מוביל בתנועת הפיסול החדשה כבר בקריירה המוקדמת שלו כאשר יצר פסלים עם אלמנטים של אר נובו וסימבוליזם, ולעיתים קרובות שילב בין חומרים שונים כגון שיש וברונזה במקשה אחת. בעוד שעבודותיו המאוחרות היו בסגנון מסורתי יותר, פרמפטון ניהל קריירה פורייה בה יצר אנדרטאות ציבוריות רבות, כולל כמה פסלים של המלכה ויקטוריה ומאוחר יותר, לאחר מלחמת העולם הראשונה, מספר אנדרטאות מלחמה. אלה כללו את אנדרטת אידית קאוול בלונדון, אשר יחד עם פסל פיטר פן בגני קנסינגטון הם אולי היצירות הידועות ביותר של פרמפטון.[1]
_by_WH_Latham.jpg) | |
| לידה |
18 ביוני 1860 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1928 (בגיל 67) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Golders Green Crematorium |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1875–1924 (כ־49 שנים) |
| זרם באמנות |
New Sculpture |
| יצירות ידועות |
Edith Cavell Memorial, Quintin and Alice Hogg Memorial |
| פרסים והוקרה |
מסדר לאופולד השני, מלך הבלגים Knight Bachelor |
| בן או בת זוג |
קריסטבל קוקרל (1893–?) |
| צאצאים |
מרדית פרמפטון |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פרמפטון נולד ב־18 ביוני 1860 בלונדון, אביו היה חוטב עצים וסתת.[2] ג'ורג' פרמפטון החל את חיי העבודה שלו כסתת אבן בשנת 1878, ועבד על מלון דה ויל בפריז. פרמפטון חזר ללונדון כדי ללמוד אצל ויליאם סילבר פרית' בבית הספר הטכני לאמנות בדרום לונדון במהלך 1880 ו-1881. הוא המשיך לבתי הספר המלכותיים של האקדמיה שם, בין השנים 1881–1887 זכה במדליית זהב ומלגת נסיעה. בעודו לומד באקדמיה המלכותית, פרמפטון לקח על עצמו כמה משימות לפיסול, כולל, בשנת 1885, יצירות לחזית המועדון בשדרות נורת'מברלנד וגם למועדון השמרני של צ'לסי. הוא גם יצר פסלים לקתדרלת מנצ'סטר, כמה פריטי קישוט לאנדרטת הנרי פוקט בלונדון וזוג דמויות טרקוטה שהוצגו בפריז ונרכשו לבניין העירייה בכריסטצ'רץ ', ניו זילנד. בין השנים 1887–1890 פרמפטון למד ועבד בסטודיו של אנטונין מרסי בפריז, שם למד גם ציור אצל פסקל דגנאן-בובר וגוסטב קורטואה.[3]
עבודות מוקדמות עריכה
פרמפטון חזר לאנגליה ונכנס לתפקיד הוראה בבית הספר לאמנות סלייד בשנת 1893 והיה גם, במשך שנה, ראש המשותף של בית הספר המרכזי לאומנויות ומלאכות.[4]
בשנת 1893 פרמפטון התחתן עם האמנית קריסטבל קוקרל והזוג הקים את ביתם בסנט ג'ון ווד בלונדון. יחד הם תכננו אפריז דקורטיבי לחלק הפנימי של הבית ופרמפטון החל לעצב אביזרי בית, תכשיטים באמייל ובמתכות יקרות וגם מדליות, בעיקר עבור אוניברסיטת גלאזגו ומכללת וינצ'סטר. בשלב זה, פרמפטון היה, על פי המבקר מ.ה. שפילמן "במרד גלוי נגד פיסול לבן". בשנת 1893 הציג באקדמיה המלכותית את Mysteriarch, חזה טיח רב-כרומטי עם מוטיבים של סמליות, וכעבור שנתיים הראה יצירה פוליכרומטית נוספת, "אמא וילד" באותו מקום. "אם וילד" הן דמויות ברונזה, של אשתו ובנו, מונחות על לוחית נחושת ודיסק אמייל לבן מאחורי ראשה של האם.
הכרה עריכה
גוף העבודה של פרמפטון בשנות השמונים של המאה ה-19 הביא לו הכרה ניכרת. אוניברסיטת סנט אנדרוז העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 1894. [2] בשנת 1897 הופיעו דוגמאות ליצירותיו של פרמפטון בביאנלה בוונציה ובוינה בשנה שלאחר מכן. הוא הציג בתערוכה בבריסל והראה ארבע יצירות בתערוכה הבינלאומית בפריז בשנת 1900, עליה הוענק לו הפרס הגדול.
ההכרה גם הביאה לפרמפטון שתי משימות ציבוריות משמעותיות בשלב זה. האדריכל ג'ון ויליאם סימפסון מינה את פרמפטון לפסל אמן לקישוט חזית הגלריה לאמנות קלברובוב והמוזיאון בגלאזגו. בנוסף לפיקוח על עבודתם של כמה פסלים אחרים, יצר פרמפטון קבוצת פסלים מברונזה ושלושה סטים של קישוטי אבן למרפסת הצפונית של הבניין החדש. המשימה האחרת של פרמפטון הייתה על אפריז על חזית בניין לויד'ס ריסטר ברחוב פנצ'רץ' בלונדון.[5] פרמפטון יצר בקומה הראשונה, אפריז באבן פורטלנד של דמויות נשיות המייצגות מסחר ומשלוח עם ארבעה פסלוני ברונזה בנקודות מפתח. שתי העבודות, אך במיוחד אפריז רחוב פנצ'רץ', זכו לשבחים באותה תקופה.
קריירה מאוחרת עריכה
באפריל 1897 לציון יובל של המלכה ויקטוריה, הזמינו את פרמפטון ליצור פסל של המלכה.[6] צילומים של המודל של פרמפטון לפסל פורסמו במהדורת "הסטודיו" ביולי 1898. הטקסט הנלווה תיאר דמות כפולה מגודל טבעי, יושבת מתחת לחופה, לבושה בגלימת מסדר כוכב הודו, מעוטרת בזהב, שנהב. הפסל שהושלם, היה פחות מעוטר וללא חופה, נשלח להודו בתחילת 1901 והוקם באתר זמני במארס 1902. לאחר מכן הועבר הפסל למיקום מול אנדרטת ויקטוריה, שם הוצב על בימה אדריכלית גדולה.
מותה של המלכה ויקטוריה בינואר 1901 הביא לכך שפרמפטון קיבל כמה משימות לאנדרטאות למלכה. פרמפטון ביסס אותן על עיצובו של דמות יושבת עם כמה וריאציות. הוא השתמש באותו צוות עבור הפסלים של לידס וסנט הלנס, אך שינה את סגנון הפרטים הדקורטיביים ביניהם.[6] גרסה נוספת נוצרה לשטח בניין המחוקקים של מניטובה בוויניפג בשנת 1904. עיצוב שונה של ויקטוריה צעירה ועומדת נוצר עבור בית החולים המלכותי ויקטוריה בניוקאסל על נהר הטיין בשנת 1906 ונחשף על ידי בנה המלך אדוארד השביעי באותה שנה.[7]
בין הפסלים הציבוריים הבולטים האחרים של פרמפטון ניתן למנות את דמויותיו של פיטר פן המנגן, האריות במוזיאון הבריטי ואנדרטת אידית קאוול הניצבת מחוץ לגלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון. פסל פיטר פן המקורי בגני קנסינגטון, לונדון, הוזמן על ידי ג'יי. מ' בארי בשנת 1912. אמרו כי בארי היה מאוכזב מתיאורו של פרמפטון את פיטר פן, בייחוד בבחירת המודל שלו לדמות הילד.[8] עם זאת, הפופולריות של הפסל הייתה גדולה ונעשו עוד שש יציקות נוספות במקומות שונים בעולם.
בשנת 1915 הוזמן פרמפטון ליצור אנדרטה ציבורית לאידית קאוול. לאחר שוויתר על שכר הטרחה שלו עבור העבודה, נחשפה אנדרטת הסגנון המודרניסטי של פרמפטון בשיש וגרניט בפני קהל רב ליד כיכר טרפלגר במרכז לונדון במהלך 1920.[9]
לאחר מכן עבד פרמפטון עם סר אדווין לוטיינס על שניים מאנדרטאות המלחמה של האדריכל לאחר מלחמת העולם הראשונה, אנדרטת המלחמה במזרח סאסקס ואנדרטת המלחמה בקאמברידג'שיר, שנחשפו בפברואר ובאוגוסט 1921 בהתאמה. בשניהם פסל ברונזה של סנט ג'ורג', מפוסל על ידי פרמפטון על גבי עמוד שתוכנן על ידי לוטיינס.
חיים אישיים עריכה
הבית והסטודיו הראשונים של פרמפטון היו בקווינס גרוב 32, אך מאוחר יותר הוא בנה בית גדול יותר בקרבת מקום בקרלטון היל, שניהם בסנט ג'ון ווד, לונדון. הוא היה נשוי לאמנית קריסטבל קוקרל ונולד לו בן אחד, הצייר מרדית פרמפטון. הוא היה חבר פעיל בגילדת עובדי האמנות והיה למאסטר בשנת 1902.
הוא נפטר ב־21 במאי 1928 בגיל 67 ונשרף בקרמטוריום גולדרס גרין ב־25 במאי. אפרו מונח בתוך גומחה בקומת הקרקע באגף המזרחי של ארנסט ג'ורג' קולומבריום.
אנדרטה שפיסל ארנסט גיליק בשנת 1930 המתארת ילד ברונזה האוחז בעותק מיניאטורי של פסלו של פרמפטון של פיטר פן, נמצאת בקריפטה של קתדרלת סנט פול.
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'ורג' פרמפטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ורג' פרמפטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Ian Chilvers (2004). The Oxford Dictionary of Art. Oxford University Press
- ^ Sir George James Frampton RA, FSA, LLD - Mapping the Practice and Profession of Sculpture in Britain and Ireland 1851-1951, sculpture.gla.ac.uk
- ^ "George Frampton"
- ^ Slade School of Fine Art : A Brief History, web.archive.org, 2008-01-25
- ^ LLOYD'S REGISTRY, City and County of the City of London - 1192466 | Historic England, historicengland.org.uk (באנגלית)
- ^ 1 2 M. H. (Marion Harry) Spielmann, British sculpture and sculptors of today, London, New York : Cassell, 1901
- ^ The statue of Queen Victoria, Royal Victoria Infirmary, Newcastle., www.northumbria.info
- ^ Frampton, Sir George James (1860–1928), Oxford University Press, 2017-11-28, Oxford Dictionary of National Biography
- ^ Edith Cavell: commemorating the nurse who became a First World War heroine | Art UK, www.artuk.org (באנגלית)