ג'ו היידקר

עיתונאי גרמני

ג'ו יוליוס איסאק פיליפ היידקרגרמנית: Joe Julius Isaak Philipp Heydecker‏; 13 בפברואר 1916, נירנברג17 במרץ 1997, וינה) היה צלם, עיתונאי וסופר גרמני. משנת 1960 היה גם מוציא לאור ומוכר ספרים בברזיל. הוא צילם בסתר בגטו ורשה והיה אחד הכתבים הגרמנים הבודדים במשפטי נירנברג.

ג'ו היידקר
Joe Heydecker
Bundesarchiv N 1486 Bild-005, Joe Julius Heydecker.jpg
לידה 13 בפברואר 1916
נירנברג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 1997 (בגיל 81)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, צלם, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נעוריועריכה

אביו של ג'ו היידקר, יוליוס היידקר, ואמו מריאן ראת (Rath) היו שחקנים ולימים אנשי עסקים בעלי השקפה בורגנית-ליברלית. היידקר למד בבית ספר יסודי, ולאחר מכן למד בבית ספר חקלאי במשך שנתיים. משנת 1931 עבר תקופת חניכה בתור צלם אצל סטפן רוזנבאואר (אנ') בפרנקפורט. בשנת 1933 יצא ספרו הראשון Coup - רומן בהוצאת ליפסיה (Lipsia) בלייפציג בשם ג'ו היידקר. ביולי 1933 נסע היידקר ללוצרן לחו"ל ועבד כעיתונאי בעיתון היומי "לוצרן". בסתיו 1933 עבר להוריו בפראג ועבד בחברה המשפחתית.

בגרמניה הנאציתעריכה

בשנת 1938 עבד היידקר בווינה, בסטודיו לצילומים של אלבין קובה (Albin Kobé). לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית נקרא ג'ו היידקר לבדיקה לקראת גיוס בגרמניה, וגויס ביום הראשון למלחמת העולם השנייה באירופה, בספטמבר 1939 השתתף במערכה על כיבוש פולין. במאי 1940 השתתף בקרב על צרפת. בשנת 1941 התחתן עם העיתונאית מריאן סטבר (Marianne Steber) במינכן. באותה שנה קיבל קידום למש"ק. הוא הועבר לוורשה כטכנאי מעבדות צילום ביחידת תעמולה. שם צילם בסתר תמונות בגטו ורשה. התמונות פותחו בסתר ופורסמו רק בשנת 1981. תצלומיו הם עדות לזוועות הנאציות ולתנאי החיים הלא אנושיים בגטו. בשנת 1944 הצטווה לעבור ליחידת פנצרייגר. הוא צילם את חורבות ורשה הריקות לאחר מרד ורשה.

לאחר מלחמת העולם השנייהעריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה היה היידקר כתב בעיתונים גרמניים שונים, כולל "הקורייר" (אנ') בברלין וה"אבנדצייטונג" (אנ') במינכן. הוא דיווח על משפטי פשעי המלחמה בנירנברג ועל מה שראה בגטו ורשה. בשנת 1950 התגרש וכעבור ארבע שנים התחתן עם שרלוט אנגרמאיר (Charlotte Angermeir). היידקר הפך לעורך הטקסט של השבועון מינכנר אילוסטריירטה (אנ'). בשנת 1955 נסע לשטוטגרט, שם הפך לסגן העורך הראשי של דויטשה אילוסטריירטה (Deutsche Illustrierte). בשנת 1956 נולדה בשטוטגרט בתו טיטה, לימים ציירת.

בברזילעריכה

בשנת 1960 היגר היידקר לברזיל, שם הקים את "סטודיו צילום 61" בסאו פאולו עם אשתו. הוא צילם עבור השבועונים "די צייט", "קוויק" (אנ') ו"שטרן" ונסע ברחבי דרום אמריקה. בתו השנייה נולדה בשנת 1967 ואובחנה כלוקה בתסמונת דאון. בשנת 1969 הקימו היידקר ואשתו חנות ספרים ואת ההוצאה לאור "אטלנטיס ליברוס" (Atlantis Livros). הוא פרסם שבועון ביבליוגרפי עבור אוניברסיטאות. בשנת 1982 עבר ניתוח מסתם לב ביוסטון. אשתו שרלוט נפרדה ממנו וחזרה לגרמניה. בשנת 1985 מכר היידקר את חברת "אטלנטיס ליברוס", שקיימת עד היום בסאו פאולו.

בווינהעריכה

בשנת 1986 עבר ליישב בווינה עם בת זוגו מארה קראוס (גר'), ניצולת שואה. הוא עבד על כתיבת האוטוביוגרפיה שלו ובשנת 1997 נפטר מאי ספיקת לב. הוא קבור בבית הקברות של פויירהאלה צימרינג (אנ').

אוספיועריכה

אוסף תצלומיו נמצא בארכיון הפדרלי הגרמני. ארכיונו, ובו למעלה מ-25,000 תשלילים, נמצא בארכיון התמונות של הספרייה הלאומית של אוסטריה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ו היידקר בוויקישיתוף