ג'ו לאפצ'יק

ג'וזף בוהומיל "ג'ו" לאפצ'יקאנגלית: Joseph Bohomiel "Joe" Lapchick; ‏12 באפריל 190010 באוגוסט 1970) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי. נודע כאחד הסנטרים הדומיננטיים ביותר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, כאשר שיחק בליגת ה-ABL.[1][2] בשנת 1966 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל, כשחקן.[3]

ג'ו לאפצ'יק
Joe Lapchick
לאפצ'יק בשנת 1923
לאפצ'יק בשנת 1923
לידה 12 באפריל 1900
יונקרס, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 10 באוגוסט 1970 (בגיל 70)
מונטיצ'לו, ניו יורק, ארצות הברית
עמדה סנטר / מאמן
גובה 1.96 מטרים
מכללה אוניברסיטת סנט ג'ון
היכל התהילה נבחר כשחקן, בשנת 1966
קבוצות כשחקן
1923–1928
1928–1931
הסלטיקס המקוריים
קליבלנד רוזנבלומס
הישגים כשחקן
4 זכיות באליפות ליגת ה-ABL(1927–1930)
קבוצות כמאמן
1936–1947
1947–1956
1956–1965
אוניברסיטת סנט ג'ון
ניו יורק ניקס
אוניברסיטת סנט ג'ון
הישגים כמאמן
3 פעמים מאמן במשחק האולסטאר של ה-NBA(1951, 1953, 1954)
4 זכיות באליפות טורניר ה-NIT‏ (1943, 1944, 1959, 1965)

לאחר קריירת המשחק אימן את קבוצת אוניברסיטת סנט ג'ון בליגת המכללות האמריקאית (1936–1947, 1956–1965) ואת ניו יורק ניקס מליגת ה-NBA‏ (1947–1956).[4][5]

קריירת משחקעריכה

לאפצ'יק נולד בעיר יונקרס שבמדינת ניו יורק, לזוג מהגרים צ'כים. בגיל 14 עזב את בית ספרו, על מנת לעזור למשפחתו דלת האמצעים, ובגיל 15 החל לשחק בקבוצות כדורסל מקומיות עבור כ-5 עד 10 דולר למשחק. בגיל 19 הצטרף לקבוצות ראווה כגון "הוליוק רדס", "ברוקלין ויזיטיישנס" ו"טרוי טרויאנס", עבור כ-75 דולר למשחק.[2] גובהו יוצא הדופן באותה תקופה – 1.96 מטרים – העניק לו יתרון משמעותי על פני יריביו, אותו ניצל בין היתר בתפיסת "כדור הפתיחה" (Jump ball) אשר התבצע לאחר כל קליעת סל.[3]

בשנת 1923 החל לשחק בקבוצת הסלטיקס המקוריים, אשר הייתה אז קבוצת ראווה שערכה סיבובי הופעות בצפון-מזרח ארצות הברית. בשנת 1926 הצטרפו הסלטיקס לליגת ה-ABL‏ (American Basketball League), שהייתה באותה העת ליגת הכדורסל המקצועית הגדולה ביותר בארצות הברית (ובעולם). בהובלתם של לאפצ'יק, נאט הולמן ודאץ' דנהרט, זכו הסלטיקס בשתי אליפויות רצופות בשנים 1927 ו-1928. בשל הדומיננטיות של הקבוצה, אילצה אותה הנהלת הליגה להתפרק, ולאפצ'יק עבר לשחק בקבוצת "קליבלנד רוזנבלומס". כשחקן קליבלנד זכה בשתי אליפויות ABL נוספות, בשנים 1929 ו-1930. בשנת 1931 התפרקה הליגה, בגין משבר "השפל הגדול", ולאפצ'יק פרש ממשחק.[2]

קריירת אימוןעריכה

בשנת 1936 מונה לאפצ'יק למאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סנט ג'ון בניו יורק. ב-11 עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 180 ניצחונות ו-55 הפסדים (76.6%), וזכתה פעמיים (1943 ו-1944) באליפות "טורניר ההזמנה הלאומי" (NIT), אשר נחשב באותה תקופה לטורניר כדורסל המכללות היוקרתי ביותר.

בשנת 1947 מונה למאמן ניו יורק ניקס מליגת ה-BAA (אשר הפכה בהמשך לליגת ה-NBA), לקראת העונה השנייה לקיומה. בכל שמונה עונותיו המלאות בתפקיד השתתפו הניקס בשלב פלייאוף, ובשלוש מתוכן (1951–1953) אף העפילו לגמר הליגה. לאורך התקופה בלטו בקבוצה שחקני האולסטאר מקס זסלופסקי, דיק מקגווייר (ששיחקו תחת לאפצ'יק גם בסנט ג'ון), וינס בורילה, הארי גלאטין, קארל בראון ונת'ניאל קליפטון. כמו כן, שבעה מבין שחקניו בניקס הפכו לאחר פרישתם ממשחק למאמנים ב-NBA: מקגווייר, בורילה, גלאטין, בראון, פרד שאוס, ג'ין שו ובוץ' ואן ברדה קוף. לקראת סיום עונת 1955/1956 עזב את הניקס, ובמקומו מונה וינס בורילה למאמן הראשי. מאזנה הכולל של ניו יורק תחת הדרכתו לאפצ'יק עומד על 326 ניצחונות ו-247 הפסדים (56.9%).

כחודש לאחר עזיבתו את הניקס חזר לאמן את קבוצת אוניברסיטת סנט ג'ון. ב-9 העונות הבאות הדריך אותה לשתי זכיות נוספות בטורניר ה-NIT‏ (1959 ו-1965), ולמאזן כולל של 154 ניצחונות ו-75 הפסדים (67.2%). לאורך התקופה בלטו בקבוצה השחקנים קווין לוגרי ולירוי אליס. בסיום עונת 1964/1965 נאלץ לפרוש לגמלאות, על פי חוקי האוניברסיטה, ובכך למעשה פרש מאימון.[2]

בשנת 1966 הונצח לאפצ'יק בהיכל התהילה של הכדורסל, כהוקרה על תרומתו כשחקן.[3]

ב-10 באוגוסט 1970 נפטר כתוצאה מהתקף לב, בגיל 70.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ו לאפצ'יק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זוכרים את ה"רנס", באתר ליגת ה-NBA
  2. ^ 1 2 3 4 5 ההודעה על פטירתו של לאפצ'יק, באתר הניו יורק טיימס, 11 באוגוסט 1970
  3. ^ 1 2 3 ג'ו לאפצ'יק, באתר היכל התהילה של הכדורסל
  4. ^ סטטיסטיקות האימון של לאפצ'יק ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  5. ^ סטטיסטיקות האימון של לאפצ'יק בליגת המכללות, באתר sports-reference.com