ג'יימס בייקר

ג'יימס אדיסון בייקר השלישיאנגלית: James Addison Baker III; נולד ב־28 באפריל 1930) הוא מדינאי אמריקני רפובליקני אשר שימש במספר תפקידים בכירים בממשל האמריקאי בתקופת שלטונם של רונלד רייגן וג'ורג' הרברט ווקר בוש.

ג'יימס בייקר
James Baker


לידה 28 באפריל 1930 (בן 94)
יוסטון, טקסס
מדינה ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג Mary Stuart Baker (7 בנובמבר 195318 בפברואר 1970)
Susan Garrett Baker (6 באוגוסט 1973–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה־61
20 בינואר 198923 באוגוסט 1992
(3 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בייקר סיים תואר ראשון באוניברסיטת פרינסטון, התגייס לחיל הנחתים והגיע לדרגת לוטננט, לאחר שחרורו סיים תואר שני במשפטים מאוניברסיטת טקסס באוסטין ב-1957.

בייקר כיהן כראש הסגל של הבית הלבן בין שנים 1981 ועד 1985, וכמזכיר מחלקת האוצר האמריקאית בין השנים 1985–1988.

בייקר ניהל את מערכת הבחירות של בוש האב לנשיאות ארצות הברית, ולאחר שהלה נבחר שימש כמזכיר המדינה בממשלתו. בתוקף תפקיד זה נטל בייקר חלק חשוב במערכת הדיפלומטית והמדינית האמריקאית שקדמה למלחמת המפרץ וגיבושה של הקואליציה הרב לאומית נגד עיראק. כמו כן הוא תרם להידוק יחסי ארצות הברית עם ברית המועצות ולניסיונות התיווך האמריקאים בין מדינת ישראל לשכנותיה הערביות, על פעילותו המדינית הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית ב-1991.

יחסו לישראל וליהודים

עריכה

ב-1991, בזמן שכיהן כמזכיר המדינה, נטען כי אמר את המשפט הידוע לשמצה "fuck the Jews, they didn't vote for us anyway" ("שיזדיינו היהודים, הרי הם במילא לא הצביעו לנו") ההערה צוטטה במרבית כלי התקשורת בישראל ובעולם ועוררה את זעמם של יהודי ארצות הברית. בייקר הידוע בשפתו הססגונית גם בנושאים אחרים הכחיש את הציטוט.

 
ג'יימס בייקר ודוד לוי בביקורו של בייקר בישראל 1991

נטען כי בין בייקר לראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק שמיר הייתה ידידות קרובה[1]. יחד עם זאת, הייתה למר בייקר ביקורת קשה על ההתנהלות הישראלית בעניין תהליך השלום. באחת מהפעמים הוא הביע ביקורת קשה זו באומרו: "מספר הטלפון הוא: (וכאן ציין את מספר הטלפון של הבית הלבן). כשתהיו רציניים (והתכוון לישראל), תתקשרו אלינו"[2].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נעם שמבה, הכרזת פרס על עם פלסטיני היא פתח לאיבוד זכויותינו, מידה, ‏2.7.2015
  2. ^ Tal Shalev (2014-04-03), James Baker and the White House Telephone, נבדק ב-2019-05-11