ג'יימס פרקינסון

ג'יימס פרקינסוןאנגלית: James Parkinson‏; 11 באפריל 1755 - 21 בדצמבר 1824) היה רוקח ומנתח, גאולוג, פלאונטולוג, ופעיל פוליטי אנגלי. הוא מוכר בעיקר בזכות חיבורו "מאמר על שיתוק רועד", מצב פתולוגי שמאוחר יותר כונה בשם "מחלת פרקינסון" על ידי ז'אן-מרטן שארקו.

ג'יימס פרקינסון
James Parkinson
לידה 11 באפריל 1755
שורדיץ', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1824 (בגיל 69)
הוקסטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, כירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St Leonard's Church, Shoreditch עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לרפואה ולרפואת שיניים של בארטס ולונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mary Dale (12 במאי 1781–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Emma Rook Parkinson, John William Keys Parkinson עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
העמוד הראשון של חיבורו המפורסם של ג'יימס פרקינסון, "חיבור על שיתוק רועד"

חייו

עריכה

ג'יימס פרקינסון נולד בשורדיץ' (Shoreditch) שבלונדון כבן הבכור למשפחה בת שלושה ילדים. היה בנו של ג'ון פרקינסון, רוקח ומנתח שעבד בהוקסטון סקוור שבלונדון. בשנים 1776-1784 הוא למד רפואה בבית חולים בלונדון. במהלך לימודיו עבד פרקינסון במרפאה של אביו. ב-21 במאי 1783, הוא התחתן עם מארי לבית דייל, (לשניים נולדו שישה ילדים). בשנת 1784 הוסמך פרקינסון על ידי האיגוד של לונדון כמנתח (בניגוד לדעה הרווחת, פרקינסון מעולם לא הוסמך כרופא). באותה שנה נפטר אביו ועקב כך הוא ירש את מקומו כמנתח במרפאה בהוקסטון סקוור. במקביל הוא הקשיב להרצאות של ג'ון הנטר (John Hunter), אחד המנתחים המוכרים ביותר בעת ההיא.

פרקינסון שלט בקצרנות והאמין שידיעתה היא חובה על כל עוסק ברפואה.

ג'יימס פרקינסון הלך לעולמו בלונדון בשנת 1824 ונקבר בבית הקברות הסמוך לכנסיית סנט לנרד בשורדיץ'. בכנסייה נמצא שלט זיכרון לכבודו.

רפואה

עריכה

פרקינסון היה הראשון לתאר בצורה שיטתית שישה בני אדם עם תסמינים של המחלה אשר נקראה על שמו, מחלת פרקינסון. עם זאת, הוא מעולם לא בחן את החולים בעצמו, אלא צפה בהם בהליכות יומיות. היה זה ז'אן-מרטן שארקו שקרא למחלה על שם פרקינסון, יותר משישים שנה מאוחר יותר.

פרקינסון גם התעניין מאוד בשיפור הבריאות הכללית והרווחה של האוכלוסייה. היא כתב מספר דוקטרינות רפואיות שחשפו התלהבות זהה לבריאות ולרווחה של הכלל, שהובעו גם דרך פעילותו הפוליטית. הוא היה "צלבן" של הגנה חוקית עבור חולי הנפש, וכמו כן של רופאיהם ומשפחותיהם.

בשנת 1812 פרקינסון סייע לבנו עם המקרה המתואר באנגלית הראשון של דלקת התוספתן, והמקרה הראשון שבו ניקובו הוכח כגורם למוות.

מחקר מדעי

עריכה

כתביו

עריכה
  • Medical Admonitions, with observations on the excessive indulgence of children. 2nd. Ed. 2 Vol. London 1799.
  • The Chemical Pocket-Book, or Memoranda Chemica. London 1799.
  • The Hospital Pupil, or An essay intended to facilitate the Study of Medicine and Surgerey. In four letters. London 1800.
  • Dangerous Sports. London 1800.
  • Hints for the Improvement of Trusses. London 1802.
  • Organic Remains of a Former World. 3 Vol. London 1804-1811.
  • Observations on the Nature and Cure of Gout. London 1805.
  • Mad-Houses. Observations on the Act for Regulating Mad-houses and a correction of the statements of the case of Benjamin Elliott, convicted of illegally confining Mary Daintree: with remarks addressed to the friends of insane persons. London 1811.
  • An Essay on the Shaking Palsy. London 1817. (Reprint in: Critchley 1955, 145-218)
  • Outlines of Oryctology. London 1822.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פרקינסון בוויקישיתוף