פתיחת התפריט הראשי

ג'יין לו

אסטרונומית אמריקאית

ד"ר ג'יין לואנגלית: Jane Luu;‏ יולי 1963, סייגון בדרום וייטנאם (כיום הו צ'י מין סיטי), וייטנאם). היא אסטרונומית אמריקאית ממוצא וייטנאמי. זוכת פרס קבלי לשנת 2012 עבור "גילוי ואיפיון חגורת קויפר, מחקר שהיווה תרומה משמעותית להבנת התפתחות מערכת השמש"[1].

ג'יין לו
Jane Luu
JaneLu@Stellafanesml 8416.jpg
לידה יולי 1963 (בת 55)
סייגון, דרום וייטנאם
ענף מדעי אסטרונומיה
ארצות מגורים ארצות הברית, הולנד, דרום וייטנאם
מקום לימודים אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קבלי לשנת 2012.
תרומות עיקריות
גילוי חגורת קוויפר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייהעריכה

גיין לו, בלידתה לו לי האנג (וייטנאמית Lưu Lệ Hằng), נולדה ביולי 1963 בסייגון שבדרום וייטנאם. אביה, שעבד כמתורגמן בשרות הצבא האמריקאי, לימד אותה צרפתית. עם נפילת סייגון באפריל 1975 היו לו, בת ה-12, ומשפחתה בין הוייטנאמים שפונו על ידי האמריקאים. בארצות הברית התיישבו בקנטקי שם היו להם בני משפחה ובהמשך עברו לקליפורניה. עם הגיעם לארצות הברית בני המשפחה "אינגלתו" את שמותיהם: לו לי האנג הפכה לג'יין לו. לו למדה אנגלית במהירות והצטיינה בלימודיה בבית הספר התיכון אותו סיימה כולדיקטוריאן (Valedictorian) (אנ') של המחזור מה שזיכה אותה במלגה שאפשרה לה ללמוד באוניברסיטת סטנפורד.

לו נשואה לרוני הוגרוורף, אסטרונום אף הוא, אותו הכירה בתקופת שהותה בליידן. ביתם אליוט נולדה ב-2006.

השכלה ומסלול מיקצועיעריכה

לו סיימה תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת סטנפורד ב-1984. בשנת 1986 החלה לימודי דוקטוראט ב-MIT, המנחה שלה היה דייוויד ג'וויט (אנ') כאן התחיל שיתוף הפעולה רב השנים ביניהם. היא סיימה את הדוקטוראט ב-1990. באותה שנה זכתה במלגת מחקר מטעם הארגון של טלסקופ החלל האבל, במסגרתה עשתה את הפוסט דוקטוראט במרכז לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת הרווארד, ובהמשך באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובסטנפורד.

משנת 1994 הייתה פרופסורית במחלקה לאסטרונומיה של הרווארד, ובשנת 1998 עברה לאוניברסיטת ליידן.

ב-2001, עם שובה לארצות הברית, ג'יין פנתה לכיוון הטכנולוגי והתמנתה לתפקיד של מדענית בכירה בצוות ההנדסי במעבדת לינקולן ב-MIT (אנ'). באוטוביוגרפיה שלה הסבירה זאת כך: "תמיד הרגשתי שההשכלה שלי לקויה בצד הטכנולוגי, רציתי ללמוד איך המכשירים פועלים"[2].

לו הייתה חברה במספר ועדות מדעיות. ביניהן:

  • הוועדה המיעצת למחקרי מערכת השמש לעשור 2013-2022(Planetary Science Decadal Survey for 2013 – 2022)[3]
  • הוועדה המייעצת לחקר היווצרותת מערכת השמש (NASA’s Origin of the Solar System Committe).
  • ועדות שונות להקצאת זמן בטלסקופים.

פעילותה המדעיתעריכה

הדוקטוראט שעשתה בהדרכתו דייוויד ג'וויט (אנ') עסק באסטרואידים[4].

כבר במהלך עבודת הדוקטוראט הייתה שותפה של ג'וויט בחקר חגורת קויפר. נושא שהפך לתחום מחקרה המרכזי. הם התחילו את התצפיות במצפה קיט פיק (Kitt Peak)(אנ') שבאריזונה, המשיכו במצפה סרו טולולו ( Cerro Tololo)(אנ') בצ'ילה ולבסוף עברו לטלסקופ UH88tb(אנ') של אוניברסיטת הוואי הממוקם בפסגת הר מאונה קיאה. במקביל גם השתכללה שיטת עבודתם שהחלה בבחינה של צילומים ועברה לסריקה ישירה באמצעות רכיבי CCD. חמש שנים של תצפיות הביאו לבסוף ב-1992 לגילוי של כוכב הלכת המינורי שהם קראו לו "סמיילי" ושמו הרשמי 15760 אלביון. כעבור שישה חודשים הם גילו גוף נוסף שהם כינוהו "קרלה"[5] וכינויו הרשמי הוא 1993 FW (אנ')[6].

הם המשיכו בחקר חגורת קויפר, וב-2004 לו וג'וויט גילו מים קפואים (crystalline water ice ) על קווה-וואר וגם עקבות של אמוניה הידראט (H8N2O).

פרסומיםעריכה

בסיס הנתונים של נאס"א מונה מעל 200 פרסומים של לו, או שלו הייתה שותפה לכתיבתם[7].

תפקידים ואותות הוקרהעריכה

חברת האקדמיה הנורווגית למדעים(אנ').

האסטרואיד לו-5430 (5430 Luu )(אנ') קרוי על שמה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך ההנמקה למתן הפרס
  2. ^ אוטוביוגרפיה שג'יין לו מסרה לפרס שאו (באנגלית)
  3. ^ מסמך הכולל את רשימת חברי הוועדה (באנגלית)
  4. ^ Physical Studies of Primitive Solar System Bodies
  5. ^ שני השמות נתנו בעקבות הדמויות ברומנים של ג'ון לה קארה אותם קראו בשעות ההמתנה הארוכות
  6. ^ מאמר ב-independent (באנגלית)
  7. ^ בNASA Astrophysics Data System publication listing (באנגלית)