ג'ים מקמילן
ג'יימס "ג'ים" מקמילן (באנגלית: James "Jim" McMillian; 11 במרץ 1948 – 16 במאי 2016) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1970–1981. בעונת 1971/1972 זכה באליפות ליגת ה-NBA כשחקן לוס אנג'לס לייקרס, ולאורך 9 עונותיו בליגה העמיד ממוצעים כוללים של 13.8 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים למשחק.[1]
מקמילן במדי וירטוס בולוניה | |
לידה |
11 במרץ 1948 רייפורד, קרוליינה הצפונית |
---|---|
פטירה |
16 במאי 2016 (בגיל 68) וינסטון סיילם, קרוליינה הצפונית |
עמדה | סמול פורוורד |
גובה | 1.96 מטרים |
מספר | 5, 14 |
מכללה | אוניברסיטת קולומביה |
דראפט |
בחירה מספר 13, 1970 לוס אנג'לס לייקרס |
קבוצות כשחקן | |
1970–1973 1973–1976 1976–1978 1978–1979 1979–1981 |
לוס אנג'לס לייקרס באפלו ברייבס ניו יורק ניקס פורטלנד טרייל בלייזרס וירטוס בולוניה |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-NBA (1972) זכייה באליפות הליגה האיטלקית (1980) |
קריירת מכללות עריכה
מקמילן נולד בעיר רייפורד שבקרוליינה הצפונית, ובנערותו למד ב"תיכון תומאס ג'פרסון" אשר בברוקלין, ניו יורק. בשנת 1966 החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה, ובין השנים 1967–1970 שיחק בקבוצת הכדורסל שלה – "קולומביה ליונס". בכל 3 העונות הוביל את קלעי הליונס, עם ממוצע כולל של 22.8 נקודות למשחק, ובעונת 1967/1868 הוליך את הקבוצה להעפלתה השלישית אי פעם לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen).[2] בעת סיום לימודיו היה הקלעי המוביל בתולדות הקבוצה, עם 1,758 נקודות בסך הכול.[3]
קריירת משחק מקצועית עריכה
בדראפט ה-NBA 1970 נבחר מקמילן בבחירה ה-13, על ידי לוס אנג'לס לייקרס.[4] בעונת 1971/1972 קלע 18.8 נקודות בממוצע למשחק, כשחקן חמישייה קבוע לצדם של ג'רי וסט, וילט צ'מברלין, גייל גודריץ' והאפי היירסטון, וסייע ללייקרס לזכות באליפות ה-NBA השישית של המועדון; בפלייאוף 1972 המשיך להצטיין מקמילן כקלעי השלישי של קבוצתו, אחרי וסט וגודריץ', עם ממוצע 19.1 נקודות למשחק. בעונה העוקבת קלע 18.9 נקודות למשחק והעפיל על הלייקרס פעם נוספת לגמר ה-NBA, אולם הפעם הפסידה קבוצתו בסדרת הגמר מול ניו יורק ניקס, בתוצאה 1–4.
לקראת עונת 1973/1974 הועבר בטרייד לבאפלו ברייבס, בתמורה לאלמור סמית'.[5] ב-3 עונותיו בבאפלו היה אחד השחקנים הבולטים של הברייבס, לצדם של בוב מקאדו ורנדי סמית', אשר הובילו את הקבוצה ל-3 העפלות רצופות לחצי גמר המזרח בפלייאוף. לאורך התקופה רשם מקמילן ממוצעים של 16.4 נקודות ו-6.4 ריבאונדים בממוצע למשחק. ב-3 בנובמבר 1973 קלע שיא קריירה של 48 נקודות בהפסד קבוצתו מול גולדן סטייט ווריורס.[6]
בספטמבר 1976 נמכר לניו יורק ניקס, במדיה שיחק במשך שתי עונות.[7] בדצמבר 1978 חתם על חוזה בפורטלנד טרייל בלייזרס, אך כבר לאחר 23 משחקים שוחרר מהקבוצה ועזב את ליגת ה-NBA.
בפברואר 1979 חתם על חוזה בקבוצת וירטוס בולוניה האיטלקית. באותה עונה זכה עם הקבוצה באליפות ליגת העל האיטלקית, והעפיל עמה לבית הגמר בטורניר גביע אירופה לאלופות. בעונת 1979/1980 הוביל את בולוניה לגמר גביע אירופה, עם 19.7 נקודות בממוצע למשחק, אולם בשל פציעה לא השתתף במשחק הגמר עצמו, בו הפסידה קבוצתו מול מכבי תל אביב בתוצאה 79–80.[8] בסיום אותה עונה פרש מקמילן ממשחק, בגיל 33.
ב-16 במאי 2016 נפטר מקמילן, כתוצאה מאי-ספיקת לב, בגיל 68.[3][9]
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- ג'ים מקמילן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ הסטטיסטיקות של מקמילן ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הסטטיסטיקות של מקמילן בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ 1 2 ההודעה על פטירתו של מקמילן, באתר קולומביה ליונס, 16 במאי 2016
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1970, באתר basketball-reference.com
- ^ מקמילן נשלח בטרייד לבאפלו, באתר הניו יורק טיימס, 18 בספטמבר 1973
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין הברייבס לווריורס, באתר basketball-reference.com
- ^ הניקס מצרפים את מקמילן, באתר ניו יורק טיימס, 10 בספטמבר 1976
- ^ היה היה - גמר עונת 1981, באתר maccabi.co.il, 26 במרץ 2019
- ^ ההודעה על פטירתו של מקמילן, באתר לוס אנג'לס טיימס, 18 במאי 2016