ג'נט רוסאנט

ביולוגית

ג'נט רוסאנטאנגלית: Janet Rossant; ה-13 ביולי 1950) היא ביולוגית המתמחה בביולוגיה התפתחותית. רוסאנט נחשבת לאחת מחלוצות התחום שלה ותגליותיה המרשימות, ביניהן גילוי של סוג תאי גזע חדש[1], הביאו אותה למעמד מכובד בקרב אוכלוסיית החוקרים בעולם ולזכייה בפרסים יוקרתיים רבים (כגון פרס Gairdner בו זכתה בשנת 2015).

ג'נט רוסאנט
Janet Rossant
לידה 13 ביולי 1950 (בת 73)
צ'טהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס רוברט ל. נובל (1999)
  • Ross G. Harrison Award (2013)
  • פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (2009)
  • מדליית אדווין גרנט קונקלין (2007)
  • פרס וייטמן של קרן גיירנדר (2015)
  • פרס מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית (2007)
  • פרס FASEB להצטיינות במדע (2004)
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי
  • עמית החברה המלכותית של קנדה
  • עמית החברה המלכותית
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע
  • שותף במסדר קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

ג'נט רוסאנט נולדה ב-13 ביולי 1950 בקנט שבאנגליה. היא מספרת שהמורה לביולוגיה בבית הספר בו למדה לקחה אותה תחת חסותה ונתנה לה לקרוא ספרים מעבר לתוכנית הלימודים, מה שהניע אותה לרצות להתמחות בתחום מדעי[2].

רוסאנט החלה את לימודיה באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1969, כסטודנטית לזואולוגיה. המנחה שלה היה ג'ון גורדון, שזכה בפרס נובל לרפואה ולפיזיולוגיה בשנת 2012. רוסאנט מספרת כי העבודה תחת הנחייתו גרמה לה לרצות להתמקצע בביולוגיה התפתחותית. היא מוסיפה ואומרת כי מספר הרצאות מפי ג'ון גראהם, שערך ניסויים בעוברי עכברים, היו גם כן גורם שהשפיע על בחירתה בתחום זה[3]. את הדוקטורט שלה היא עשתה באוניברסיטת קיימברידג'.

רוסאנט נישאה לאלכס ביין, כימאי תאורטי קנדי, והם עברו לקנדה בשנת 1977. היא מצאה משרה באוניברסיטת ברוק והקימה את המעבדה שלה במקום שהיה בית חרושת למקררים. היא נשארה שם במשך שמונה שנים עד שגויסה על ידי אוניברסיטת טורונטו. ראשית, היא עבדה במכון המחקר לונפלד-טננבאום בבית החולים "הר סיני", ולאחר מכן בבית החולים "SickKids", שם היא עובדת כמנהלת מחקר משנת 2005 ועד היום[4].

בשנת 2013 רוסאנט ניהלה את הקהילה הבינלאומית לחקר תאי גזע. כיום היא חברה בארגון ה-CIHR, ארגון הבריאות הקנדי. היא עמיתה בחברות המלכותיות של לונדון וקנדה, ועמיתה זרה באקדמיה הלאומית למדע של ארצות הברית. בנוסף, היא פעילה בדיונים רבים הקשורים לאתיקה בהקשר של שימוש בתאי גזע לצרכים רפואיים. היא מחזיקה במשרת פרופסור באוניברסיטת טורונטו.

רוסאנט מנהלת את קרן גיירדנר מאז ה-4 במאי 2016.[4]

פעילות מחקרית עריכה

מאז שהחלה את פעילותה המחקרית, עסקה רוסאנט במציאת מענה לשאלה הבאה: איך זה שתאי גזע הזהים מבחינה גנטית מאמצים גורל תא שונה לחלוטין במהלך התפתחות העובר? במשך שנים רבות היא עשתה שימוש בטכניקות חדשניות על מנת לחקור את השליטה הגנטית בהתפתחות נורמלית וחריגה של תאים בעובר העכבר.

רוסאנט סיפקה תובנות משמעותיות לגבי התפתחות העובר, כיצד גנים שולטים בהתפתחות התקינה של העובר וכיצד נוצרים תאי גזע. בשנת 1998 מחקרה אף הניב גילוי סוג חדש של תאי גזע שלייתיים- טרופובלסט. גילוי תאי הגזע הללו שפך אור על כיצד מומים מולדים בלב, בכלי הדם ובשלייה יכולים להיווצר.

לאורך הקריירה שלה, ד"ר רוסאנט גילתה שיטות משוכללות לתפעול גנום העכבר, מה שמאפשר להפוך את העכבר למעין מודל לצורך הבנת התפקוד של רצף הגנום האנושי, וכן לצורך אפשרות לנבא מה יכול להשתבש בשלבים הראשונים של ההיריון.

המחקר של רוסאנט קיבל שני כיוונים. ראשית, מחקר על תאי גזע – מה קורה לתאי הגזע מרגע היווצרותם ועד הרגע בו הם מקבלים את הייעוד התאי שלהם. שנית, במרכז לחקר מחלות אנושיות, שאותו היא מנהלת, היא מריצה ניסויים בגנום של עכברים כדי לייצר מודלים של עכברים למחלות אנושיות, על מנת לגלות מה הגורמים למחלות אלה ואף למצוא להן טיפול.

בימים אלה, רוסאנט והצוות שלה יוצרים תאי גזע הנושאים את המוטציה הגנטית של סיסטיק פיברוזיס, על מנת לבחון טיפולים שונים על המודל שייצרו, טיפולים שעשויים להוות פתרון למחלה בעתיד.

פרסים עריכה

מספר פרסים יוקרתיים בהם זכתה רוסאנט במהלך שנות פעילותה המחקרית[5] :

  • פרס ISTT העשירי מהחברה הבינלאומית לטכנולוגיות טרנסגניות.
  • מדליית רוס ג' הריסון (פרס הישג חיים) מהחברה הבינלאומית לביולוגים התפתחותיים.
  • פרס קילאם למדעי הבריאות.
  • מדליית קונקלין מהחברה לביולוגיה התפתחותית.
  • פרס CIHR בחקר הבריאות, הפרס היוקרתי ביותר בקנדה לחקר הרפואה.
  • פרס Gairdner Wightman (האישה הראשונה שזכתה בפרס זה). פרס זה ניתן לה "על תרומתה המדעית המשמעותית לביולוגיה התפתחותית ועל הנהגתה הבינלאומית יוצאת הדופן בביולוגיה של תאי גזע ובקביעת מדיניות, ובקידום תוכניות מחקר למחלות ילדים".

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Royal Society, JanetRossant | Royal Society, royalsociety.org (באנגלית)
  2. ^ Barbara Balfour, Dr. Janet Rossant- Driven by a passion for science, NUVO
  3. ^ Catarina Vicente, An interview with Janet Rossant, Development
  4. ^ 1 2 "Janet Rossant - Gairdner Foundation". Gairdner Foundation (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-16.
  5. ^ The Hospital for Sick Children, Janet Rossant, www.sickkids.ca (באנגלית)