פתיחת התפריט הראשי

ג'נס הוא התקן תוך-רחמי שיעיל במניעת הריון ב-99% מהמקרים. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש שנים אלא אם מוציאים אותו קודם לכן. יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים צעירות שטרם ילדו, לנשים בין לידות, לנשים מעשנות שאסורות עליהן הגלולות ולנשים עם נטייה לקרישיות יתר[1]. הפוריות חוזרת לסדרה עם הוצאת ההתקן[2].

תוכן עניינים

מנגנון פעולהעריכה

התקן ג'נס הוא התקן הורמונלי תוך רחמי עשוי פלסטיק, בצורת T, מכיל הורמון לבונוגסטרל המשתחרר אל חלל הרחם באופן מבוקר. ההתקן פועל ברחם באופן מקומי – ההורמונים שמופרשים ממנו מעכבים את צמיחת רירית הרחם, מעודדים התעבות רירית עבה בפתח צוואר הרחם, כמחסום לתאי הזרע, ואף פוגעים בזרע עצמו[3][4]. ההתקן לא מעכב את הביוץ, שממשיך כסדרו[5]. ההתקנה נעשית בדרך כלל ביום החמישי של הווסת כשצוואר הרחם מורחב. עם זאת ניתן להחדיר את ההתקן בכל עת, כל עוד ברור לחלוטין שהאישה אינה הרה. ההתקן מוחדר דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, בפעולה שאורכת מספר דקות. להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך. לאחר ההתקנה ייתכן כאב הדומה לכאבי וסת במשך כמה ימים לאחר ההתקנה וכן צפויה הכתמה קלה במשך מספר שבועות. הווסת יכולה להגיע בתאריך שונה מזה מהרגיל, והדימום הווסתי יכול להיות שונה מהרגיל.

המלצות רפואיות לצעירות טרום לידהעריכה

ההתקן מומלץ כקו הגנה ראשון לנערות וצעירות על ידי ארגוני רפואה רבים בעולם וכן בישראל:
המלצות האיגוד הגינקולוגי הישראלי: התקן תוך רחמי מומלץ לנשים בכל גיל בשנות הפוריות, ללא קשר לשאלה אם ילדו או לא. נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי מציין כי "התקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח"[6]. נוסח קודם של נייר העמדה התפרסם ב-2005 ובו נקבע כי "ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה"[7]. נייר העמדה החדש מרחיב את ההמלצה בעניין נערות ונשים צעירות שלא ילדו.
המלצות איגוד רופאי הילדים האמריקאי: התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי צריכים להיות הבחירה הראשונה של רופאים המטפלים בנערות ובצעירות. הנימוק: ההתקן יעיל, בטוח וקל לשימוש[8].
המלצות האיגוד הגינקולוגי האמריקאי: האיגוד קורא לגינקולוגים האמריקאים להיות פעילים בהרחבת השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם[9]. במאי 2018 פרסם האיגוד נייר עמדה שבדק איזה אמצעי מניעה הוא היעיל ביותר לצעירים ובני נוער (adolescents) מבחינת יעילות, התמדה, ושביעות רצון[10]. המסקנה המרכזית בעניין זה היא כי אמצעי מניעה ארוכה טווח - התקן תוך רחמי או שתל תת-עורי - הם היעילים ביותר, וכי שיעור ההתמדה בשימוש בהם ושביעות הרצון מהם הם הגבוהים ביותר (בישראל שתל תת-עורי אינו משווק). המלצות האיגוד הן לעודד בחירה מושכלת של המטופלת: על הרופא להציג מידע אודות התקן לצד מידע אודות אמצעי מניעה אחרים, ולכבד את בחירת המטופלת, בין אם היא בוחרת באמצעי מניעה ארוך טווח ובין שלא. כמו כן, ממליץ האיגוד הגינקולוגי לפעול להפחתת חסמים לשימוש בהתקנים: מיתוסים ומידע שגוי שצעירים מקבלים מסביבתם בעניין התקנים מהווים חסם לשימוש בהם, ולכן ממליץ האיגוד הגינקולוגי להרחיב את הידע של מטפלים, יועצים, רופאים והורים בנוגע לבטיחות וליעילות של ההתקנים. המלצה זו נתמכת גם בנייר עמדה מאוגוסט 2017 בכותרת "Counseling Adolescents about Contraception"[11]
המלצות המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן: ב-2015 פרסם ה-CDC המלצה על הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח רחוק בנערות החל מגיל 15[12].
המלצת איגוד רופאי הילדים הקנדי: במאי 2018 המליץ איגוד רופאי הילדים הקנדי כי רופאים המטפלים בבני נוער יציעו לנערות שימוש בהתקן תוך רחמי כאפשרות ראשונה מבין האמצעים למניעת הריון. זאת משום יעילותו ובטיחותו של ההתקן התוך רחמי עולים על אלו של אמצעי המניעה האחרים התלויים במידת ההקפדה של המשתמשים[13]

התאמת ההתקן לצעירות טרום לידהעריכה

  • פרטיות: בניגוד לאמצעי מניעה אחרים כמו קונדום, מדבקה, גלולה, טבעת שניתן לגלות אותם או לדעת על רכישתם והשימוש בהם, את ההתקן אף אחד לא יכול למצוא או לגלות.
  • שקט נפשי: בלי מרשמים ובלי בתי מרקחת. לאחר ההתקנה, אין צורך לזכור להגיע לבית מרקחת ולקנות אותו, ולא צריך לזכור להשתמש בו, וזאת בניגוד לרוב אמצעי המניעה האחרים
  • זול: עלות הרכישה וההתקנה היא חד פעמית, ולטווח הארוך הוא זול יותר מאמצעי מניעה אחרים
  • מינון וגודל: מכיל רבע מהמינון ההורמונלי שיש בהתקנים אחרים. רוחב ההתקן קטן יותר מזה של התקנים אחרים וקוטר המוליך צר יותר מזה של התקנים אחרים

התוויות נגדעריכה

אין להשתמש בתרופה אם את רגישה או אלרגית לחומר הפעיל לבונוגסטרל או לאחד מהמרכיבים הנוספים אשר מכילה התרופה. אם את בהריון. אם את סובלת או סבלת בעבר ממחלה דלקתית של האגן או זיהום של איברי הרבייה הנשיים. אם את סובלת ממצבים הקשורים בסיכון מוגבר ללקות בזיהומים בצוואר הרחם. אם את סובלת מזיהום בדרכי המין התחתונות, זיהום בנרתיק או מזיהום של הרחם לאחר לידה. אם את סובלת משינויים חריגים בתאי צוואר הרחם. אם את סובלת או שיש חשד שהינך סובלת מסרטן צוואר הרחם או מסרטן הרחם. אם את סובלת מגידולים שצמיחתם רגישה להורמונים מסוג פרוגסטוגן, לדוגמה סרטן השד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  2. ^ יתרונות וחסרונות של התקן תוך רחמי הורמונלי, אתר מכבי שירותי בריאות
  3. ^ JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101
  4. ^ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241
  5. ^ מבוא להתקן תוך רחמי הורמונלי, אתר מכבי שירותי בריאות
  6. ^ נייר עמדה 105, "התקן תוך רחמי", האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
  7. ^ נייר עמדה 105, אפריל 2005, האיגוד הגינקולוגי הישראלי
  8. ^ נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי בעניין העדפת אמצעי מניעה לטווח ארוך
  9. ^ נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך
  10. ^ נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער
  11. ^ הנחיות להדרכת בני נוער בעניין שימוש באמצעי מניעה
  12. ^ המלצת ה-CDC בעניין אמצעי מניעה לטווח ארוך בנערות ונשים צעירות
  13. ^ Contraceptive care for Canadian youth נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי הקנדי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.