ז'אקטה מלוקסמבורג
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
ז'אקטה מלוקסמבורג, רוזנת ריברס (1415/1416 - 30 במאי 1472) הייתה בתו הבכורה של פייר הראשון מלוקסמבורג, רוזן סן-פול, קונברסנו ובריאן, ואשתו, מרגרט מבו. היא הייתה דמות בולטת במלחמות השושנים. נישואיה הראשונים והקצרים עם הדוכס מבדפורד, אחיו של המלך הנרי החמישי, הפכו אותה לבעלת ברית של בית לנקסטר. עם זאת, לאחר ההפסד של בית לנקסטר בקרב טאווטון, ז'אקטה ובעלה השני, ריצ'רד וודוויל העבירו תמיכתם לבית יורק. בין השאר, כשלאחר עלייתו של אדוארד הרביעי לכס המלוכה, חיתנו את בתם הבכורה, אליזבת וודוויל, עם המלך.
לידה |
1415 או 1416 ארמון וסטמינסטר, ממלכת אנגליה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 30 במאי 1472 | ||||||||
מדינה | צרפת | ||||||||
בן זוג |
ג'ון מלנקסטר, דוכס בדפורד הראשון ריצ'רד וודוויל, רוזן ריברס הראשון | ||||||||
שושלת בית לוקסמבורג | |||||||||
| |||||||||
ביוגרפיה
עריכהז'אקטה הייתה בת לאצולה הגבוהה. אביה, פייר מלוקסמבורג, רוזן סיינט־פול ויורש רוזנות בריאן, היה בנו של ג'ון מלוקסמבורג. סבתה הגדולה מצד אביה, מאוה משטיון, הייתה צאצאית של ביאטריס, בתו של הנרי השלישי, מלך אנגליה, ואלינור מפרובנס. אימה של ז'אקטה, מרגרט מבו (=באלצו), הייתה בתם של פרנסיס מבו (פרנצ'סקו מבאלצו), הדוכס אנדריה הראשון וסואבה אורסיני וצאצאית של סימון החמישי דה מונפור ואלינור, בתו הצעירה של ג'ון, מלך אנגליה.
ז'אקטה גם הייתה בת־דודה בדרגה רביעית (בהבדל של שני דורות) של זיגיסמונד מלוקסמבורג, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך בוהמיה והונגריה.
נישואים ראשונים
עריכהבעשרים ושניים באפריל 1433, בעת שהייתה ז'אקטה בת 17, היא נישאה לג'ון מלנקסטר, דוכס בדפורד הראשון. הדוכס היה בנם השלישי של הנרי הרביעי, מלך אנגליה, ומארי בוהון, ונינו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה. הנישואים היו עריריים והדוכס נפטר בחמישה עשר בספטמבר 1435. ז'אקטה שמרה על תארה מבעלה הראשון והייתה ידועה לאורך כל ימי חייה כדוכסית בדפורד. ז'אקטה ירשה כשליש מרכושו של בעלה הראשון, כהיותה אלמנתו.
נישואים שניים
עריכהנישואיה השניים היו עם סר ריצ'רד וודוויל, הצ'מברלין של הדוכס ג'ון מלנקסטר. הנרי השישי, מלך אנגליה הטיל עליו להשיב את האלמנה, ז'אקטה, לאנגליה. במהלך המסע, השניים התאהבו ונישאו אחד לשני בסתר ללא היתר המלך. לאחר שהנרי החמישי גילה אודות הנישואים, סירב לראות את בני הזוג והטיל עליהם קנס של 1000£. לז'אקטה ולריצ'רד היו ארבעה עשר ילדים, אך הם איבדו את בנם הבכור, לואיס, אשר נפטר מקדחת כאשר היה בן 12.
באמצע שנות הארבעים של המאה החמש עשרה, הוודווילים היו בעמדה חשובה וחזקה. ז'אקטה הייתה קרובה למלך הנרי ולאשתו, מרגרט מאנז'ו. היא נשאה בתואר הגבוה ביותר מגבירות חצר המלכות, למעט המלכה, מרגרט מאנז'ו וזכתה להרשאות והשפעות ייחודיות. מרגרט שכנעה את המלך הנרי להפוך את בעלה של ז'אקטה לברון ריברס ב־1448, והוא נהיה תומך אדוק של בית לנקסטר בתחילת מלחמות השושנים.
מלחמות השושנים
עריכהבית יורק ניצח את בית לנקסטר בקרב טואוטון ב-29 במרץ 1461, ואדוארד הרביעי, המלך הראשון מבית יורק, תפס את השלטון.
המלך החדש אדוארד הרביעי נישא בסתר לאליזבת וודוויל שהתאלמנה מבעלה הראשון באחד מקרבות בית יורק-בית לנקסטר. בביתם של הוודווילים ב-1 במאי 1464 בנוכחותן של ז'אקטה ועוד שתי גבירות. אליזבת הוכתרה כמלכה ב-26 במאי 1465. הנישואים הרסו את תוכניותיו של רוזן וורוויק, בן דודו של אדוארד, שניהל משא ומתן עם צרפת לנישואים פוליטיים עם המלך, כדי ליצור ברית בין המדינות.
הנישואים הביאו לעליה נוספת במעמדם של הוודווילים. בעלה של ז'אקטה, ריצ'רד, זכה בתואר רוזן ריברס ומונה כגזבר אנגליה. ז'אקטה חיתנה את ילדיה עם אנשים משפיעים ועשירים. את בנה ג'ון, בן ה־19, חיתנה עם אלמנה עשירה מאוד, קתרין נוויל, דוכסית נורפוק, שהייתה בת 65. עליית מעמדם של הוודווילים יצרה עוינות בקרב בית יורק, לרבות וורוויק ואחיו של המלך, ג'ורג' וריצ'רד, שהוחלפו עם קודמיהם, בני לנקסטר. עוינות זו באה לידי ביטוי ב־1469, כאשר וורוויק הדיח את אדוארד הרביעי וכלא אותו באופן זמני. הרוזן ריברס ובנו ג'ון נתפסו והוצאו להורג על ידו ב-12 באוגוסט. ז'אקטה נפטרה כשלוש שנים לאחר מותו, ב־1472, בגיל 56.
כישוף
עריכהלאחר הוצאתם להורג של בעלה ובנה הואשמה ז'אקטה בכישוף על ידי אדם בשם תומאס ווייק, שהיה מאנשיו של וורוויק. ווייק הביא פסלון עופרת וטען שז'אקטה השתמשה בפסלון למטרות כישוף, בין השאר כדי להביא לנישואי בתה עם המלך, אדוארד. ז'אקטה זוכתה בהחלטת מועצת המלך הגדולה, שהתקיימה לאחר שחרורו של אדוארד ממעצר. ב־1484, ריצ'רד השלישי, כחלק מ"הטיטלוס רגיוס" חידש את הטענה שכישופיה של ז'אקטה המנוחה, הביאו לנישואים בין המלך אדוארד הרביעי לבין בתה, אליזבת וודוויל.
צאצאים
עריכה- אליזבת וודוויל, מלכת אנגליה (בסביבות 1437 - שמונה ביוני 1492), הייתה אשתו של סר ג'ון גריי ולאחר מותו בקרב, נישאה לאדוארד הרביעי, מלך אנגליה.
- לואיס וודוויל (בסביבות 1438), נפטר בגיל 12 מקדחת.
- אן וודוויל (1438/9 - שלושים ביולי 1489), נישאה לראשונה לויקונט בורשייר, לאחר מכן, רוזן קנט.
- אנתוני וודוויל, רוזן ריברס השני (בסביבות 1440 - עשרים וחמישה ביוני 1483), התחתן פעמיים.
- ג'ון וודוויל (בסביבות 1444 - שנים עשר באוגוסט 1469), התחתן עם קתרין נוויל, דוכסית נורפוק.
- ז'אקטה וודוויל (1445 - 1509), נישאה לברון.
- ליאונל וודוויל, בישופ סולסברי (בסביבות 1446 - יוני 1484).
- אלינור וודוויל (נפטרה בסביבות 1512), הייתה אשתו של בנו של רוזן קנט.
- מרגרט וודוויל (בסביבות 1450 - 1490/1), נישאה לרוזן.
- מרתה וודוויל (נפטרה בסביבות 1500).
- ריצ'רד וודוויל, רוזן ריברס השלישי (1453 - מרץ 1491).
- אדוארד וודוויל, לורד סקיילס (1454/8 - עשרים ושמונה ביולי 1488).
- מרי וודוויל (בסביבות 1456 - 1481), הייתה אשתו של רוזן אנגלי.
- קתרינה וודוויל (בסביבות 1458 - 18 במאי 1497), נישאה לראשונה להנרי סטאפורד, הדוכס השני מבקינגהאם, ובפעם השנייה לג'ספר טיודור, דוכס בדפורד.
אליזבת מיורק, בתה הבכורה של אליזבת וודוויל ונכדתה של ז'אקטה, הפכה ליורשת בית יורק עם מותם של שני אחיה ("הנסיכים שבמצודה"). נישואיה הפוליטיים להנרי השביעי לאחר קרב בוסוורת׳, שירש את תביעת בית לנקסטר לכתר (עקב מותם של כל בית לנקסטר), הכריעו את קץ מלחמת השושנים, והובילו לאיחוד הבתים המלכותיים באנגליה ולעלייתו של בית טיודור למלוכה.
אילן יוחסין
עריכהגי הראשון, רוזן ליני | מאוט משאטיון | לואי, רוזן אנז'יין | ג'ובאנה סאנסברינו | ברטראן השלישי מבו | מרגריט מאולניי | ניקולא אורסיני, רוזן נולה | ז'אן דה סבראן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ז'אן מלוקסמבורג, הלורד של בואוואר | מרגריט מאנז'יין | פרנסואה מבו | סואבה אורסיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פייר הראשון, רוזן סנט-פול | מרגריט מבו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ז'אקטה מלוקסמבורג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
עריכה- Philippa Gregory; David Baldwin; Michael Jones (2011). The Women of the Cousins' War. London: Simon & Schuster.