ג'רג' אאואר
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ג'רג' אאואר (בהונגרית: Auer György; בודפשט, ארז'בטווארוש, 26 באוגוסט 1888[1] – בודפשט, ארז'בטווארוש, 25 באפריל 1958) [2] [3] היה דוקטור למשפטים, משפטן יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, נשיא מועצת הקוריה (בית המשפט העליון של הונגריה) בשנים 1948-1945.
 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1888 ארז'בטווארוש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1958 (בגיל 69) ארז'בטווארוש, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד (1911) |
  | |
קורות חייו
עריכהג'רג' אאואר נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ אאואר (1852–1938), עובד בנק, סגן המנהל הכללי של בנק האשראי הממלכתי ההונגרי, ושל הרמינה לאצקו (1865–1945).[4] סבו מצד אמו, מור ליפוט לאצקו, היה תכשיטן. הוא השלים את לימודי התיכון שלו בבית הספר התיכון הראשי המלכותי הממלכתי של רובע 5. בבודפשט (1899–1905), ולאחר מכן קיבל דוקטורט במשפטים ב-1911 בסיוןם לימודיו כסטודנט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). בינתיים למד גם באוניברסיטאות ברלין ובאוניברסיטת לייפציג. באפריל 1911 מונה כמתמחה בשכר בבית המשפט המלכותי המחוזי של בודפשט.[5] ב-21 בדצמבר 1913 הועבר לבית הדין הפלילי המלכותי של בודפשט.[6] בין 1917 לבין 1940 שירת במשרד התובע הכללי המלכותי של בודפשט ובמשרד התובע הכללי של הונגריה. בשנת 1928, באוניברסיטת פץ', קיבל הסמכה להוראה באוניברסיטה בתחום חוקי סדר הדין הפלילי. ב-1938 הוכרה עבודתו בתואר פרופסור באוניברסיטה. מיולי 1944 היה נשיא מועצת היהודים המומרים. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא היה התובע הראשי של בודפשט, ועד 1948 היה נשיא בית המשפט העליון של הונגריה (מועצת הקורייה).
הוא עסק במשפט הפלילי ובמשפט הפרוצדורלי בגישה פוזיטיביסטית. הפרשנות שכתב עם לאסלו מנדלני על חוק סדר הדין הפלילי ה-1896הייתה עבודה רבת השפעה בתקופתה. התזות המשפטיות שלו פורסמו :
- Jogállam (מדינת חוק
- Jogtudományi Közlöny (כתב עת למשפטים)
- Magyar Jogi Szemle (הסקירה המשפטית ההונגרית)
- Magyar Jogászegylet Értekezései (מחקרי איגוד המשפטנים ההונגרי)
אשתו הייתה אדית פיק (1897–?), בתם של הוגו פיק ושל סידוניה וייל, עמה התחתן ב-1921 בטרזווארוש, בודפשט.[7]
פרסומיו וכתביו העיקריים
עריכה- Begriff und Wesen des Vorsatzes in den mittelalterlichen Strafgesetzen Ungarns (Stuttgart, 1911)
- Reform des ungarischen Strafgesetzbuches (Berlin, 1915)
- Die ungarische Strafgesetzreform (Heidelberg, 1915)
- Büntetendő cselekmény és magánjogi vétség (Budapest, 1916)
- Bűntettesek és bűncselekmények a háború alatt (Budapest, 1917)
- A pornográfia leküzdése (Budapest, 1917)
- Farhlässigkeit und Betriebsunfall (Berlin, 1918)
- Büntetendő cselekmény és magánjogi vétség (Budapest, 1922)
- Jog, igazságszolgáltatás és forradalom (Budapest 1922)
- A nemibeteg által történő fertőzés büntethetősége (Budapest, 1925)
- A magyar bűnvádi eljárási jog rövid tankönyve (Budapest, 1927)
- A becsület fogalma és védelme a büntetőjogban (Budapest, 1928)
- A bűnvádi eljárási jog. Mendelényi Lászlóval. I–VI. kötet. (Budapest, 1930–1934)
- Büntető törvény és kultúra (Budapest, 1935)
- Javíthatunk-e büntetőbírósági eljárásunkon? (Kecskemét, 1935)
- Magyar bűnvádi eljárási jog (Budapest, 1938)
- Gróf Széchenyi István és a magyar jogrend reformja (Budapest, 1942)
- Az első magyar büntetőtörvény-javaslat (Budapest, 1943)
כעורך
עריכה- כללי המשפט הפלילי שבתוקף. (בודפשט, 1947)
- כללי חוק סדר הדין הפלילי האפקטיבי. (בודפשט, 1948)
- ספריית החלטות המשפט הפלילי (בודפשט, 1948–1949)
- כללים מהותיים וצורניים של החוק הפלילי בתוקף.(בודפשט, 1949)
לקריאה נוספת
עריכה- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי ההמוזיאון הספרותי פטפי)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944. , 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Kozák Péter (2013). "Auer György". nevpont.hu. נבדק ב-2021-12-12. (פטר קוזאק:ג'רג' אאואר ב\"נקודת שם").
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar nagylexikon II. (And–Bag). Főszerk. Élesztős László, Rostás Sándor. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6800-4 (הלקסיקון ההונגרי הגדול)
- Révai nagy lexikona II. kötet (Arány–Beke). Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság. 1911. (הלקסיקון הגדול של רוואי)
- יוז'ף בנקה: רקטורים ודיקנים של אוניברסיטת פץ', 1998.
קישורים חיצוניים
עריכה- אוניברסיטת פץ'
- פרוטוקול אוניברסיטת פץ' (1914-1963)
- ג'רג' אאואר אלמנך באוניברסיטת פץ' 1999-1367.
הערות שוליים
עריכה- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1694/1888. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-12.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi állami halotti akv. 661/1958. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-12.
- ^ "Gyászjelentése (1958)". נבדק ב-2021-12-12.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 308/1887. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-12.
- ^ Budapesti Közlöny, 1911. április 2. (45. évfolyam, 77. szám)
- ^ Igazságügyi Közlöny, 1914. február 26. (23. évfolyam, 2. szám)
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1723/1921. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-12-12.