גאור
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
גאור (שם מדעי: Bos gaurus לפני כן Bibos gauris), נקרא גם סלנדנג או ביזון הודי (על אף ששם זה אינו נכון טכנית) הוא מין בסוג פר, המצוי בדרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. האוכלוסיות הגדולות ביותר שלו מצויות כיום בהודו.
![]() | |
---|---|
![]() | |
מצב שימור | |
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | פרים |
סוג: | פר |
מין: | גאור |
שם מדעי | |
![]() סמית, 1827 | |
תחום תפוצה | |
![]() | |
![]() |
מאפייניםעריכה
הגאור הוא המין הגדול ביותר בשבט הבקר, גדול אף מהתאו האפריקני, התאו האסייתי והביזונים. רק זנים של בקר הבית גדולים ממנו.
הם הכבדים והחזקים ביותר מכל מיני בקר הבר. לזכרים גוף שרירי ביותר עם רכס גבי המאפיין אותו ועור מדולדל גדול, המקנים לו הופעה חזקה במיוחד. הנקבות קטנות יותר, והרכס הגבי והעור המדולדל מפותחים פחות אצלן. גאורים הם חיות ענקיות, והם הפריים היחידים המצויים בבר המגיעים לגובה כתפיים של שני מטרים. משקלו של הגאור יכול להגיע ל-1,250 ק"ג.
אויבו הטבעי של הגאור הוא הטיגריס הבנגלי, המנסה לעיתים לתקוף עגלים צעירים. תועדו אף מקרים של טיגריסים שהרגו גם פרטים בוגרים. אויב טבעי נוסף של הגאור הוא תנין הים, האורב לגאור ליד מקווי מים. תניני ים גדולים מסוגלים להרוג ולטרוף גם פרטי גאור בוגרים.
תת-מיניםעריכה
לגאור ארבעה תת-מינים:
- Bos gaurus laosiensis תפוצתו ממיאנמר עד סין.
- גאור דרום-מזרח אסיאתי - Bos gaurus readi תת-המין הנדיר ביותר. כיום, הוא מצוי בעיקר בהודו-סין ותאילנד. האוכלוסייה במיאנמר הושמדה כמעט כליל. גאורים דרום-מזרח אסיאתיים מצויים באוכלוסיות קטנות ביערות המפוזרים במחוז.
- Bos gaurus gaurus (הודו, נפאל). גאור הודי. הקרוי גם "ביזון הודי" הוא תת-המין הנפוץ ביותר. אוכלוסייתו כוללת יותר מ-90% מכול אוכלוסיית הגאור בעולם. מצוי מאוד באזור עיירת הנופש קודאי קנאל שבדרום הודו
- Bos gaurus hubbacki (תאילנד, מלזיה). מצוי בדרום תאילנד ובחצי-האי מלזיה. הקטן מבין ארבעת תת-המינים.
- Bos gaurus frontalis או גָּיָל, גאור מבוית. כנראה הכלאה של גאור ופרה.