לליבלה, קיסר אתיופיה
גברה מסקל לליבלה (באנגלית Lalibela תרגום מאגאווית: הדבורים מקיימים את הריבונות שלו) היה קיסר אתיופיה וחבר בשושלת זאגווה, קיסר זה נחשב כקדוש ידי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית. על פי טאדסה טמרת, הוא היה בנו של הקיסר ג'אן סאיום ואחיו של הקיסר קאדוס חארב. על פי המסורת האתיופית הוא שלט כ-40 שנה[1]. על פי ההיסטוריון האתיופי גאטאצ'אוו מקונן חסן שנות מלכותו היו בין 1189–1229[2]. קיסר זה ידוע בעקבות הכנסיות החצובות שבנה הנמצאות בעיירה לליבלה.
 | |
| איור מהמאה ה-15 של הקיסר | |
| לידה |
המאה ה־12 אתיופיה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־13 לליבלה, אתיופיה |
  | |
הקיסר לליבלה נולד בעיר אדאפה[3] הנמצאת כיום בפלך בוגנה. על פי המסורת שמו ניתן לו מכיוון שכאשר נולד נחיל דבורים הקיף אותו, ובעקבות זאת אמו ראתה שזהו סימן שבנה יהיה הקיסר הבא. המסורת גורסת שלליבלה יצא לגלות בעקבות ריב בין דודו הקיסר קאדוס חארב לבין הקיסר לשעבר טאטדים ולליבלה כמעט הורעל למוות על ידי אחותו למחצה. טאדסה טמרת כותב שלליבלה עלה לשלטון בהפיכה צבאית[4].
על פי המסורת לליבלה ראה את ירושלים בחלומו ולכן בנה ירושלים חדשה שתשמש כבירתו בתגובה לכיבוש ירושלים על ידי המוסלמים ב-1187. כתוצאה מכך רבים משמות המופעים בעיירה לליבלה הם שמות תנ"כיים, אפילו הנחל העובר בעיירה ידוע בשם נחל הירדן. לליבלה שימשה כעיר בירה מסוף המאה ה-12 עד לאמצע המאה ה-13.
אשתו של קיסר זה נקראה מסקל קיברה והיא הייתה אישה רבת השפעה, בעיקר מבחינה דתית, משום שהניעה את אבונה מיכאל למנות את אחיה חיראן לבישוף, וכמה שנים לאחר מכן האבונא עזב את אתיופיה למצרים, מכיוון שהבישוף שמינה מרד בו ולקח את סמכותו[5].
מסורת נוספת מציינת שאשתו של לליבלה שכנעה את בעלה לוותר על הכתר ולמנות את אחיינו נאקוטו לאב לקיסר, אך כעבור 18 חודשים חזרה בה. שלא כמו קיסרי שושלת זגאווה האחרים, כתבים רבים שרדו מתקופתו, נוסף על הגאדלה לליבלה[6].
הערות שוליים
עריכה
| הקודם: קאדוס חארב |
קיסר האימפריה האתיופית 1141–1181 |
הבא: נאקוטו לאב |