פתיחת התפריט הראשי
היילה סלאסי, קיסר אתיופיה האחרון

הקיסרגעז: ንጉሠ ነገሥት; מילולית: נגוסה נגסת; עברית: מלך המלכים) היה השליט היחיד של אתיופיה מהקמתה ועד למהפכה האתיופית. בידי הקיסר היו כל סמכויות החקיקה, הביצוע והשיפוט.

תוכן עניינים

מקורעריכה

התואר מלך המלכים השווה לתואר קיסר מקורו עוד בארם נהריים ובתרבויות השמיות של המזרח התיכון הקדום, הפעם הראשונה שתואר זה שימש את שליטי אתיופיה היה במאה השנייה לספירה על ידי המלך האקסומי סאמבראוטאס. התואר "מלך" (געז: ንጉሥ, תעתיק: "נגוס") בקיסרות אקסום החל ללבוש צורה מקומית ובכל מחוז היה מלך מקומי ששלט עליה והמחוז שלו נקראה "ממלכה" כך שמעל מלך זה היה מלך נוסף מעין "המלך של המלכים". דבר נוסף שהיה בהיסטוריה המודרנית של אתיופיה היה כאשר מונתה קיסרית והתואר שלה בגעז שונה ל"מלכת המלכים" ("נגסתה נגסת").

ירושהעריכה

  ערך מורחב – אמב

על מנת לרשת את כתר הקיסרות היה האדם צריך להיות קרוב משפחה של הקיסר המנוח. באתיופיה היה גם מקובל להכתיר קיסרים שהיו קרובים למנוח גם מצד אמו ואפילו להכתיר אישה לקיסרית. מנהג זה תרם למאבקי הכוחות על הכתר, בעיה שנפתרה באמצעות כליאת היורשים האפשריים במבצר הררי מבודד, כדי להקטין את הסיכון להפיכה.

מנהג כליאת היורשים יושם לראשונה בתקופת האימפריה החבשית ובא לקצו המר במהלך מרד יהודית המלכה, כשכמעט כל בני משפחת המלוכה החבשית הושמדו במתקפה מרוכזת על מנזר דברה דמו. הקיסר האגאווי ימהרנה קריסטוס חידש את המסורת כשכלא את שארי בשרו באמב גשן, אם כי חלק מההיסטוריונים מתארכים זאת לתקופתו של הקיסר וואדאם ערד שהחל זאת לאחר מלחמת הירושה בין בניו של יאגבה ציון. בזכות מנהג זה הצליח אחמד גראן לחסל את רוב הטוענים לכתר במתקפה מוצלחת על הכלא באמב גשן. הקיסר פאסיל חידש את המנהג בשלישית, כשכלא את קרובי משפחתו בווחני. המנהג החזיק מעמד למעלה ממאתיים שנים עד דעיכת השושלת הגונדרית ועליית תוודרוס השני. לאחר המהפכה האתיופית רבים מבני בית המלוכה האתיופי גלו לבירות אירופה.

היסטוריהעריכה

שושלת קיסרי אתיופיה לפי הספירה המסורתית החלה בשנת 1978 לפנה"ס כאשר הוקמה ממלכת שבא (ראו גם: סבא, נקראת בכתבים האתיופים בשם "ממלכת יקטן") המלך השבאי הראשון היה "סבא" והוא זה שהקים את השושלת האגעזית מלך זה על פי המסורת האתיופית מזוהה עם "עבד שמס" מהמסורת הערבית שהיה בנו של ירח ונכדו של יקטן, השושלת האגעזית מנתה כ-52 שליטים והאחרונה שבהם הייתה מלכת שבא ("מקדה").

לאחר השושלת האגעזית הומלך בנה של מלכת שבא ושלמה המלך, מנליק הראשון ועל פי הכברה נגסט הוא ייסד את קיסרות אקסום ואת שושלת מנליק. לאחר מכן במאה ה-2 המלך האקסומי סאמבראוטאס שינה את התואר ממלך לקיסר וכך אקסום הפכה לקיסרות. בשנת 858 התרחש מרד יהודית המלכה שבמרד זה כמעט הושמדה שושלת הקיסרים האקסומיים, השושלת מצאה מקלט בשאווה והיהודים שלטו על אתיופיה, בשנת 933 השתלטה על אתיופיה שושלת חדשה שושלת זאגווה שהייתה אגאווית במוצאה ולא חבשית שושלת זו שלטה על אתיופיה עד 1270.

ב-1270 עלתה לשלטון השושלת הסולומונית שטענה שמוצאה מקיסרי אקסום שנמלטו לשאווה הקיסר הראשון שהעמידה היה יקונו אמלק שושלת זו שלטה על אתיופיה עד לשנת 1974 שבה התחולל המהפכה האתיופית, הקיסרים המשמעותיים שהשושלת העמידה היו עמדה ציון הראשון, זרע יעקב בימי הביניים ובעת החדשה היא העמידה את תוודרוס השני, יוהנס הרביעי, מנליק השני והיילה סלאסי ארבעת קיסרים אלו חיזקו את אתיופיה והפכו אותה למה שאנו מכירים היום.

במהלך השלטון האיטלקי באתיופיה (19361941) גלתה השושלת מאתיופיה לארץ ישראל ומשם לבריטניה. תחת השלטון האיטלקי קיבל המלך ויטוריו אמנואלה השלישי את התואר "קיסר אתיופיה" ("Imperatore d' Etiopia") בו החזיק עד 1943. במהלך 1941, כאשר שוחררה אתיופיה, חזר אליה הקיסר היילה סלאסי וב-1955 יזם חוקה חדשה שתבטיח את רציפות הקיסרים מזרעו שלו בלבד, מהלך שהכעיס את האריסטוקרטים השונים שהשתייכו לשושלת. ב-12 בספטמבר 1974 הודח היילה סלאסי ובמקומו הוצהר שבנו אמחה סלאסי הוא הקיסר, לאחר מאבקים בין תומכי המלוכה ומתנגדיו המלוכה בוטלה רשמית ב-מרץ 1975. השושלת האתיופית גלתה מארצה וכיום היא מנסה להחזיר את כוחה ולהפוך את אתיופיה למונרכיה חוקתית. החוקה האתיופית החדשה של 1994 לא מכירה בשום קיסר, והשושלת הגולה הקימה את מועצת הכתר האתיופית, מועצה שמשמרת את רציפות הקיסרים.

קישורים חיצונייםעריכה