גָבְּרוֹ (Gabbro) הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש דל בסיליקה ועשיר בברזל ובמגנזיום. השם "גברו" ניתן לסלע על ידי הגאולוג הגרמני כריסטיאן לאופולד פון בוך (Christian Leopold von Buch), על שם עיירה במחוז טוסקנה שבאיטליה. גברו דומה בהרכבו הבסיסי לבזלת.

גברו
סלע גברו
סלע גברו
סוג הסלע סלע יסוד
סביבת היווצרות פלוטונית
הרכב פלגיוקלז, פירוקסן, אוליבין ומגנטיט
תכונות וזיהוי שחור או אפור כהה, גס גביש, אבקה מגנטית

היווצרות עריכה

גברו נוצר כאשר מאגמה מאפית עולה מן המעטפת וחודרת אל אזורי חולשה בקרום כדור הארץ. המאגמה מתקררת לאט ומתגבשת בגופי חדירה מגמטיים גדולים באזור פתיחה. לחלופין, ניתן למצוא גברו ונוריט, גם בחלקים התחתונים של אופיוליטים, מתחת לשכבות הדאלוריט והבזלת.

פטרולוגיה עריכה

גברו הוא סלע גס גביש (מילימטר אחד ויותר), אם כי עשויה להיות לו הופעה פגמטיטית באמצעות גבישים גדולים מאוד (20 מילימטר ויותר).

הסלע כהה וצפוף ומכיל בעיקר פלגיוקלז, פירוקסן, אוליבין ומגנטיט. הפירוקסן הוא בעיקר מסוג קלינופירוקסן, אם כי עשויות להיות גם כמויות קטנות של אורתופירוקסן. כאשר כמות האורתופירוקסן גדולה מזו של הקלינופירוקסן, מתקבל סלע מסוג נוריט.

גם קוורץ עשוי להיות נוכח בסלע כתוצאה ממאגמה ברוויית יתר של סיליקה.

אסקסיט הוא סלע גברו שנוצר ממאגמה דלה בסיליקה אשר נוכח בה נפלין.

אנורטוזיט הוא סלע גאברו המכיל לפחות תשעים אחוז פלגיוקלז.

טרקטוליט הוא סלע גברו שמכיל פלגיוקלז ואוליבין ועני מאוד בפירוקסן.

בגברו עשויות להימצא כמויות קטנות של תחמוצות טיטניום-ברזל כמינרל אילמניט (FeTiO3), ומינרלים מקבוצת הספינל: אולבוספינל (Fe2OTi4) ומגנטיט (Fe3O4).

הימצאות עריכה

הגברו הוא סלע נפוץ ביותר בתחתית הקרום האוקייני, ניתן למצוא אותן גם ברצועות ארוכות של חדירות גברו שאופייניות לאזורי בקע, לאורך העתקים גדולים.

גברו נמצא לא רק בכדור הארץ אלא גם על הירח. תהליכים טקטוניים וסייסמיים שפעלו בירח עד לפני כ-2.5 מיליארד שנה הביאו ליצירתם של סלעי גברו, כמו גם נוריט ובזלת.

שימושים עריכה

במחוז פוג'יין, בדרום מזרח סין, מצויות כמויות מוגבלות של גברו עשיר באוליבין שמקורו בפעילות וולקנית. הסינים מכנים את הסלע הזה בטעות בשם ״גרניט שחור״, למרות שמבחינה מינרלוגית, הוא רחוק מאוד מגרניט. הסלע נכרה בסין בגושים מלבניים המשמשים בעיקר לייצור ריצוף ומשטחי מטבח. כיום פעילות הכריה הצטמצמה מאוד בגלל התדלדלות המקורות.

רוב הגברו בשוק כיום מקורו בזימבבואה והודו.

סלעי גברו וסביבתם עשויים להכיל כמויות קטנות אך משמעותיות של כרום, ניקל, קובלט, זהב, כסף, פלטינה ונחושת גופרתית שכרייתם משתלמת מבחינה כלכלית.


קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גברו בוויקישיתוף