פירוקסן

פּירוֹקְסֶן (או פּירוֹכּסֶן, Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים בוני סלעים. מינרלים אלה נפוצים כחלק מסלעים מגמטיים (סלעי יסוד) וסלעים מותמרים רבים. הם נפוצים מאוד בסלעי בזלת וגברו.

פירוקסן
Olivine basalt.jpg
גוש בזלת מנוקד בפירוקסן (הגבישים השחורים) ובאוליבין (הכתומים)
תכונות המינרל
הרכב כימי XY(Si,Al)2O6
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני או אורתורומבי
צורת הגביש גבישים קצרים דמויי מנסרה בעלי חתך ריבועי. לרוב מופע במקבץ גרגרי, קומפקטי, או עמודי
צבע לרוב ירוק על גווניו, חום ושחור. אם כי ייתכנו גוונים בהירים של צהוב, סגול, חום וכחול.
ברק זגוגי
שקיפות שקוף למחצה עד אטום
פצילות מושלמת בשני מישורים שביניהם זווית ישרה.
שבירה בלתי שווה.
קשיות 5 עד 6.5 בסולם מוס
משקל סגולי 4-3.2
שרטוט לבן

היסטוריהעריכה

מקור השם פירוקסן הוא במילים היווניות "אש" (פירו) ו"זר" (קסנוס). הפירוקסן נמצא כנפוץ באזורי פעילות וולקנית כמשוקע בזכוכית געשית והיוונים פירשו את נוכחותו כזיהום של הזכוכית. אם כי, כיום ידוע כי מינרלי הפירוקסן מתגבשים בטמפרטורות גבוהות עוד בטרם התפרצות הלבה ולכן נראים כגופים זרים במסת האם הזכוכיתית.

תכונותעריכה

הפירוקסנים הם מינרלים אינוסיליקטים המסודרים במבנה של שרשראות בודדות של ארבעונים של סיליקה המאורגנות במערכות סימטריה מונוקליניות או אורתורומביות. בגלל אופי קשרי השרשרת אצל הפירוקסנים, נוצרות קורות של יסודות במבנה הגורמות לשבירתם בזווית של 90 מעלות או 90 מעלות בקרוב. פצילות אופיינית זו היא אחד האמצעים להבחנה בין מינרלי הפירוקסן והאמפיבול הדומים זה לזה בשדה. כמו כן, הפירוקסנים ייווצרו כאשר ישנה נוכחות דלה של מים.

הנוסחה הכימית של הפירוקסן בנויה כווריאציות של XY(Si,Al)2O6, כאשר X הוא לרוב מגנזיום או ברזל (בפירוקסנים האורתורומבים) וסידן, נתרן, ברזל או מגנזיום (במונוקלינים). מנגן, אבץ או ליתיום נפוצים בכמויות קטנות אך לעיתים הם היונים העיקריים. Y מייצג את היונים בעלי הרדיוס הקטן יותר, בדרך כלל מגנזיום או ברזל אך לעיתים כרום, אלומיניום, מנגן, סקנדיום, טיטניום וונדיום. לעומת האמפיבול ופצלת השדה, רק בחלק קטן מהמינרלים של קבוצת הפירוקסן אלומיניום מחליף סיליקה באתר הטטרהדרלי.

פירוקסנים במעטפת כדור הארץעריכה

משפחת הפירוקסנים מהווה חלק חשוב בהרכבו של כדור הארץ. חלקה העליון של המעטפת כדור הארץ בנוי בעיקרו מאוליבין ופירוקסן. בחלק התחתון של כדור הארץ, מאבדים הגבישים האלו את צורתם האופיינית ונדחסים לצורה דחוסה יותר. הצורה הזאת נקראת על שם המינראל פרובסקיט (קלציום טיטאנט), למרות שמבחינה כימית היא זהה לאוליבין ולפירוקסן. לכן ניתן לומר שהמעטפת התחתונה של כ"א עשויה בעיקר מפירוקסן במבנה פרובסקיט.

סוגים שונים של פירוקסניםעריכה

חבר חשוב בקבוצת הפירוקסן הוא אורתופירוקסן בשם אנסטטיט, שהוא תוצר של ריאקציה מגמתית, בין פורסטריט, שהוא הסוג הנפוץ ביותר של אוליבין, לבין קוורץ, ששכיח בקרום כדור הארץ, אבל כמעט ואינו מצוי עמוק יותר במעטפת כדור הארץ. כמויות גדולות של אנסטטיט, מעידות על מגמות מאפיות ואולטרא מאפיות, שהתרוממו מכיוון המעטפת אל הקרום.

חבר נוסף ראוי לציון מבין הפירוקסנים הוא האומפציט, שמופיע בעיקר בסלעים מטאמורפיים שעברו התמרה בלחץ גבוה ולפיכך הוא מהווה אינדיקציה לתנועות טקטוניות משמעותיות בהיסטוריה הגאולוגית.

לקריאה נוספתעריכה

Frandon John, The Practical Encyclopedia of Rock and Minerals, Lorenz Books: London 2006

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פירוקסן בוויקישיתוף