פתיחת התפריט הראשי

רבי גדליהו אהרן קניגיידיש קעניג; כ"ז בניסן ה'תרפ"א, מאי 1921 - כ"ג בתמוז ה'תש"ם, 7 ביולי 1980) היה רב ברסלבי, מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת.

הרב גדליהו אהרן קניג
רבי גדליהו אהרן קניג
לידה מאי 1921
כ"ז בניסן ה'תרפ"א
פטירה 7 ביולי 1980 (בגיל 59)
כ"ג בתמוז ה'תש"ם
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים וצפת
השתייכות חסידות ברסלב
תחומי עיסוק תורת רבי נחמן מברסלב.
רבותיו רבי אברהם שטרנהרץ
חיבוריו שערי צדיק, חיי נפש
צאצאים אלעזר מרדכי קניג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים לרב אלעזר מרדכי קניג, מחבר פירוש רוקח מרדכי על ספר שאילתות דרב אחאי וחסיד קוזניץ (פוריסוב), שמוצאו מלודז', ולאסתר פרומט לבית וינברג. למד בישיבת תורת אמת (חב"ד). אחר מסע חיפוש הכיר את רבי אברהם שטרנהרץ והפך לחסיד ברסלב. התגורר בבתי ויטנברג בסמוך לשכונת מאה שערים.

נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם כאשר שהה באנגליה במסע לגיוס תרומות עבור אגודתו, בשנת ה-59 לחייו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

השפעתועריכה

אחר פטירת רבו הרב שטרנהרץ, המשיך הרב קעניג את מורשתו ולימד את כתבי רבי נחמן מברסלב במסגרות שונות. הוא היה הראשון מבין רבני ברסלב שמסר שיעורים בתורת ברסלב בעברית. בין משתתפי שיעוריו היו דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית.

נודע במכתבי התשובה הרבים ששלח למי שפנה אליו. רבים ממכתביו אלו משתרעים על פני עשרות עמודים, שבהם הוא מביא בין היתר תורות שלמד מהרב שטרנהרץ.

אגודת ננמ"חעריכה

בשנת תשכ"ז (1967) הקים הרב קעניג את אגודת "נחל נבע מקור חכמה (ננמ"ח), האגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון, על שם רבנו נחמן אור האורות מברסלב", במטרה להקים קהילה של חסידי ברסלב בעיר. לדבריו הוא קיבל מסורת מרבו, הרב שטרנהרץ, לפיה תלויה הגאולה בעניין זה.

הוא השקיע מאמצים במטרה זו, ויצא למסע גיוס תרומות בארצות הברית ובאירופה, חרף מצבו הבריאותי הרעוע. באמצע דרשה שנשא במנצ'סטר שבאנגליה הוא חש שלא בטוב, וכעבור דקות אחדות נפטר.

הקריה והמוסדות שיזם הוקמו ברובם לאחר פטירתו, על ידי בניו. בנו, רבי אלעזר מרדכי קניג, הנהיג את הקהילה והמוסדות.

חיבוריועריכה

  • קונטרס חיי נפש, הוצאת חסידי ברסלב, תשכ"ח (1968). זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון שיטתו של רבי חיים מוולוז'ין בעניין זה (המובאת בספרו "נפש החיים"), שלפיה יש בעניין זה משום עבודה זרה. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני העדה החרדית ורבנים נוספים, חסידים ומתנגדים. בשנת תשע"א התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב צבי יהודה קוק[1]. בשנת תשע"ג (2013) נדפס שוב בכרך ג' של "שערי צדיק" (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר. מהדורה מתוקנת הודפסה בשנת תשע"ו (2016), עם הוספות ומפתח נושאים נרחב.
  • שערי צדיק, סדרת ספרים שהחלה לראות אור בשנת תשע"ב, בהוצאת בניו. הסדרה מחזיקה 10 כרכים. הספרים כוללים תשובות אודות תורת ברסלב, ובהן מסורות ששמע מהרב שטרנהרץ וביאורים בספר ליקוטי מוהר"ן.

חיבורים נוספים שכתב עודם בכתב יד, ובהם חיבור על ליקוטי מוהר"ן ומפתח מקיף לספרות ברסלב בשם "שפת הנחל"[2]. מלבד חיבוריו שלו, ערך והדפיס ספרי ברסלב בלתי מוכרים יחסית, כמו ליקוטי אבן ותפילות הבוקר של רבי אפרים ב"ר נפתלי, תלמידו של רבי נתן מנמירוב.

לקריאה נוספתעריכה

דוד רובין, באור פני מלך: שביבים וניצוצות ממסכת חייו של רבי גדליהו אהרן קעניג, שלושים שנה לפטירתו, צפת ה'תש"ע.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בספר 'שני המאורות', ירושלים תשע"א
  2. ^ על פי דף השער של הספרים חיי נפש ושערי צדיק