גובה

גובה הוא מידתו של מרחק אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת. גובה נמדד ביחידות מידה לאורך, כגון מטר.

גובה הוא מידתו של מרחק אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת. גובה נמדד ביחידות מידה לאורך, כגון מטר. שתי נקודות ייחוס נפוצות למדידת גובה:

  • התנשאות – גובה של עצם ממישור כלשהו שהעצם נמצא עליו, למשל גובה של בניין מהקרקע שעליה הוא בנוי או גובהו של אדם מכפות רגליו ועד לראשו, שהוא למעשה גובהו מהרצפה שעליה הוא עומד.
  • גובה מעל פני הים או גובה מתחת פני הים – משמש לציון גובהם של עצמים על פני כדור הארץ, כגון הרים או יישובים.
בגאומטריה תלת־ממדית, גובה (height) הוא אחד משלושת ממדי המרחב, יחד עם אורך ורוחב, כפי שמודגם בתיבה שבאיור
ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושליםיריחו

יש להבחין בין גובהו העצמי של העצם ובין הגובה שבו הוא נמצא. בהתאם לכך משתנה גם נקודת הייחוס המשמשת לציון הגובה. כאשר מציינים שגובה המטוס הוא 10 מטרים, הכוונה היא למרחק האנכי בין הנקודה הנמוכה ביותר על פני המטוס, לבין הנקודה הגבוהה ביותר על פניו. נקודת ייחוס נוחה לצורך זה היא המשטח עליו המטוס חונה. כאשר מציינים שהמטוס טס בגובה 10,000 מטרים, הכוונה היא לגובה שבו הוא נמצא מעל פני הים. כדי לצין התייחסות לגובה שאינו עצמי משתמשים ברום. במקרים רבים, הרום מצין גובה שאינו עצמי, וביחס לפני הים.

גובה משמש פעמים רבות למדידת שיאים ולקביעתם: האדם הגבוה ביותר, הבניין הגבוה ביותר, ההר הגבוה ביותר, המטוס שטס בגובה הרב ביותר וכדומה.

מדידת גובהו של עצם בתנאים מסוימים אינה מבטיחה שהגובה יישמר בכל סביבה שהיא, או במילים אחרות, גובה אינו בהכרח ערך אבסולוטי אלא תלוי בסביבתו. דוגמה נפוצה היא מדידת גובהו של האדם: גובהו של אדם הנמדד בגובה פני הים יהיה קטן מגובהו של אותו אדם אם יימדד בסביבה חסרת כוח משיכה, בחלל למשל. את ההבדל בגבהים הנמדדים ניתן לראות כאשר מודדים את אותו אדם בעמידה ובשכיבה, והתוצאות שיתקבלו יהיו שונות.[1]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גובה בוויקישיתוף
  • גובה, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה