נישאות טופוגרפית

(הופנה מהדף התנשאות (גאוגרפיה))
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין מקור רשמי של תרגום המונחים הלועזיים, ייתכן וזהו תרגום עצמאי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נישָאוּת או נישָאוּת טופוגרפית או התנשאות (באנגלית: prominence, relative height או autonomous height) היא המידה שבה בולטת פסגה מעל סביבתה. תכונה זו משמשת למיון של הרים ופסגות כ"ראשיים" או "משניים". ככל שפסגה בולטת יותר מעל סביבתה, כך היא נחשבת יותר כפסגה "ראשית". נישאות נמדדת ביחידות אורך (מטרים, למשל).

הגדרות

עריכה

קיימות מספר הגדרות שקולות לנישאות של פסגה:

  • הנישאות של פסגה היא הגובה של הפסגה מעל קו הגובה הנמוך ביותר המקיף אותה ואינו מקיף אף פסגה גבוהה יותר.
  • נאמר כי הנישאות של פסגה היא P מטרים, אם כדי להגיע לנקודה גבוהה יותר, עלינו לרדת מן הפסגה P מטרים לפחות. המשמעות של הגדרה זו היא שלנקודה הגבוהה בכל אי (או מסה יבשתית אחרת) הנישאות היא בדיוק הגובה מעל פני הים (אם, כמקובל, לא מחשיבים את המדרונות שמתחת לפני הים). הנישאות של פסגת האוורסט היא 8848 מטרים והיא הנקודה הנישאת ביותר על פני כדור הארץ.
  • לכל רכס ניתן לתאר את קו הרכס כחיבור של הנקודות הגבוהות ביותר ברכס. הנקודה הנמוכה ביותר של קו הרכס בין שתי פסגות היא אוכף או פאס. האוכף הגבוה ביותר מבין האוכפים על קווי הרכס היוצאים מפסגה נקרא אוכף המפתח (key col) של הפסגה. הנישאות היא הפרש הגובה בין הפסגה לאוכף המפתח שלה.

הגדרות נוספות

עריכה

יש המעדיפים להתייחס לנישאות יבשה (dry prominence). מדד זה דומה לנישאות (או נישאות רטובה, למעשה) אך מתעלם לחלוטין ממים. מכאן שהנקודה הנמוכה ביותר לחישוב הנישאות אינה פני הים, אלא קרקעית הים. על פי מדד זה, האוורסט אינו ההר הגבוה ביותר (או בעל הנישאות הגבוהה ביותר) אלא הר הגעש מאונה קיאה (Mauna Kea) שבהוואי. גובהו אמנם רק 4,205מ' מעל פני הים, אבל עומק האוקיינוס השקט בסביבתו הוא כמעט 6ק"מ. יוצא שהמאונה קיאה מתנשא יותר מעשרה קילומטרים מעל בסיסו, ואם לדייק, 10,203מ'. אם בודקים מהו ההר בעל הנישאות הגבוהה ביותר, זהו ההר הגבוה ביותר בעולם.

בעיות

עריכה

השימוש בנישאות כמדד בלעדי לקביעת חשיבותה של פסגה זוכה לביקורת רבה. יש לכך מספר סיבות, אבל העיקרית שבהן היא שההגדרה היבשה מתייחסת לגובה שצריך לרדת, ואינה משקללת כלל את המרחק של אוכף המפתח מן הפסגה. כך למשל, לפי ההגדרה היבשה, הר מקינלי, באלסקה, שהוא ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית (אחת משבע הפסגות), הוא פסגה משנית של האקונקאגואה, הפסגה הגבוהה באמריקה הדרומית. אוכף המפתח של המקינלי נמצא בניקרגואה, במרכז אמריקה, כ-7450ק"מ משם.

חשיבות הנישאות

עריכה

הנישאות משמשת מדד אובייקטיבי להפרש הגובה שיש לטפס כדי להגיע לפסגה. למדד אובייקטיבי זה יש מתאם גבוה עם החשיבות של הפסגה, שהיא מדד סובייקטיבי. מסתבר שבמרבית המקרים פסגה מרשימה יותר ככל שהיא נפרדת יותר מהרים בגובה דומה או גבוהים יותר, וככל שהיא גבוהה מעל סביבתה. פסגות עם נישאות נמוכה ייחשבו ברוב המקרים פסגה משנית של הר גבוה יותר, או פסגה ראשית, אבל לא חשובה. יוצא שהגובה פחות משמעותי מהנישאות בקביעת ה"חשיבות" של הר.

לדוגמה, לפסגה המשנית של האוורסט, בגובה 8749, יש נישאות של 10מ' בלבד. היא אכן נחשבת פחות מפסגת ה-K2, אף על פי שהיא גבוהה ממנו. פסגת ה- K2, שנחשבת הפסגה השנייה בגבהה בעולם, היא בגובה של 8611 מטרים בלבד, אבל עם נישאות של 4017 מטרים.

למעשה, רק הרים עם נישאות ניכרת, נחשבים פסגות ראשיות או עיקריות.

באלפים, למשל, נקבעה על ידי ה-UIAA רשימה של 82 פסגות "רשמיות" שגבהן מעל 4000 מטרים. במקרה זה "רשמיות" אבל לא "ראשיות". הרשימה כוללת מספר רב של פסגות משניות בעלות נישאות נמוכה, אך חשובות מבחינת טיפוס. פסגות משניות מצוינות ככאלה ברשימה זו, והן מוגדרות כפסגות בעלות נישאות של פחות מ-100 מטר.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נישאות טופוגרפית בוויקישיתוף